דו"ח טכנולוגי
פטנטים, מצלמות ותפוחים: הצצה אינטימית לכלכלת האשליות
מה הקשר בין נפילת מניית GoPro ובין פטנט זניח שרשמה אפל, משפטו של מייסד שוק הסמים המקוון סילק רוד מגיע לשיא, מה הסיכוי שממשלת בריטניה לא תרשה למתשמשי ווטסאפ להיכנס למדינה ופייסבוק רוצה למצוא ילדים אבודים
אמאל'ה, פטנט!
אם אתם מתעניינים בצילום אקסטרים - נניח, כשאתם נופלים ממטוס או צוק, אז GoPro היא ללא ספק המצלמה בשבילכם. היא קטנה, קלה לתפעול, ומציגה תוצאות יוצאות דופן. יש לה קהל מעריצים גדול וההנפקה שלה היתה הצלחה מסחררת עד אתמול.
אמש התרסקו המניות של גו פרו ב-12%. למה? האם נרשמה ירידה חדה במכירות המצלמות? האם המפעל שלה הותקף על ידי אל קעידה והיצור שותק? האם המצלמה החדשה מכילה באג שגורם לך ללקות בזאבת? האם, שומו שמיים, המנכ"ל נתפס באיזו אורגיה בחדר הישיבות של החברה? כל אלה היו סיבות טובות לפאניקה בקרב המשקיעים, אבל אף אחד מאלה לא קרה.
אז מה קרה? אפל קיבלה פטנט על מצלמה בשלט רחוק, זה הכל. היא צירפה עוד פטנט לארסנל הפטנטים הבלתי נדלה שלה, שכולל את הפטנט הידוע לשמצה על מלבן עם פינות מעוגלות.
מצלמות גו פרו אפל לא הודיעה על מצלמה חדשה שתתחרה בגו פרו, כי פטנט זה נחמד, אבל בעולמנו המר פטנטים הם רק רעיון שמישהו מיהר לרשום. זה לא אומר שיש מוצר. לאפל יש אלפי פטנטים אבל כמה עשרות מוצרים. אישית, לא הייתי מאשר את הפטנט הזה משתי סיבות: ראשית כי רבאק, כבר המציאו מצלמות בשלט רחוק ושנית, בגלל שלאפל יש היסטוריה עגומה של שימוש לרעה בפטנטים כדי לדחוק מהשוק מוצרים שהיו קיימים עוד לפני המוצרים שלה - שזה בדיוק ההיפך ממה שפטנט אמור להיות.
אז לאפל יש פטנט. מוצר אין לה. היא גם לא הכריזה על כזה וגם אם היתה מכריזה על מצלמת אקסטרים, היא היתה מתקשה להתחרות בגו פרו במגרש הביתי, מה שהיה מחייב אותה לשרוף המון כסף על פיתוח ושיווק.
אבל אנחנו הרי לא עוסקים פה בכלכלה אמיתית. אם כלכלה אמיתית היתה מה שמעניין את עולם ההייטק, אף אחד לא היה זורק גרוש לכיוון של סנאפצ'ט, למשל, או של שלל חברות אחרות שעד כה לא טרחו להציג תכנית עסקית. אף אחד לא היה מטביע עשרות מיליונים בפיתוח טוסטים, או המבורגר צמחוני שיעלה פי שניים ויותר מהמבורגר רגיל. אנחנו חיים בכלכלה של תדמיות, כלכלה של דפוק מכה וברח - ובכלכלה הזו עצם המחשבה שאפל עשויה להכנס לענף שלך יכולה להטביע את השווי של החברה שלך – גם אם לך יש מוצר יוצא דופן ולה אין שום מוצר.
קריסה בלהבות
המשפט שעיני עיתונות הטכנולוגיה נישאות אליו מסתמן כאנטי-קליימקס: אחרי שורה של תרגילים משפטיים מבריקים אך כושלים, הודה אתמול רוס אולבריכט, החשוד בכך שהוא ניהל את שוק הסמים המקוון סילק רוד בכך שהוא בנה את האתר - אבל הכחיש בתוקף שהוא "הפיראט האיום רוברטס", האדם שניהל אותו.
