בלעדי לכלכליסט
אדם פישר: "השקענו כאן יותר מ-200 מיליון דולר ולא סגרנו אף חברה"
השותף הישראלי הבכיר בקרן האמריקאית Bessemer שמנהלת השקעות ב-4 מיליארד דולר מספר ל"כלכליסט" על הרחבת פעילותה בישראל - ומספק הצצה אל מאחורי הקלעים של אחת הקרנות הבולטות בעמק הסיליקון
20:4315.01.15
חלקן של הקרנות הישראליות בהשקעות בהייטק הישראלי הולך ומצטצמם ואינו עולה על חמישית מכלל ההשקעות. את השאר תופסים משקיעים זרים, רובם אמריקאים, שלאחרונה נוספו להם רוסים וסיניים. אלו מהווים את החלק הארי בהשקעות בסטארט-אפים וגם גורפים לאחר מכן את עיקר התשואה על החדשנות הישראלית.
מימין: נתנאל מאיר, אדם פישר, עמית קרפ צילום: אוראל כהן
הישראלי הבכיר בקרן. פישר צילום: אוראל כהן
קראו עוד בכלכליסט:
- הכיסים מתמלאים: שנה מצוינת עברה על קרנות ההון סיכון בישראל
- 83North הקרן החדשה שבקו תל אביב-לונדון
- גלילות קפיטל מגייסת קרן חדשה של 60-70 מיליון דולר
הקרן האמריקאית בסמר (Bessemer) שהוקמה על ידי המשפחה הנושאת את שמה ופועלת בישראל באופן מלא מאז 2007, דווקא מגדילה את פעילותה בישראל. היא קידמה את השותף שלה בישראל, אדם פישר, למעמד של שותף בכיר - אחד מששת מקבלי ההחלטות בקרן - ובנוסף העבירה לסניף בהרצליה את סגן הנשיא של הסניף הניו יורקי עמית קרפ, ומינתה מנהל השקעות חדש: נתנאל מאיר, שהגיע אליה מקרן וינטג' של אלן פלד. הקרן גם החליטה להעביר את המשרדים של הסניף הישראלי למשכן גדול יותר, והיום (ה') חונכת בסמר משרד משודרג בפרויקט Sea View בהרצליה פיתוח, המשתרע על פני 400 מ"ר.
מימין: נתנאל מאיר, אדם פישר, עמית קרפ צילום: אוראל כהן בסמר פרסמה כי השקיעה עד כה 223 מיליון דולר במהלך שמונה שנים בעשרים ושלוש חברות, וכי היא מתכננת להגדיל את השקעותיה בחברות ישראליות. בכמה? אי אפשר לדעת, אבל העובדה שפישר שודרג לחבר בצוות קבלת ההחלטות המרכזית של הקרן תאפשר לו להעביר באפקטיביות מספר רב של עסקאות מישראל. למעשה, בכך הופכת בסמר לקרן ההון סיכון האמריקאית היחידה (למעט קרן באטרי) שאחד משותפיה הבכירים מתגורר בישראל ומשקיע בחברות בעלות הקשר ישראלי.
בסמר, שמנהלת כיום 4 מיליארד דולר בהשקעות בכל העולם, החליטה להגדיל את הפעילות בארץ לאחר כמה אקזיטים רווחיים, בהם ההשקעות ב-Wix שהונפקה בהצלחה, באינטוסל שנמכרה בקרוב ל-500 מיליון דולר לסיסקו, טראפיקס, שנמכרה ב-135 מיליון דולר ל-F5, וכן סטורווייז שנמכרה ל-IBM תמורת 140 מיליון דולר. בקנה, יש לחברה מספר חברות בולטות, כל אחת מהן עשויה להיות אקזיט מרשים, בהן Fiverr, Ravello, CloudLock ו-CTERA.
עד כמה ייצר פורטפוליו ההשקעות הישראלי תשואה למשקיעיו? בסמר אינה מסגירה נתונים, אך מסיכום פשוט של נתחיה בעסקאות השונות ניתן להגיע לתשואה נאה. על השקעה של 11 מיליון דולר ב-Wix, מחזיקה כיום בסמר נתח מניות נאה בשווי של 150 מיליון דולר. בניגוד לבנצ'מרק שהזדרזה למכור את מניותיה בוויקס, בסמר לא מכרה בחברה ולו מניה אחת. נוסף על כך, גרפה בסמר כ- 220 מיליון דולר בחברת אינטוסל, ועל האקזיטים של סולוטו, טראפיקס וסטורווייז גרפה לפי ההערכה 100-150 מיליון דולר סך הכל. היקף זה מביא אותה לסך של 500-600 מיליון דולר שגרפה באקזיטים, וזאת עוד מבלי לדבר על שווי אחזקותיה בחברות מבטיחות נוספות.
בפורטפוליו של בסמר מצויות חברות מבטיחות רבות שגייסו לאחרונה מיליוני דולרים ומכתיבות שווקים חדשים, בהן: אתר המסחר האלקטרוני Fiverr, אתר אילנות היוחסין MyHeritage, אפליקציית התשלומים Billguard, חברות טכנולוגיית התקשורת Qwilt, Vasona ו-Sedona, וחברות המחשוב הארגוני Ravello, CTERA, Startoscale ו-Claudius.
