70% מהישראלים לא יכולים בלי ווטסאפ, 57% לא מוותרים על ווייז

המחקר מבוסס על נתונים שנאספו בסקר, שנערך החודש בקרב מדגם מייצג של 522 משתמשי אינטרנט בני 18 ומעלה, וכן על נתונים שנלקחו ממערכות בזק וניתוח של נתוני שוק.

לפי הסקר שנערך, 70% מהגולשים הישראלים לא היו מוותרים על אפליקציית המסרים המידיים ווטסאפ (לעומת 54% בסקר קודם שנערך ביולי 2013), ו-57% אמרו שהם לא יכולים להסתדר בלי ווייז (לעומת 46%).

אהובה במיוחד. ווטסאפ צילום: בלומברג

האימייל, כך מבטיחים לנו כבר שנים רבות, גוסס. אבל בישראל לפחות הוא דווקא מראה סימני חיים ו-38% מהנשאלים אמרו שלא היו מוותרים עליו - עלייה משמעותית מ-34% בסקר הקודם. דווקא אפליקציית המובייל של פייסבוק היא זו שנמצאת בבעיה, ושיעור הנשאלים שהשיבו שהם לא היו מוותרים עליה ירד מ-37% ל-32% בלבד. באפליקציות מערכות החדשות (כלכליסט, ynet וכיו"ב) עמד שיעור הלא מוותרים על 15% (לעומת 19%), ביוטיוב על 13% (ירידה נומינלית של אחוז אחד) וסקייפ 10% (זהה לסקר הקודם).

מי בכלל צריך טלוויזיה?

בסך הכול, הסקר מראה את מה שכולנו ידענו כבר מזמן - שהישראלים מתים על ווטסאפ: 80% מהנשאלים הצהירים שהם משתמשים באפליקציה. מה שהם פחות אוהבים זה את קבוצות הווטסאפ, ורק 42% מהם הצהירו שהן מאוד אוהבים אותן. 31% אמרו שהם לא מרבים להשתמש בקבוצות, 17% הצהירו שהן מתחילות להימאס עליהם, ו-10% אמרו שהם נשארים בחלק מהקבוצות רק מכיוון שלא נעים להם שיראו שעזבו אותן. עם זאת, ל-70% מהישראלים יש קבוצת ווטסאפ משפחתית.

הסקר כולל גם חדשות רעות מאוד לספקי הטלוויזיה בישראל. 75% מהנשאלים הצהירו שהם רואים סרטים וסדרות ברשת. בחלוקה בין סך כל הצפיות בסרטים, בממוצע רואים הישראלים 40% מהסרטים שלהם ברשת - זהה במדויק לשיעור הסרטים שהם רואים בטלוויזיה. שאר הצריכה מתחלקת בין קולנוע (13%) למדיות קשיחות כמו DVD ובלו-ריי (7%).

נפרדים מהמסך צילום: שאטרסטוק

איך צופים הישראלים בסדרות ובסרטים שהם הורידו מהרשת? 63% עשו זאת באמצעות המחשב, 29% דרך טלוויזיה חכמה או סטרימר -8% במובייל. שלא במפתיע, נראה שמרבית התכנים שישראלים מורידים הם פיראטיים, שכן רק 5% מהנשאלים אמרו שהם משלמים על סרטים או סדרות ברשת. בנוסף, הישראלי מוריד בממוצע 31 אפליקציות חינמיות על כל אפליקציה בתשלום אחת. פעילויות מדיה נוספות שפופולריות בקרב גולשים ישראלים: שמיעת מוסיקה ברשת (80%) וקריאת ספרים או מגזינים דיגיטליים (31%).

גוגל מפחידה את הגולש הישראלי

סוגיה חשובה היא שאלת הפרטיות ברשת, וכאן מרבית הנשאלים (65%) מביעים חשש מכמות המידע שנאסף עליהם ברשת. “יודעים עליי דברים אישיים", “מפרסמים לי דברים שחיפשתי ברשת", “קוראים לי את המיילים" ו"אין פרטיות" הן רק כמה מהתגובות שהביעו נשאלים בנושא.

