יש לך 500 דולר? אתה יכול להפוך למשקיע הון סיכון
קרן Aspiration מצרפת אנשים לתיק ההשקעות שלה ולא גובה עמלות במקרי אקזיט או זינוק ברווחים, פרטים חדשים על הווירוס המסתורי שכיסח כור אטומי באיראן והמיליארדר פיטר ת'יל קונן על יחס ההמונים לטייקונים - והסביר שמגיע לו עוד כסף
השקע כפי יכולתך
500 דולר ואתם חברים בקרן הון סיכון צילום: טל שחר
פנדות? החידוש האחרון שלכם הוא פנדות?
כור אטומי איראני צילום: אי פי איי
פיטר ת'יל צילום: בלומברג
המדור מותח ביקורת על מגזר ההייטק לעיתים קרובות, אך היום אספר לכם על משהו נפלא שצמח ממנו. הכירו את Aspiration, מיזם שהמטרה שלו פשוטה, חתרנית ויעילה: לשבש את וול סטריט.
המייסד, אנדריי צ'רני, איש הבית הלבן של קלינטון לשעבר, אמר שאחת הסיבות לפערים המתרחבים והולכים בחברה האמריקאית הם אנשי ההשקעות. אלה יוצרים סוג אחד של הזדמנות עבור מולטי מיליונרים וסוג אחר עבור סתם אנשים. בדרך כלל, האדם הפשוט הוא זה שצריך לשלם את מחיר ההשקעות הכושלות של המיליונר. ראינו את זה במיוחד בהנפקה הראשונית של פייסבוק, כשהבנקים ידעו שהמניה עתידה לקרוס עם הנפקתה ועל כן פתחו אותה לציבור – לאנשים שלא היה להם אורך הרוח הפיננסי להמשיך ולהחזיק בה עד שהיא תתאושש. שטיק אחר, שמוכר לציבור הישראלי בעיקר מתכניות הפנסיה שלו, הוא גביית דמי ניהול מופרכים ושערורייתיים מהאדם הקטן וסכומים שונים מאוד מעשירים.
500 דולר ואתם חברים בקרן הון סיכון צילום: טל שחר אז מה עושה אספירשיין? מאוד פשוט. אם יש לכם 500 דולר, לא סכום בלתי אפשרי, אתם יכולים להשקיע בתיק ההשקעות שלה. וכמה אתה צריך לשלם? על פי שיקול דעתכם, גם אם הסכום הוא אפס. מאחר ואנשים הם בסופו של דבר נדיבים ומוקירי תודה, אם ההשקעה ב-Aspiration תניב רווחים אז סביר שרוב המשתמשים גם ישלחו חלק מהרווחים האלה לכיוון אספיריישן.
היא מאפשרת לנו לראות עד כמה דפוק כל סקטור ההייטק. בימים האחרונים, משלימה החברה הנכלולית אובר גיוס של מיליארד דולר נוספים כדי להמשיך ולמוטט את מעמד נהגי המונית, ולהפוך עצמאים לצמיתים, הכל תמורת רווח. אם אובר, שתפקידה בחיים הוא להרחיב את הפערים, מצליחה לגייס מיליארד, הרי שאספיריישן הצליחה לגייס רק 4.5 מיליון. ככה זה כשאתה מנסה לבנות, כדברי צ'רני, "מוסד פיננסי עם מצפון חברתי".
האם יהיה עשור שני?
המשחק World of Warcraft הוא כנראה אחד המשחקים המצליחים בהיסטוריה. המשחק המקוון ומרובה המשתתפים הזה חוגג בימים אלה עשור לקיומו. את ההשפעה שלו קשה מאד לכמת, אבל היא עצומה: עשרות מיליונים בעולם המערבי ומעבר לו נחשפו אליו בעשור האחרון - ובאמצעותו, לכל ז'אנר הפנטזיה. אם מישהו מדבר איתכם על פנטזיה אפית (אלפים, אורקים, דרקונים וכל השאר) יש סיכוי סביר שהוא מכיר אותם קודם כל דרך WoW ורק אחר כך דרך הספרים הקלאסיים, כמו אלה של טולקין.
ועל אף ההצלחה הפנומנלית של המשחק, שאפילו יצר ז'אנר משגשג של פורנו (חפשו Porncraft, אבל אל תאשימו אותי אחר כך), בכלל לא בטוח שהוא ישרוד עוד עשור. הבעיה פשוטה: אין מה לחדש יותר בתחום. זה שדה חרוש.
פנדות? החידוש האחרון שלכם הוא פנדות? לוורקראפט יש עדיין מספר גדול של משתמשים בתשלום: 7.4 מיליון, שכל אחד ואחת מהם משלם 15 דולר בחודש עבור התענוג. אבל המספר היה גדול משמעותית בעבר: בשיאו, WoW התהדר ב-12 מיליון מנויים.
אז מה השתבש? שאין לאן להתפתח. החברה האחראית, Blizzard, הוציאה תוסף אחרי תוסף שזכו ברובם הגדול לאנחת Meh מצד השחקנים. ההרחבה של הפנדות (אל תשאלו) זכתה ל-WTF קולקטיבי. מחר (ה') צפויה החברה לשחרר הרחבה נוספת, Warlords of Draenor שמה, והשחקנים מקווים שאולי הפעם היא תפתיע לטובה.