במילים אחרות, קו ההגנה של אולבריכט הוא שהוא בנה לתומו אתר סחר סמים בלתי חוקי למשעי בחלק של הרשת שאי אפשר להכנס אליו אלא באמצעות כלי הגלישה החשאית TOR, קבע שהסחר בו יתבצע במטבע המפוקפק ביטקוין כדי שיהיה קשה לזהות את הסוחרים – אבל שמאותו הרגע, לא היה לו שום קשר לאתר ושהוא בעצם משמש כשעיר לעזאזל של שקר כלשהו.
אתר סילק רוד בטרם סגירתו כלומר, ההגנה מצפה מאיתנו להאמין שיש בפנינו גאון שיווקי, מי שלדברי התביעה עלה על הרעיון של הפיכת סחר בסמים לקל כמו הזמנה מקוונת מהסופר, אבל כשהרעיון שלו התחיל לתפוס תאוצה, הוא לא לקח לעצמו לא קרדיט ולא את ההכנסות. זה יכול להיות, אבל לא סביר במיוחד. סביר להניח שגם המושבעים יסכימו איתי ומר אולבריכט יהיה סוחר הסמים היחיד בכלא שגם מתמחה בתכנות אתרים חשאיים.
לקראת מדינת משטרה
דיווחנו אתמול על כך שדיוויד קמרון רוצה לאלץ את שירותי המסרונים לספק לשירותי המודיעין שלו דלתות אחוריות. גלי ההדף של הידיעה הזו ממשיכים להתגלגל, ועכשיו עולה השאלה איזה סוג של דלת פותח קמרון.
בבוינג בוינג ממהרים לציין את התוצאות המתבקשות מהפעולה של קאמרון: כל התקשורת של האזרחים הבריטים חייבת להיות קלה לציתות מצד המשטרה, שירותי הבטחון, מרגלים זרים, פושעים ומציצנים; על חברות שבהישג ידו של החוק הבריטי ייאסר לפתח תוכנות בטוחות; מנועי חיפוש יידרשו לחסום גישה לאתרים שיש בהם כלי הצפנה; המחקר הבריטי בתחום ההצפנה פחות או יותר ימות, אלא אם הוא נעשה מטעם הממשלה; מערכות הפעלה פתוחות - כאלו שמאפשרות למשתמש להתקין מערכות הצפנה - צריכות להיאסר; וכל זר שמגיע לבריטניה, יידרש להפקיד את הסמארטפון שלו בנמל התעופה, שמא הגיע לממלכה המנוטרת עם ווטסאפ מותקן.
כל הכוחות, הסתערו! יש לו ווטסאפ! צילום: ניצן סדן הסעיף האחרון נשמע אולי המופרך מכולם, אבל הוא למעשה ההגיוני מכולם. אם החשש הוא מטרור, כפי שטוען קמרון, אז זרים הם החשודים המיידיים. לא יעלה על הדעת שהוא ימנע מאזרחי מדינתו מלהשתמש בתוכנת מסרונים מוצפנת, כשדווקא הזרים יכולים להסתובב ולהשתמש בהן ולתכנן כך את הפיגוע שלהם ללא ידיעת שירותי המודיעין.
קמרון ותומכיו, כמובן, יאמרו שזה לגמרי לא מה שהם מתכננים, הם רק רוצים לסגור פרצות ידועות לשמצה. בטח ינסו לסגור פרצות ידועות לשמצה גם באפליקציות הצ'ט הבאות שיופיעו בשוק. איך אמר בנג'מין פרנקלין? הנכון להקריב את חירותו למען הביטחון, לא ראוי לחירות - ולא יזכה לביטחון.