החשש הגדול ביותר הוא מגוגל, ש-46% מהנשאלים סבורים שיש לה את הגישה למידע האישי הרב ביותר. פייסבוק, שלה כנראה יש גישה למידע אישי פרטני רב יותר, נתפסת כמאיימת פחות ורק 32% מהישראלים סבורים שיש לה את הגישה למידע הרב ביותר. ווטסאפ במקום השלישי עם 8% ולאחריה מיקרוסופט עם אחוז אחד. 13% מהנשאלים הצהירו "לא יודע".

מרגלת מס' 1, לראיית הציבור. גוגל

איך מגינים הישראלים על עצמם? 60% נוהגים לנקות את היסטוריית הגלישה שלהם, אבל רק 48% משנים את הסיסמאות שלהם מדי פעם בפעם. חלק בלתי מבוטל מהישראלים נפלו קרבן לפריצה לחשבון מקוון כמו פייסבוק או שירות אימייל (24%) או לגניבת פרטי אשראי (15%).

עד כמה משפיעים הפוסטים של הפוליטיקאים?

לקראת הבחירות, אי אפשר גם בלי קצת פוליטיקה. הסקר מגלה שפוליטיקאים שלא פעילים ברשתות חברתיות מפספסים חלק ניכר מקהל הבוחרים הפונטנציאליים. שליש מהנשאלים אמרו שהם עוקבים אחרי פעילות פוליטיקאים באמצעות המדיה החברתית, הרבה יותר מטלוויזיה או עיתון (20%) או באמצעות השתתפות באירועים (4%).

עם זאת, רק 7% אמרו שפוסטים ברשתות חברתיות עזרו להם לגבש דעה על פוליטיקאים - נמוך הרבה יותר ראיונות או כתבות בתקשורת המסורתית (63%), צפייה באירועים בהם נאם הפוליטיקאי (15%) ואפילו דעות של חברים או מכרים (8%). המסקנה לפוליטיקאים: התראיינו הרבה לטלוויזיה ולעיתון, אבל הפיצו את הראיון בפייסבוק ובטוויטר.

רוצים להיבחר? השקיעו בגולשים שלכם צילום: טל כהן

חלק אחר במחקר מציג נתונים על מספר הגולשים ברשת וסוג החיבור שלהם. בסך הכול, יש בישראל 5.6 מיליון גולשים - נתון שמייצג עלייה מתונה בלבד לאורך השנים, שמאז 2009 עומד לכל היותר על 300 אלף איש בשנה, לרוב פחות מכך. מנגד, מהירות החיבור הממוצעת גדלה בקצב מסחרר וקפצה מ-25 מ"ב ב-2013 ל-40 מ"ב השנה - עלייה של 60%, שמתווספת לעלייה של 108% בין 2012 ל-2013. במרבית הבתים בהם יש חיבור לרשת (73%) נעשה שימוש ב-WiFi, לעומת 25% בלבד מהבתים ב-2008. לפי נתונים של בזק, מאז יולי השנה גולש ממוצע מוריד באמצעות הרשת תכנים בנפח של 2 ג"ב. המספר יורד מתחת ל-2 ג"ב רק בספטמבר, כנראה בגלל תקופת החגים.

לפי הסקר, גלישה ברשת היא פעילות הפנאי האהוב על ישראלים, שמקדישים ל-45% מזמנם הפנוי (הסקר לא מתייחס לגלישה במסגרת שעות העבודה). בני משפחה וחברים נאלצים להסתפק ב-18% מהזמן, טלוויזיה ב-12%, ספרים, מוסיקה ותחביבים ב-12% יחדיו ו-12% נוספים מוגדרים כ"אחר". לנו, באופן אישי, הנתון שלפיו כמעט מחצית מהזמן הפנוי מוקדש לגלישה ברשת נראה מאוד לא הגיוני ולא מסתדר עם אורח החיים שמוכר לנו מסביבתנו הקרובה.

