דו"ח טכנולוגי
רוצים לעבוד עם אפל? הכינו את הידיים לשלשלאות
נחשפו חוזי העבודה של החברה עם שותפותיה - במסגרתם מוטלים קנסות של עשרות מיליוני דולרים על הדלפות, מי אוסף את חתימות הקול שלכם ומה הוא מתכנן לעשות איתן ואפליקציה חדשה מקשה על שוטרים לשבור טלפונים (ועצמות) למפגינים ולחמוק מעונש
הקנס על הדלפות סודות אפל: 50 מיליון
היח"צ המשומנת של אפל עלתה על מוקש לא צפוי: חשיפה של מסמכים סודיים שלה. יש חברה בשם GT Advanced Technologies שעד לאחרונה, ייצרה את מסכי הספיר של שעוני אפל ווטש. באופן שעוד לא הובהר לגמרי, היא פשטה לאחרונה במפתיע את הרגל. כחלק מהליכי פשיטת הרגל, טוענת GT שיש לחשוף את ההסכמים הסודיים בינה ובין אפל, משום שהם עשויים לשפוך אור על מה שהתרחש. לטענת GT, ההסכמים בינה ובין אפל היו "לא סבירים" ואף "דכאניים ומכבידים".
מה שמעלה, כמובן, את השאלה למה חתמה GT על הסכמים כאלה. התשובה פשוטה למדי: אתה לא אומר "לא" לחברה הגדולה ביותר בעולם. אתה חותם ומקווה שיהיה בסדר. AT&T הפסידה שנים על סבסוד האייפון ובדיוק כשהוא התחיל להיות רווחי, אפל הפסיקה את ההסכם הבלעדי איתה והניחה לחברות אחרות להצטייד בו גם הן.
המסמכים של GT שפורסמו בינתיים מטילים קצת אור על הסגנון המטריד שבו מתנהלת אימפריית התפוחים. עולות מהם שתי נקודות משונות מאוד. ראשית, עצם היות מסמכי הסודיות של אפל סודיים בעצמם. זה משהו שלרוב עושות ממשלות (איסור פרסום קיום צו איסור פרסום, למשל). שנית, נכתב שעל הפרת סודיות מצד GT, תשלם החברה לאפל 50 מיליון דולר. את אפל לא מעניין אם הפרת הסודיות היתה בשל מידע שהדליף עובד על דעת עצמו (ואז ניתן לתבוע אותו אישית) או על ריגול תעשייתי. מבחינת אפל, אם דלף משהו שרק היא ו-GT ידעו, GT צריכה לפתוח עמוק את הארנק בלי לשאול שאלות.
הרשו לי להזכיר לכם את מקרה ההתאבדות של סון דניאנג, שפתח את שרשרת ההתאבדויות בפוקסקון. מדובר בעובד חברה שאיבד אבטיפוס של אייפון. האם לאפל היה סעיף של קנס של 50 מיליון גם עם פוקסקון? כי זה יכול להסביר מדוע אנשי האבטחה של פוקסקון ערכו חיפוש אלים בביתו של דאניונג וככל הנראה גם תקפו אותו, מה שהוביל להתאבדותו. זה גם יכול להסביר מדוע אנשי האבטחה של פוקסקון גירשו באלימות עיתונאים מהמתקנים שלה ולמה פוקסקון טרחה לשמן היטב את המשטרה המקומית. 50 מיליון דולר לדליפת סוד זה הרבה כסף - במיוחד בסין.
הבור של פינלנד
ואם באפל עסקינן, אספר לכם שאתמול זכתה החברה לגינוי ממקור בלתי צפוי: ראש ממשלת פינלנד, אלכסנדר סטאב. הוא האשים את החברה בקריסה הכלכלית של ארצו. לא, הוא לא התכוון לתרגילי המס של אפל כי אם למוצרים שלה.
לדברי סטאב, לפינלנד היו עד השנים האחרונות שני מוקדי צמיחה עיקריים: חברת נוקיה ותעשיית הנייר שלה. האייפון הרג את נוקיה (עם קצת עזרה מסטיבן אלופ). האייפד הוריד חדות את צריכת הנייר וגמר את התעשיה השניה של פינלנד.
זה לא בהכרח רע: תעשיית הנייר היא בזבזנית ומזהמת בצורה יוצאת דופן. אבל המקרה של פינלנד צריך להזכיר לנו שלטכנולוגיות שאנחנו אוהבים לשבח יש לעתים קרובות השפעה שלילית על חייהם של אנשים אחרים. זה נכון במיוחד כשמדובר במכשירי מובייל: דמיינו את חייו של האדם שצריך לכרות את המתכות שנדרשות להרכבתם או את של הפועל שבונה אותם. המלצה: אל תעשו את זה לפני השינה. כמעט כל החברות המעורבות בתעשיה מתעלמות מניצול עובדים. קצת אירוני שאחת הבודדות ששמרה על זכויות פועליה היתה נוקיה.
סטאב שומר על אופטימיות. הוא חושב שחטיבת התקשורת של נוקיה, Nokia Networks (שעוסקת בתחום הלא סקסי של מודמים, נתבים וכו') עשויה להשיב את הכלכלה הפינית לחיים. וביערות, הוא אומר, מתפתחת תעשיה חדשה של ביו אנרגיה. נקווה שהוא צודק.
