מהמודיע ועד הטורף: 6 הרוצחים של פייסבוק

טוב, זה כנראה שאלון באזפיד שלא תראו בקרוב. הקרימינולוגים ד"ר אליזבת יארדלי ופרופ' דיוויד ווילסון מאוניברסיטת בירמינגהאם הגיעו למסקנה שאפשר לתת סימנים ברוצחי פייסבוק - כלומר כאלה שהרשת החברתית משחקת תפקיד מרכזי במזימת הרצח שלהם. ששת הסוגים הם המגיב, המודיע, היריב, המפנטז, הטורף והמתחזה.

המגיב הוא די פשוט - משהו מביא לו את הסעיף בפייסבוק, והוא מגיב באלימות קטלנית. המודיע משתמש בפייסבוק כדי להודיע לקוראים שלו שהוא עומד לבצע רצח - אתם יודעים, מסוג הרוצחים שאחר כך אומרים שהכתובת היתה על הקיר, כמו היורה המיזוגני ההוא בארה"ב. היריב מנהל ויכוחים בפייסבוק, מאבד עליהם שליטה ומגיב עליהם באלימות בעולם האמיתי. המפנטז בנה לעצמו פנטזיה בפייסבוק וכדי למנוע ממנה להתמוטט וממנו להיחשף, הוא רוצח מישהו. הטורף בונה לעצמו זהות בדויה, שהמטרה שלה היא לפתות קורבנות; והמתחזה כותב בשם של אחר. לעתים זה כדי לשמר את האשליה שהקורבן שלו עדיין חי; לעתים, כדי לקבל כניסה לחייו של אדם אחר ולהפוך גם אותו לקורבן.

לא רק לייקים ותמונות של חתולים. פייסבוק

צאו לנו מהווריד, שומרונים

המונח "שומרוני", בשפות האירופיות, משמעו "אדם טוב". זה די אירוני: המשמעות המקורית היתה שונה משמעותית. יהודים ושומרונים תיעבו זה את זה במשך מאות שנים, והחשמונאים ניצלו את הניצחון שלהם כדי להחריב את המקדש השומרוני המתחרה. כשישו דיבר על "השומרוני הטוב" הוא ניסה לחדור את חומות השנאה האתנית של מאזיניו: לעורר בהם את האפשרות שיש זרים שהם בכל זאת אנשים טובים. המשמעות הזו הלכה לאיבוד כשהנצרות הפליגה מערבה.

ארגון שקורא לעצמו השומרונים (The Samaritans) בבריטניה רצה לעשות מעשה חיובי: לנטר ציוצים ולזהות צייצנים שעלולים להיות על סף התאבדות. אם תתקין את האפליקציה שלהם, הם יעברו על הציוצים שאתה מקבל ויחפשו מילות מפתח (באנגלית, כמובן) שמצביעות על כך שמישהו מהאנשים שאחריהם אתה עוקב שוקל התאבדות.

בחיפוש אחר מתאבדים פוטנציאליים. טוויטר צילום: אי פי איי

על פניו, רעיון חיובי. אבל הרבה אנשים לא קיבלו אותו בהבנה. קודם כל, משום שהמהלך הזה מצריך אזמל עדין והשומרונים הביאו למשימה פטיש שניצלים: כמות ה-false positives שהאפליקציה שלהם הצליחה לאסוף היה מרשים. פתאום, אנשים הוצפו במסרונים שאמרו להם שידיד/מכר/סתם מישהו שהם עוקבים אחריו שוקל התאבדות, בעוד שלהד"מ.

שנית, משום שאנשים הוטרדו מהרעיון שאיזה קוד יגיד למישהו שהם שוקלים התאבדות. אם אם אכן שוקלים לעשות זאת וכתבו על זה משהו, יש להם אשליה שלמישהו אכפת ושמישהו ישים לב גם אם לא יעודכן על ידי אפליקציה. השומרונים ניפצו, כמסתבר, את האשליה הזו. בהאשמה אחת כלפיהם אין בסיס: הם לא פוגעים בפרטיות של אף אחד. ציוצים הם תוכן פומבי.  

חברה מחפשת משמעות

מנכ"ל גוגל, לארי פייג', אומר שענקית הפרסום צריכה לחפש לעצמה הצהרת כוונות חדשה, משום שזו הוותיקה מיצתה את עצמה. כזכור, כשגוגל הוקמה ב-1998, היא הגדירה את המשימה שלה כ"לארגן את המידע העולמי ולהפוך אותו לזמין ומועיל לכל". 16 שנה אחר כך, אפשר לומר שהמשימה הזו מוצתה: אם התוכן שלך זמין לגוגל, היא תמצא אותו.

השאלה היא מה עכשיו. פייג', שהחברה שלו מתרחקת בשקט ממוטו מפורסם אחר שלה - "אל תעשה רע" - ככל שהיא הופכת לחזקה יותר, מתעקש שהמטרה הבאה של גוגל תקדם ערכים חברתיים.

לארי פייג', מנכ"ל גוגל צילום: בלומברג

פייג' אומר שגוגל שוקלת מספר כיוונים: מרובוטיקה ותבונה מלאכותית ועד מאבק במגפות. בכל מקרה, הוא אומר, כשגוגל אומרת שהיא תעשה משהו, אנשים מאמינים לה - כי יש לה את המשאבים. כן, לארי, אנחנו מאמינים. אבל, כזכור, עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה. תוכל, למשל, להתחיל בכך שתפסיקו את העלמות המס שלכם באירופה. זו כנראה תהיה תרומה חברתית גדולה יותר מכל מה שתוכל להמציא.

קטר הצמיחה התקלקל

אחת התיאוריות הקפיטליסטיות הבולטות היא תפיסת קטר הצמיחה. לפיה, אם נוריד את המסים שמשפיעים על חברות ועל המעמד הגבוה, תצמח הצריכה והעושר יחלחל כלפי מטה, אל שאר האוכלוסיה. לאור זאת, במדינות שבהן ממשלה עם מדיניות קפיטליסטית (כמו של ישראל למשל) נוהגים להרעיף הטבות על חברות ענק - במיוחד בתחום ההייטק.  

העשירים הפכו לעשירים יותר. איך זה השפיע על השאר? צילום: טל שחר

קצרצרים

הומופוביה ברמה קיצונית. קריקטורה של פוטין