הקרנות שחסרות לסטארט־אפ ניישן

צמיחה זו במעורבות הקרנות התאגידיות עזרה לשנת 2014 להיות הטובה ביותר מאז 2000 בענף ההון סיכון. קרנות אלה אינן נחלתן של חברות אמריקאיות בלבד: בשנה החולפת הודיעה רקוטן היפנית כי תקים קרן בהיקף של כ־100 מיליון דולר להשקעות בסטארט־אפים. גם תאגידי הענק הסיניים עליבאבא ובאידו החלו לאחרונה לבצע השקעות מיעוט, בין היתר בחברות כחול־לבן.

אורן בר־און, ארנסט אנד יאנג: "הגדלת מעורבות התאגידים בהייטק תגדיל את ההון הקיים בשלבים המוקדמים ותסייע להשארת הידע והקניין הרוחני הישראלי בתוך המדינה" צילום: עמית שעל

קרנות הון סיכון תאגידיות גלובליות פועלות גם בישראל. הגדולה שבהן היא אינטל קפיטל הפועלת מאז 2005 והשקיעה עד היום ביותר מ־20 חברות מהארץ. גם סיסקו השקיעה סכומים משמעותיים ב־25 חברות ישראליות, לצד ענקיות כמו סמסונג ו־EMC. עם זאת, טרם התפתחו קרנות הון סיכון תאגידיות מקומיות, אולי כי התאגידים הישראליים מעטים וקטנים יחסית, וההשקעות התאגידיות בסטארט־אפים מבוצעות בצורה מצומצמת. התוצאה היא שהסטארט־אפים הישראליים מתחרים ביריבים מרחבי העולם על השקעות הקרנות התאגידיות, ללא נוכחות של קרנות תאגידיות מקומיות.

אינטרס ישראלי

הסיבה העיקרית להקמת קרן הון סיכון מצד תאגיד היא הרצון לפתח חדשנות מחוץ לכתליו. לתאגיד ותיק ומבוסס לא קל להמציא את עצמו מחדש, להעשיר את הטכנולוגיה והמוצרים שלו ולחשוב מחוץ לקופסה כדי להישאר רלבנטי. ליזמים זה בא באופן טבעי.

בעבר תאגידים התמקדו ברכישת חברות חדשניות, אולם זהו פתרון טוטאלי ויקר שמבטל את זהותו של הסטארט־אפ הנרכש. בהקשר הזה הקמת קרן תאגידית היא פתרון מעולה, אשר עשוי לספק תשואות פיננסיות לצד השגת ערך מוסף אסטרטגי לטווח הרחוק, באמצעות ביצוע השקעות המשך, שיתופי פעולה ולעתים גם רכישות.

הגדלת מעורבות התאגידים הישראליים בענף הסטארט־אפים, באמצעות הקרנות התאגידיות, חשובה לא רק עבור כל חברה בנפרד, אלא גם כדי להדק את הקשר בין החברות הגדולות לקטנות בתעשייה. מדובר גם באינטרס משמעותי מבחינת מדינת ישראל, השואפת להצלחת תעשיית ההייטק המקומית: הגדלת מעורבות התאגידים תביא לגיוון במקורות המימון, הגדלת ההון הקיים בשלבים המוקדמים והנגשתו, השארת הידע והקניין הרוחני הישראלי בתוך המדינה, כניסת משקיעים מתוחכמים נוספים למשחק וכן פיתוח עתודה ניהולית מקומית. בטווח הרחוק יותר גידול בהשקעות של תאגידים ישראליים בחברות המקומיות יכול להביא לצמיחה ברכישות של חברות טכנולוגיה ישראליות זו את זו.

להערכתנו, ישנם אמצעים כספיים המאפשרים השקעה שנתית כוללת של כ־150 מיליון דולר דרך קרנות הון סיכון תאגידיות. על כן, חשוב להעניק לאותם תאגידים תמריצים שיעודדו אותם להקים קרנות הון סיכון תאגידיות. כבר בתוכנית משרד האוצר "יתרון יחסי", שנחנכה לפני חמש שנים, היתה הבנה כי חשוב לעודד תאגידים ישראליים להיות מעורבים בתעשיית ההייטק המקומית. כעת הגיע הזמן לעלות מדרגה.

השוואה או פטור

כדי לעודד חברות ישראליות להקים קרנות הון סיכון תאגידיות המשקיעות בסטארט־אפים מקומיים, ניתן לפתח מנגנון השוואה (Matching). בשיטה זו המדינה תתחייב להשוות את ההשקעות שאותן תצליח כל קרן לגייס. לחלופין ניתן לתת פטור ממס רווחי הון על השקעות מקומיות, ובכך להשוות את מצבן של הקרנות התאגידיות המקומיות למקבילותיהן הזרות.

ישראל, כידוע, היא מדינת סטארט־אפים. אם תתפתח כאן תעשיית קרנות תאגידיות שישקיעו בהם, והמדינה תעודד זאת, כל הנוגעים בדבר ירוויחו: תיווצר פלטפורמה שתחבר בין יזמים לחברות בתעשיית ההייטק, תוך ניצול מיטבי של הכלים שלכל אחד יש להציע ושמירה על העצמאות החדשנית, המימונית והניהולית של הסטארט־אפים.

הכותב הוא שותף בכיר ב־EY ישראל