זיהוי קול? זהירות, בעיה
טכנולוגיה שמתפתחת במהירות היא זיהוי חתימת קול. פעם, לא כל כך מזמן, זה היה מדע בדיוני: הח"מ זוכר פרק של סטאר טרק (המקורית, לא החיקוי הפציפיסטי של שנות התשעים), שבו קפטן קירק מוחזק בשבי על ידי בני כוכב כלשהו, ששולחים הודעה קולית שלו חזרה לאנטרפרייז - והמחשב של הספינה מזהה שלא מדובר בקולו האותנטי. אנחנו מתקרבים לשם מאות שנים לפני תאריך היעד.
על פי תחקיר של סוכנות הידיעות AP, כ-65 מיליון חתימות קול כבר נאספו והן מאפשרות לשלל ארגונים שמפעילים את הטכנולוגיה כדי לזהות אתכם. יש לכך שימושים חיוביים, כמובן - זה יכול לקצר את משך הזמן שנדרש לזיהוי כשמתקשרים לשירות לקוחות זה או אחר ("לא, חברה X. אין לי מושג מה מספר הלקוח שלי ומה הקוד הסודי!").
אבל יש גם שימושים פחות חיוביים. ארגוני שמירה על פרטיות חוששים שאם אתם מתקשרים למשטרה ומוסרים הודעה אנונימית על פשע, המשטרה תוכל לזהות ולחקור אתכם. אם זה מה שיקרה, הרבה פחות אנשים ידווחו על פשעים שיראו. קיים חשש שניתן יהיה גם לזהות את הקול כאשר אתם מתקשרים לשירותי יעוץ נפשי, משהו שאנשים עושים לא פעם במצבי חירום, או שירותי סיוע במקרי התעללות מינית. הסודיות אמורה להיות מובטחת בשירותים הללו, אבל כמה זמן תוכלו להשאר אנונימיים, אם חתימת הקול שלכם תופיע במאגרים ואפשר יהיה לזהות אותה מיד?
וכמובן, לא נשכח את סוכנויות המודיעין למיניהן, שיחגגו על הטכנולוגיה הזאת. כמה מסובך יהיה מעתה ל-NSA או ארגוני אופל אחרים להצמיד זיהוי מדויק לכל שיחת טלפון? הבעיה העיקרית, אומרים ארגוני הפרטיות, היא שהטכנולוגיה הזו מתגנבת לשימוש בלי שיש שום דיון ציבורי בנושא. והיעדר דיון ציבורי הוא בדרך כלל סממן לכך שמישהו רוצה להעלים את הדיון.
קצרצרים
1. יצאתם להפגנה? פגשתם בשוטרים שבחרו לא לכבד את זכותכם על גופכם ורכושכם? בעקבות האלימות המשטרתית הקיצונית שתועד במיזורי לאחרונה, מצאו כמה סטודנטים פתרון. קבלו את האפליקציה SWAT, שעושה שימוש אירוני בשם האמריקאי לימ"מ: היא משדרת את תמונות הווידאו שלכם ישירות לענן, כך שאם תותקפו ואיזה קלגס חובב יחרים את הטלפון שלכם או ישבור אותו - עדיין יהיו ראיות למעשי האלימות. האפליקציה גם מאפשרת להגיש תלונות למשטרה על תקיפה ללא הצורך להגיע לתחנת משטרה, אם כי התכונה הזאת כנראה לא תפעל בישראל - פחות בגלל בעיה טכנולוגית ויותר בגלל הסירוב של המשטרה לקבל תלונות כאלה.
2. התנועה הפרו-דמוקרטית בהונג קונג עדיין עורכת הפגנות גדולות והמשטר הסיני מוצא את עצמו בצרה: הוא לא יכול להשתמש כנגדה בכלי הראשון שלו, טבח המוני. אז הוא ניסה לחסום את האפליקציות של המפגינים וזה לא עזר. הוא הוציא לרחובות מפגיני נגד רעולי פנים, וגם זה לא עזר. עכשיו מגיע השלב המתבקש: שורה של אתרים של תומכי הדמוקרטיה שם הותקפו, והם מפיצים כעת נוזקה למשתמשים שמגיעים אליהם. מעניין מי ההאקרים שאחראים לזה. יש לי כמה ניחושים.
3. בהולנד לוקחים ברצינות את המלחמה באובר: משטרת הולנד עצרה ארבעה נהגים באמסטרדם שלשום (א'), אחרי שהסתבר שהם השתמשו באפליקציית אובר כדי למצוא נוסעים. הארבעה שוחררו, אבל הניסיון להשתמש באובר יעלה להם ביוקר: הם צפויים לקנס שיגיע עד ל-4,200 יורו. הסיבה למעצר: בהולנד אין זה חוקי להציע שירותי מוניות ללא רשיון. אובר טוענת שהיא לא אחראית לנהגים שלה בשום צורה, שהם בעצם לא הנהגים שלה אלא עובדי קבלן ושהיא לא אחראית לכך שהם יקבלו הכשרה סבירה. לשיטתה, היא גם לא אחראית למקרים בהם הנהג הגיע שיכור או שדד ואנס את הנוסע. ומשום מה, אובר מצפה שיתירו לה לפעול.
4. ממשלת אירלנד מתחילה לקלוט שמדיניות המס שלה, שמאפשרת לתאגידים גדולים להתחמק מתשלום מס באירופה, כנראה גורמת לה יותר נזק מתועלת. אמנם, בניגוד לתאגידים ישראלים שמצליחים לשלם רק 0.3% מס, באירלנד הם משלמים לעתים אחוז שלם, אבל השותפים האירופים לא מרוצים וגם תושבי אירלנד מתחילים לקלוט ששודדים אותם. ממשלת אירלנד שוקלת לסגור את הפרצות, כנראה בעקבות חקירה שמתנהלת באיחוד האירופי - וחשדות למקרי שוחד של פקידים איריים בידי חברות אמריקאיות.