צנזור אפליקציות: האם תוכל הכנסת להשתיק את סיקרט?

אפליקציית סיקרט, שמאפשרת לפרסם מסרים אנונימיים, נמצאת על דוכן הנאשמים: ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנה אמש (ג') באפשרות לחוקק חוק שיאפשר את חסימת השימוש בה. זאת לאור מאות התלונות שהתקבלו בנושא, על מקרי בריונות רשת שהתבצעו דרכה. ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) דרשה לחסום את האפליקציה, בעוד שיו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא לקידום חקיקה שתמנע בריונות רשת ותאפשר חשיפת פרטי גולשים.

לוי-אבקסיס אף פנתה פנתה למשרדי התקשורת והמשפטים - משרד התקשורת דחה את הבקשה כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי ואינה חוקית. בנוסף, גם אם היתה נחסמת הורדת האפליקציה מחנויות גוגל ואפל, עדיין יכולים משתמשים שכבר הורידו את סיקרט להפעיל אותה.

ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה

אבל גם אם בעתיד נאלץ להתמודד עם חוק המצנזר אפליקציות סלולריות אנונימיות, עומדות בפניו מספר משוכות משמעותיות.

1. מורכבות טכנית

מבחינה טכנולוגית, ללא הקמת מערכת צנזורה וחסימת תכנים עניפה, אין כיום אפשרות לחסימת כל התעבורה מאפליקציית סלולר שפעילה על טלפון ללא התקנת אפליקציות חסימת תכנים יעודיות על המכשירים עצמם. משרד התקשורת כבר מחייב את כל ספקיות הסלולר והאינטרנט להציע שירותי חסימת תכנים פוגעניים ללא תשלום.

2. בריונות רשת אינה - לרוב - עבירה פלילית

עו"ד גלעד בנט, היועץ המשפטי של יחידת הסייבר המשטרתית, הסביר כי הגבול בין בריונות רשת ובין עבירה פלילית הוא דק, וכי רוב המקרים המגיעים למשטרה "לא עוברים את הרף הפלילי". הוא הבהיר כי המשטרה אינה מתעלמת מעשרות התלונות שקיבלה עד כה, ובודקת אותן בכובד ראש. דובר המשטרה אמר כי עד כה הוגשו כ-27 תלונות על תכנים בסיקרט, אך ברוב המקרים לא נמצא כי מדובר בעבירה פלילית ולא נפתחו חקירות רשמיות.

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס צילום: עומר מסינגר

בנוסף, ישראל עדיין אינה חתומה על אמנת בודפשט הבינלאומית מ-2001 שמגדירה שורה של פשעי מחשב, כולל בריונות רשת. גם ח"כ יפעת קריב טענה כי העובדה שישראל אינה חתומה על האמנה פוגעת בעבודת המשטרה. גפני ביקש ממשרד המשפטים תגובה מדוע ישראל אינה חתומה על האמנה, וציין בביקורת כי "שרת המשפטים הייתה עסוקה בגיור ולא התפנתה לחתום על אמנה שתאפשר הגעה לשרתים בחו"ל וחסימת בריונות ובריונות ברשת".

הביקורת של גפני הגיעה למרות שהאמנה עלתה לדיון מספר רב של פעמים – ועוד הרבה לפני כהונתה של ח"כ ציפי לבני כשרת המשפטים. חלק מהסיבות לכך שישראל לא הצטרפה עד כה לאמנה כי העדר של תשתית חוקית ומשפטית לטיפול בנושאי פיראטיות תוכנה, וכן האפשרות לפגיעה באזרחי ישראל על ידי החלת חוקים בענייני סייבר של מדינות זרות על אזרחים מקומיים. עו"ד דנה יפה, נציגת משרד המשפטים, אמרה כי משרד החוץ הגיש בקשה רשמית להצטרפות לאמנה מזה כבר.

3. אפקטיביות נמוכה

מרכז האינטרנט הבטוח, המסונף לאיגוד האינטרנט הישראלי, ציין כי בשלושת החודשים האחרונים התקבלו יותר מ-650 פניות ותלונות בנוגע להסתה ברשת, כשסיקרט מוזכרת ביותר משליש מהן. חלק נכבד מהפניות הגיעו מיועצות או מחנכות בבתי ספר.

לדברי אורנה היילינגר, מנהלת המרכז, סיקרט אינה גורם לעליה בהיקף הבריונות המקוונת. לראייתה, פשוט מדובר בזירה חדשה אליה מגיעים מפיצי השנאה והטרולים למיניהם, ואין כל אינדיקציה שללא האנונימיות של סיקרט היו פחות מקרי בריונות. לדעתה, דווקא האנונימיות של כל הצדדים היא זאת שיכולה "לשעמם" את התוקף ולהניע אותו לעבור הלאה.

4. יתכן שסיקרט תיעלם עד שתושלם החקיקה

עו"ד יהונתן קלינגר, המתמחה בזכויות דיגיטליות, אמר ל"כלכליסט": "עולם האינטרנט הוא מציאות על סטרואידים. מה שהיה רלוונטי לפני שלושה חודשים כבר אינו רלוונטי. דיון על אפליקציית סיקרט כאשר ההתלהבות ממנה שככה הוא דיון בלקחי האתמול". הוא הוסיף כי אין פסול באנונימיות וציין למשל כי הדבר יכול לאפשר לקורבנות פשעים לחשוף את שארע להם. אחרים בדיון הועדה ציינו דברים דומים.

לדבריו, האחריות צריכה ליפול על ההורים ועל מערכת החינוך. "הרי לילדים מתחת לגיל 13 בכל מקרה אסור להיות במקומות האלו" הוא אמר, מזכיר כי תקנון השימוש של האפליקציות האלו אוסרות על ילדים מתחת לגיל 13 להרשם לשירות ללא אישור הוריהם. "אז איך בכלל מדברים על אחריות של סיקרט. במקום שהכנסת תתעסק בלריב על איך סוגרים את סיקרט, אולי שתדבר קצת על לתת סמכות למערכת החינוך לעזור לחנך". הוא הוסיף כי הפתרון יכול להגיע מקידום חוק חשיפת פרטי גולשים מ-2005, שמאז לא קודם. גם יו"ר הועדה גפני ציין את חוק זה, וביקש לקדמו.