מאיפה הגיעה סטוקסנט?
לפני כארבע וחצי שנים זוהה וירוס מחשבים אגרסיבי במיוחד באיראן. הוא גרם נזק ניכר למתקנים הגרעיניים האיראניים בנתנז וזכה לכינוי סטוקסנט. מאז היו עליו שורה של פרסומים והוא כמעט שלא ירד מהכותרות. מדובר בווירוס סקסי במיוחד, כי על פי הפרסומים הוא נבנה במשותף על ידי המודיעין האמריקאי והישראלי. בכירים בממשל אובמה אף אמרו שהישראלים פישלו, כי בעוד שהצד האמריקאי היה אמור לאפשר את החבלה במתקנים, הצד הישראלי היה לוודא שהתוכנה לא תעבור החוצה - והיא עברה ועוד איך. כשעגנו הספינות של צים באיראן והדבר התפרסם, תומכי משפחת עופר רמזו בגסות שהם היו שם לבקשת ארגוני שושו מסוימים, ומכאן כבר רצו השמועות שהווירוס הועבר באמצעות צים.
כור אטומי איראני צילום: אי פי איי ספר חדש שיוצא לאחרונה טוען שהמצב שונה מהתיאוריה המקובלת. על פי הספר (Countdown to Zero Day: Stuxnet and the Launch of the World's First Digital Weapon), ההתקפה של סטוקסנט לא בוצעה ישירות על המתקנים בנתנז, אלא החלה בהתקפה על ארבע חברות איראניות שהיו בקשרים עם המתקן.
בדרך כלל, קשה לעקוב אחרי המעבר של וירוסים מהסוג הזה, אבל המקרה של סטוקסנט שונה: הווירוס תיעד כל מעבר שלו, ככל הנראה כדי שהמפעילים שלו יוכלו לדעת מרחוק היכן הוא נמצא והאם הוא מתקרב למערכת היעד. המטרה, ככל הנראה, היתה לחדור כך למערכות המחשב של נתנז, שלא מחוברות לרשת – אבל כן חשופות למחשבים של חברות שמוגדרות כידידותיות.
היה יכול להיות יותר גרוע, אני מניח. כמו למשל וירוס שמנגן רוק כבד בזמן שהוא גונב מידע ממתקנים חשאיים. אה, רגע.
קצרצרים
1. פיטר ת'יל, מיליארדר ההייטק שחושב שאנחנו צריכים לבטל את המערכת הציבורית ולחיות בעולם איין ראנדי, העניק ראיון מתייבב במיוחד שבו הוא טוען שמדברים לא יפה על המגזר שלו. הבעיה של מעמד הביניים, התייפח ת'יל, אינה ענקיות הייטק שמעלות את מחירי המחיה בסביבתן או בכירים בחברות שמקבלים מצנחי זהב בזמן שעובדים מפוטרים על ימין ועל שמאל; הבעיה היא שמעמד הביניים האינדונזי לא מקבל שכר ראוי, ואז לאנשים כמו ת'יל אין ברירה אלא להישען עליו כי הוא זול יותר. ובכל מקרה, קונן המיליארדר, מגיע לאנשים כמוהו להרוויח כסף. האחים רייט, הוא טען, לא קיבלו כסף על ההמצאה שלהם. שזה או שקר גס או בורות מוחלטת, ת'יל יכול לבחור; האחים רייט גונו עוד בימיהם על תאוות בצע מוגזמת. לא שזכור לי שת'יל המציא משהו שווה ערך לטיסה, או שהמציא משהו בכלל.
פיטר ת'יל צילום: בלומברג 2. עליבאבא חגגה שלשום את יום הרווקים הסיני, שהוא כמסתבר יום היסטרי של קניות וההכנסות מרשימות במיוחד עבורה: 9.4 מיליארד דולר. לא רע ליום אחד, בלשון המעטה. מנכ"ל החברה, ג'ק מא, אמר שהוא מתכוון להפוך את יום הרווקים לאירוע גלובלי עד 2019 ומקיים מגעים עם פייפאל לשילוב כלי התשלום שלה באתר. בידיעה אחרת, שורה של משקיעי אמזון ביצעו התאבדות טקסית.
3. שר התרבות של בריטניה, סאג'יד ג'אוויד, יצא במתקפה חריפה נגד הזכות להשכח. לטענת ג'אוויד, פושעים וטרוריסטים מנצלים את הזכות להשכח כדי להעלים את המידע המפליל עליהם מהרשת. הוא אמר עוד שגוגל מקבלת כ-1,000 בקשות הסרת מידע מדי יום, ושיש חשש שחברות חסרות מצפון ישתמשו בזכות להשכח כדי להעלים מידע אפלולי עליהם, או להעלים אפילו את יריבותיהן. בוקר טוב, אליהו: זו היתה הטענה המקורית של גוגל נגד "הזכות להשכח".
4. בארה"ב מצאו עוד דרך להילחם באובר. אחת משיטות החברה היא להכריז פתאומית על "מחירי זינוק" (surge pricing) ובעבר אף הצמיחה את המחירים פי 7 במהלך סופה קשה. אפליקציה חדשה מגלה באיזו אזורים הכריזה אובר בכל רגע נתון על "מחירי זינוק" וללכת כמה מאות מטרים למקום שבו מדיניות העושק לא בתוקף.