המחשב עדיין במקום הראשון

מה המכשיר המועדף לגלישה ברשת? עדיין המחשב, גם בקרב צעירים. 52% מהנשאלים בגיל 18 עד 34 אמרו שזה המכשיר המועדף עליהם לגלישה ברשתות חברתיות (לעומת 48% למובייל), וגם בקריאת חדשות ברשת יש רוב למחשב לעומת הסמארטפון או הטאבלט. איך משפיעים האינטרנט והמובייל על חיי המשפחה? הגיל הממוצע שבו ילד מקבל סמארטפון עומד על 11, כאשר הגיל הצעיר ביותר הוא 7.5. 62% מההורים עוקבים בתדירות גבוהה אחרי פעילות הילדים ברשת ובמובייל, ו-78% מהם מגבילים את זמן הפעילות. 44% מהילדים מורידים אפליקציות למכשיר ללא אישור ההורים, ו-21% משתמשים בסלולר של ההורים ללא קבלת רשות.

הלפטופ שולט בכיפה. מחשב סוני VAIO

בחיי הזוגיות, הרשת הפכה לאמצעי הפופולרי ביותר להכרת בני זוג, כשכמעט שליש מהנשאלים הצהירו שהכירו את בן זוגם באמצעות הרשת. זאת, לעומת 6% בלבד לפני חמש שנים. הכרות באמצעות חברים עומדת על 24% (לעומת)37% לפני חמש שנים, מקומות בילוי כמו בר או מועדון עלו מ-9% ל-19%, והשירות הצבאי, פעם המלך הבלתי מעורער של סצנת ההכרויות, ירד מ-39% לפני חמש שנים למקום ההאחרון כעת עם 17% בלבד.

איך נראת הזוגיות בעידן הווטסאפ? 30% מהנשאלים אמרו שהם ובני הזוג לא חברים ביחד בשום קבוצת ווטסאפ ועוד 21% אמרו שהם חברים רק בקבוצה אחת, לרוב המשפחתית. 26% לא מאפשרים לבן הזוג שום גישה לסמארטפון שלהם, אבל 40% אמרו שהם עוקבים אחרי פעילות בן הזוג ברשת ו-38% התוודו שהם סבורים שבן הזוג שלהם גולש יותר מדי.

מוצאים מוצר ברשת - אבל קונים בחנות

בתחום הקניות: 82% מהנשאלים קנו בשנה האחרונה לפחות מוצר אחד באינטרנט, אבל רק בתחום הנופש הרשת היא יעד מועדף: 60% הזמינו טיסות או לינה בעיקר מאתרים בחו"ל ו-20% בעיקר מאתרים ישראלים. בשאר הקטגוריות יש עדיפות בולטת לרכישה פיזית עם באמצעות הטלפון, אך לאתרים בארץ ובחו"ל יש ייצוג נאה בקטגוריית הביטוח והמוצרים הפינססיים (35%) ומכשירי החשמל (34%). בשאר הקטגוריות – מוצרי מזון, ספרים וביגוד והנעלה - הנתח של אתרי הסחר כיעד מועדף עומד על פחות מ-20%. בנוסף, 75% מהנשאלים אמרו שהם לא מבצעים שום פעולות בנקאיות באמצעות הסלולר.

גם למהפכת הבריאות המקוונת יש עוד לאן להתקדם. אמנם 56% מהישראלים אמרו שלרוב הם מגיעים לרופא אחר שכבר קראו ברשת על הבעיה שממנה הם סובלים, אבל רק 10% דיברו עם רופא בצ'ט כדי לטפל בבעיה כלשהי.