83North הקרן החדשה שבקו תל אביב-לונדון

ארבעת השותפים, מרביתם ישראלים, יוצאים לדרך חדשה ללא המותג המוביל של גריילוק - אחת מקרנות הצמרת הגדולות המוכרות בעולם. גריילוק מזוהה עם השקעות מוקדמות בפייסבוק, לינקדאין, אינסטגרם, דרופבוקס, פנדורה ו-Airbnb, לא מותג שפשוט לוותר עליו.

ובכל זאת, לא עושה רושם שהמותג הזה חשוב במיוחד עבור שלושת השותפים הישראלים של הקרן: יורם שניר, ארז עופר וארנון דינור. הקשר עם השותפים האמריקאים של גריילוק יימשך, לדבריהם, והם ימשיכו לבחון השקעות יחד, אבל הדרכים צריכות להפרד. "גריילוק היא מותג חזק, אבל כשאתה מסתכל על גריילוק ישראל שנמצא כבר בקרן השלישית שלו, המותג חזק בזכות עצמו. צברנו הערכה מהיזמים בישראל, באירופה, וגם הערכה מכיוון המשקיעים", אמר שניר.

שותפי הקרן. מימין: ארנון דינור, לורל באודן, יורם שניר וארז עופר

אבל יש גם אילוצים. קרן כמו גריילוק ישראל, שמשקיעה בשלב הסיד של החברות דורשת לוקאליות ועצמאות. קשה לבצע השקעות סיד של כמה מאות אלפי דולרים ממרחק של אלפי קילומטרים או שיחות וידאו בהתחשב בפערי השעות. קרן עצומה כמו גריילוק לא תוכל לעקוב אחר כל חברה וחברה בת"א, אלא אם תוותר על השקעה בשלב הסיד. "גריילוק ישראל היתה קרן שמשקיעה בשלב המוקדם מימיה הראשונים", אמר שניר. "כשהצטרפנו לגריילוק, הצטרפנו על הטיקט הזה. וכשרוב הקרן נמצאת בחוף המערבי ורוב תשומת הלב היא שם, זה דרש מאיתנו להערך מחדש".

"השיקול המרכזי שמאחורי המהלך היה הצוות שלנו וההישגים אליהם הגענו", הוסיף. זה נשמע כמו קלישאה, אבל שניר צודק: בסקרים דומים לאחרונה באיגוד קרנות ההון סיכון בארה"ב ובקבוצת וינטאג' בישראל עולה כי לשותף חשיבות גדולה מכל מותג של קטלרן.

זינוק פוטנציאלי ברווחים

הקשר של גריילוק לשניר, עופר, דינור ובודן הפך לרופף כבר בקרן השניה שגייסה 160 מיליון דולר ב-2011. כבר אז מינו הארבעה סמנכ"ל כספים ישראלי - רמי פיטל - והפכו את פעילות הכספים שלהם לעצמאית. הקשר עם גריילוק נותר בשם, "גריילוק ישראל" ובבחינת חברות משותפות ובקשרים אישיים.

דרך חדשה שותפי גריילוק ישראל גייסו 200 מיליון דולר ומתפצלים מהקרן העולמית יורם שניר, ארז עופר, ארנון דינור ולורל באודן מקימים קרן חדשה, ששמה טרם נחשף. גריילוק היא אחת הקרנות הבולטות בישראל, שהשקיעה בשנים האחרונות בסטארט-אפים רבים אסף גלעד, תגובה אחת לכתבה המלאה 

הפרידה בין גריילוק ישראל לבין גריילוק העולמית היא לא תופעה חדשה. בשנים האחרונות בוחרים המשקיעים בקרנות הון סיכון מארה"ב - רובם גופים פנסיונים, קרנות פרייבט אקוויטי או משרדים משפחתיים - שלא להקים משרד ייעודי לישראל, אלא לפזר את ההשקעה בין קרנות מקומיות המנוהלת על ידי ישראלים. לדוגמה: המשקיעים בקרנות בנצ'מרק וקינן. השותפים הישראלים של הקרנות צוברים נסיון ובונים לעצמם קרנות משלהם, בעלות מרחב תמרון ורווחים גדולים יותר.

שותף שמגייס קרן ישראלית ומשקיע בישראל פוגש רווח גבוה יותר בסיום חייה של הקרן ובמהירות רבה יותר מאשר בכל קרן עולמית אחרת. קרן כמו 83North תוכל להחזיר את כל ההשקעה אחרי ארבעה-חמישה אקזיטים ממוצעים בתוך חמש עד שש שנים. לא בטוח ששותפי גריילוק יצליחו להרוויח יותר בקרן החדשה: אחרי הכל, העמלה שגוזר שותף בגריילוק העולמית נחשבת לגבוהה יותר מזו של קרנות רגילות. השותפים בקרן ממוצעת גוזרים 20% מרווחי הקרן, ובגריילוק מדובר, ככל הנראה, בשיעור גבוה יותר.