מצלמות הגוף הובילו לאישום ברצח
אחת הסיבות העיקריות לחוסר ביטחון היא, אירונית, כוחות הביטחון. בכל מדינה צצים דיווחים של אלימות משטרתית ותמיד שואלים "מי ישמור על השומרים". יש רק פתרון אחד, והוא לא פופולרי: פיקוח הדוק על השוטרים. אלה, כמובן, לא אוהבים אותו, אבל הוא הכרחי. השיח מתחיל להשתנות, לפחות בארה"ב: חודשים ספורים אחרי אירועי פרגוסון, תובע מחוזי מעמיד לדין שני שוטרים באשמת רצח. והוא לוקח אותם לבית משפט, שם הדיון יהיה פומבי.
תיעוד אלימות משטרתית בישראל צילום: ראובן שוורץ הראיות: מצלמות הגוף של השוטרים. הן מתעדות התקלות עם חסר בית שנושא עליו שני אולרים ומראות כיצד הפעילו השוטרים כלפיו אלימות קטלנית כשהיה עם גבו אליהם והתרחק מהם. כלומר, מבלי שיהווה סכנה.
כן, השוטרים כבר טוענים להגנתם שלאיש היתה היסטוריה של אלימות, כולל אלימות כלפי שוטרים. זה כנראה נכון אם כי לא רלוונטי. האישור להפעלת כוח קטלני מיועד למנוע סכנת חיים ברורה ומיידית – לא סכנה פוטנציאלית. מצלמות הגוף, ששוטרי ארה"ב מתחילים עכשיו לשאת בניגוד לרצונם, צפויות לשפוך הרבה יותר אור על הדרך שבה שוטרים מפעילים אלימות. הם צפויים ליילל ארוכות. וזה בסדר. מדינה שבה כוחות הבטחון מדושנים מעונג נקראת מדינת משטרה.
קצרצרים
1. פייסבוק מודיעה שהיא קשובה יותר לקהילה ועל כן תציף אתכם בספאם חמים: החברה מתכוונת לתקוע בפיד שלכם התרעות על ילדים שנעלמו באזור שלכם, אחרי שהם יהפכו רשמית לנעדרים ויוכרו ככאלה על ידי מרכז לאומי. ב-2014, אומרת פייסבוק, מישהי זיהתה ילדה נעדרת על פי התרעה שמישהו אחר שיתף בפייסבוק. וואלה. בפייסבוק יש 1.2 מיליארד משתמשים, פלוס מינוס 300 מיליון חשבונות מזויפים, וכל מה שאתם יכולים להראות לנו הוא מקרה אחד? יש לכם את זה בפחות מובהקות סטטיסטית? על כל פנים, התכוננו לקבל ספאם, וזכרו: אם חברה דורסנית כפייסבוק מנסה לעשות משהו טוב, לא מן הנמנע שהיא מתמודדת עם תביעה שטרם פורסמה.
חסרים לכם בפיד דברים שלא ביקשתם לראות? 2. אפל נאלצה להודיע לאחרונה, בהתאם לחקיקה אירופית, שמשתמשים באיחוד שלא מרוצים מהאפליקציות שהם רכשו בחנות שלה יכולים לקבל החזר. ואולם, מפתחים גילו מהר שהעובדה שמשתמש קיבל החזר על האפליקציה אין משמעה שהיא מוסרת מהמכשיר שלו והרימו קול זעקה. מספר לא ידוע של אירופים ערמומיים עשו בדיוק את זה: ביקשו וקיבלו החזר והמשיכו להשתמש באפליקציה כאילו אין מחר. בתגובה, אפל הכניסה את הנוכלים לרשימה שחורה: בפעם הבאה שהם יבקשו החזר, הם לא יקבלו אותו.
3. יללה וצווחה: משחק שאמור היה לרדת על המנהיג היקר של צפון קוריאה, קים ג'ונג איל, ושנקרא "המנהיג המפואר" לא יושק. היוצרים שלו טוענים שהסיבה לכך היא שפרצו לאתר שלהם (מה שלגמרי יכול להיות) אבל בדיקה מהירה מעלה שהם ניסו לגייס 55,000 דולר עבור המשחק וקיבלו הרבה פחות. יש לציין שתחילה, המפתחים טענו שההתקפה עליהם גרמה נזק מועט; עכשיו הם אומרים שמדובר באם כל האסונות.