"יש בארץ רנסנס"
עבור אדם פישר, הגידול בפעילות הקרן המקומית מייצרת לו תחושת גאווה לא קטנה. כאמריקאי שעלה לארץ ב-1998 והחל לעבוד כמתמחה ללא תשלום בקרן JVP, ההגעה לפיסגת הקרן העולמית לאחר שהשקיע כאן 200 מיליון דולר, היתה הופכת אותו לדמות מוכרת, אבל פישר, כמו גם שאר פעילות בסמר- עדיין פועל בפרופיל נמוך. בראיון, מסכם פישר תקופה של השקעות: "השקענו בכל כך הרבה תחומים, צברנו כבר שישה אקזיטים, ולא סגרנו אף חברה".
עד כמה קשה כישראלי לנפץ את תקרת הזכוכית ולהגיע לצמרת של קרן אמריקאית?
"זה מאוד תלוי בקרן, כיוון שיש קרנות שנשלטות על ידי אדם אחד דומיננטי, כי הוא זה שגייס את הכסף לקרן. בבסמר כיום שמונה שותפים (מהם שישה בכירים- א"ג) שכל אחד מהם כבר הוכיח את עצמו בכמה אקזיטים או הנפקות שהוא הביא לקרן. ולמרות שהקרן נוסדה מקרן בסמר סקיוריטיז המשפחתית, אין בה שותף אחד דומיננטי, אלא שותפים שפועלים בצורה די עצמאית.
הישראלי הבכיר בקרן. פישר צילום: אוראל כהן
בסמר לא מבצעת השקעות רבות מדי. כמו כל קרן אמריקאית שפועלת בישראל, היא פועלת בזהירות רבה ומשקיעה בלא יותר מארבע השקעות בשנה, בשלבי ההשקעה הממוסדת (סבבי A או B). "לקח לנו זמן לבנות פורטפוליו, לבצע עסקאות ולייצר אקזיטים", אמר פישר. "אקזיט גדול לא תמיד מגיע בזמן שאתה רוצה שיגיע, כך שנדרשנו לזמן מסוים כדי ליצור פורטפוליו. גם בהתחלה, לקח לנו שנתיים-שלוש כדי להבין שיש בארץ רנסנס. היום יודעים כאן טוב יותר איך לבנות חברות - לא רק לאקזיט - אלא גם לניהול עסק בעל משמעות", אמר פישר ל"כלכליסט".
"אחרי הבועה התחושה בארה"ב לגבי ישראל היתה שמדובר במרכז פיתוח שמפיק בעיקר מהנדסים טובים. ישראל לא נתפסה כמקום שממנו אפשר לבנות חברות מדהימות, בטח לא המקום שממנו אפשר להקים ענקית אינטרנט בעלת שם עולמי. אבל אני הרגשתי שמשהו משתנה, וסך הכל, בתור ישראלים אנחנו לומדים מהר, ותמיד קרובים לגל הבא - אם לא מובילים אותו".
"הרגשתי שאנחנו מוכנים להשקיע במוצרי אינטרנט שמגיעים לצרכן הסופי, ישראלים אמרו במשך שנים שזה לא יצליח כאן, אבל תמיד ידעתי שלא בטוח שזה נכון. ככה נולדה ההשקעה שביצענו ב-Wix. (השקעה מוסדית ראשונה, בסיבוב הגיוס השני של החברה מאז הווסדה- א"ג)"
למה דווקא חברות אינטרנט?
הבחירה של פישר בהשקעות אינטרנט לא מקרית. פישר, יחד עם הקרן, החליטו על אסטרטגית השקעה בישראל המונחית לפי תחומים אסטרטגיים. בנוסף לתחום מוצרי האינטרנט - בהם השקיעו בחברות כגון סולוטו ופייבר - בחר פישר גם את תחומי הטלקום והתוכנה הארגונית. "כשרצינו להשקיע בטלקום, התגובה היתה כמעט אחידה: אמרו לנו שזה תחום מיושן, שפועלים בו בארץ בעיקר 'דינוזאורים' שאיבדו את ערכם ומנסים להמכר, אבל אני סברתי שמדובר בתחום ענק, שמגלגל מיליארדי דולרים. אמנם, פעילות בו חברות מיושנות יחסית, אבל התחושה היתה של הרבה חוסר יעילות שיכול להפתר על ידי שורה של חברות חדשניות ויעילות. ומדהים כמה החברות האלה פעלו ביעילות: חברות כמו טראפיקס ואינטוסל, שתיהן חברות טכנולוגיה מהפכניות בתחום הטלקום, היו יעילות אפילו ביחס לחברות אינטרנט. בהמשך הן נמכרו במאות מיליוני דולרים. אני מודה שהגישה שלנו אופורטוניסטית: אנחנו לא עושים את מה שכל השאר עושים, אלא חושבים על התחומים שמענינים אותנו ומזהים הזדמנויות השקעה".