ריד הופמן, מייסד לינקדאין צילום: בלומברג

מרכיב נוסף בקשרים בין קרנות זרות לישראליות הוא המרכיב הבינאישי. תמונת השותפים בקרן האמריקאית השתנתה מאז מושיק מור, שהיה הישראלי הראשון שהצטרף לגריילוק האמריקאית, פנה להקים את גריילוק ישראל ב-2006 יחד עם יורם שניר וארז עופר. הדור החדש כולל את ריד הופמן, מייסד לינקדאין, ושותפים נוספים בהם סיימון רותמן, ג'ון לילי וג'יימס סלאבט. זה סגל שונה מזה עמו עבדו מור, שניר ועופר מ-2001 ועד 2006.

אבל אולי באמת ארבעת השותפים של קרן 83North לא זקוקים לסיוע. אחרי הכל, התוצאות מדברות בעד עצמן. לקרן כיום 30 חברות פורטפוליו שמכניסות יחד 1.5 מיליארד דולר, ומספר לא קטן של אקזיטים רווחיים, רובם החלו בקרן בשלב הסיד או בסבב הגיוס הראשון. בשוק הישראלי חתומה גריילוק על כמה הצלחות גדולות בסדר גודל ישראלי: מכירת Scale IO ל- EMC תמורת 200-300 מיליון דולר; מכירת AeroScout לסטנלי בלאק אנד דקר תמורת 240 מיליון דולר; השקעה בחברת הפרסום הרווחית SupersonicAds שמגלגלת הכנסות של 100 מיליון דולר בשנה; בחברת התשלומים Payoneer שכבר בוחנת הנפקה; ובחברת האחסון הצומחת Zerto שהחלה כפרויקט סיד בקרן.

הגורם האנושי עושה את ההבדל. שניר צילום: עמית שעל

אבל הקרן הישראלית אוחזת גם במספר בוננזות אירופיות שבמידה מסוימת אולי אף מאפילות על הישראליות בהיקף הפעילות שלהן: אתר הזמנת האוכל השני בגודלו בעולם JustEat המתחרה בענקית Grabhub, שנסחרת בלונדון לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר; Actifio, חברת תשתיות תוכנה ארגונית שכבר הגיעה לשווי של 1.1 מיליארד דולר בגיוסים פרטיים; חברת חנויות האונליין Hybris שנמכרה ל-SAP אשתקד בכמיליארד דולר; וענקית המשחקים SocialPoint, שגייסה 50 מיליון דולר ומייצרת הכנסות שנתיות של 100 מיליון דולר. ניתן להסיק בקלות כי את 360 מיליון הדולר שגייסו שניר, עופר, דינור ולורל באודן בין 2006 ל-2011 הם החזירו כבר מזמן בריבית דריבית. זו הסיבה שגריילוק גייסה את הונה בתוך חודשיים בלבד מאז שדיווחה על כוונתה לגייס לרשות ניירות הערך בארה"ב.

להתאים את ההשקעה לשוק

שליש מהחברות בשתי הקרנות הקודמות של גריילוק ישראל הן אירופיות והשותפים צפויים להגדיל את הפעילות ביבשת. נוסף על השותפה לורל באודן, תצרף הקרן שותף נוסף לסניף בלונדון. "את הקרן החדשה גייסנו על האסטרטגיה הזו של רגל באירופה ורגל בישראל", אמר שניר. בעוד שבישראל מוכרת החברה בהשקעה בחברות בתחום התוכנה הארגונית, וירטואליזציה ואחסון, באירופה מוצאת החברה עושר רב יותר של שירותים שפונים לצרכן הסופי. אתר הזמנות האוכל JustEat או חברת המשחקים SocialPoint הן דוגמאות לכך. היא מחליפה את הגישה הבינלאומית של קרנות הסופר-מרקט האמריקאיות, בגישה מקומית שדוגלת בקרבה לשוק.

"גריילוק משקיעה איפה שיש לה נוכחות, ופחות רחוק מהשותפים", הסביר שניר. השותף ארנון דינור הוסיף כי השוק האירופי הוא מוביל עולמי בשוק המשחקים. "עם חברות כמו סושיאל פוינט, רוביו, סופר סל וקינג, אירופה היא מובילה עולמית. תחום נוסף שבו היא מובילה כשוק יעד היא ענף המסחר האלקטרוני. מבחינת האוכלוסיה, אירופה צומחת כמו ארה"ב, לכן אין סיבה שלא יקומו שם חברות שמוכרות בפועל לצרכן האירופי ומייצרות צמיחה".