הרפורמות בהייטק נתקעו, המשקיעים והמענקים יחכו

ועדת הכספים של הכנסת אמורה היתה לאשר אתמול שתי רפורמות מרכזיות שנועדו להקל על יחסי העברת ידע בין חברות הייטק מקומיות לחברות בינלאומיות ולאפשר לחברות הייטק לקבל תמיכה מהמדען הראשי ביתר קלות: תקנת הרשיונות ותקנת התמלוגים. ללא כנסת וללא תקציב מדינה, רפורמות אלו לא יאושרו, ולצידן, עוד ארבע רפורמות נוספות צפויות להתעכב בגלל הקדמת הבחירות ופירוק הממשלה.  

תקנת הרשיונות נועדה לאפשר מכירה של חלק מהידע של חברות הייטק ישראליות לחברות בינלאומיות. כיום המצב הוא שפיתוח משותף של מוצר בין חברה ישראלית לחברה בינלאומית מחייב מכירה מלאה של המוצר לחברה הזרה, והתקנה נועדה לאפשר מכירה חלקית של הידע.

לדברי עו"ד עופר גרנות ממשרד הרצוג פוקס נאמן, מומחה בתחומי המסים והמדען הראשי, "עד היום אישר המדען הראשי העברת ידע לחו"ל רק בצורה של מכירתו או מתן זכויות ייצור בידע. חברות טכנולוגיה שמבוססות על מיזמים משותפים לא יכלו לתת זכויות לפיתוח משותף ולפיתוח חוץ. המצב יותר אבסורדי בחברות מקומיות בבעלות זרה, שאינן יכולות לשתף ידע עם חברת האם. המצב משתק את החברות ומאלץ אותן להוציא ידע מישראל".

תקנות התמלוגים נועדו להסדיר את אופן מתן התמלוגים למדען הראשי מחברות שנתמכות על ידו. כיום, משלמות החברות אחוז מסוים מכל מכירה שהן מבצעות עד גובה התמלוגים ותקנות אלו לא עברו שינוי והתאמה כבר זמן רב.

מדען ראשי על תקציב חודשי

בין הרפורמות הנוספות שאמורות היו להתקדם נמצא גם הגדלת תקציב המדען הראשי. כיום עומד בסיס תקציב המדען הראשי על כ־1.2 מיליארד שקל לשנה ובתקציב 2015 אמורה היתה להיות מאושרת הגדלתו ל־1.4 מיליארד שקל. המהלך התבטל עם עצירת אישור תקציב המדינה. בנוסף, המדען הראשי ייאלץ כעת לעבוד על פי תקציב חודשי – של 1/12, מה שצפוי להקשות עליו.

שר הכלכלה נפתלי בנט צילום: נמרוד גליקמן

גם השינוי לחוק האנג'לים אמור היה לעבור כחלק משורה של חוקים עם תקציב המדינה, והוא נועד להעניק זיכוי מלא למשקיעים בשלבים מוקדמים בחברות הייטק וכך לעודד השקעות בחברות הייטק קטנות.

יוזמה נוספת שמתעכבת, בהיעדר תקציב ובלא אישור לחוק ההסדרים, היא הקמת רשות ממשלתית חדשה שתחליף את מרבית פעילות המדען הראשי במהלך 2016. הרשות אמורה היתה לאפשר למדען הראשי גמישות במתן תמיכה לחברות. כיום, תוכניות המדען עוברות אישורי ממשלה ולעתים רבות סובלות מבירוקרטיה. מעבר לרשות ממשלתית בלתי תלויה עשויה היה לשחרר אותה מכבלים אלו. לדברי גרנות, "המדען פועל בתוך מסגרת של חוק המו"פ שנותן כלים מיושנים. בסביבה פחות תחרותית מבחינה טכנולוגית המאמצים של המדען הביאו לתוצאות נפלאות, אבל המציאות השתנתה. כדי להצעיד את המו"פ הטכנולוגי קדימה המדען צריך לשכלל כלים ולפעול באופן גמיש".

מכה ליוזמה של בנט

תכנית נוספת, שנתפסה כאחת ההצלחות הגדולות של משרד הכלכלה בראשות נפתלי בנט, היא תכנית החממות, לפיה מכרז חדש לחמש חממות חדשות אמור היה לצאת בקרוב. גם תכנית זו מעוכבת, והסיבה עשויה להיות חשש מפני קידום יוזמות חדשות או סרבול ביורוקרטי. עם זאת, ההערכות הן שייתכן והמכרז ייצא בסופו של דבר לפועל.

לדברי יו"ר האיגוד הישראלי לטכנולוגיות מתקדמות יואב שלוש "סדרת תקנות מבורכות הייתה אמורה לאפשר להייטק לפרוח. התקיעה תגבה מחיר מהכלכלה הישראלית. אנחנו מנסים לשחרר חסמים בנושא תמלוגים וחוקי פטנטים והתקיעה תפגע בצמיחה. 2014 היתה שנת שיא של ישראליות בנאסד"ק, אבל הרפורמות נועדו לעודד צמיחה שתיעצר. קיים עניין בישראל אבל התשתית נפגעה וחייבים לחזור לרפורמות".