ענף מדעי החיים מתפוצץ: 2014 היתה השנה הטובה ביותר
חברות מדעי החיים הישראליות מושכות משקיעים זרים, זוכות להשקעות מכובדות ונוהרות לבורסה; דו"ח של איגוד התעשיות המתקדמות ושל IVC מראה שבשנה שעברה חל זינוק של 55% בהיקף הגיוסים
אם לפני ארבע שנים עוד גיבש המדען הראשי תכנית להשקעה בחברות מדעי החיים בכדי לגשר על כשל השוק ולהגביר את ההשקעות בתחום, הרי שב-2014 כשל השוק נעלם, עם עזרת המדען או בלעדיו: ענף מדעי החיים בישראל חווה את השנה הטובה ביותר מעודו.
- Vascular Dynamics גייסה 17 מיליון דולר
- אינטגרה הולדינגס גייסה 3 מיליון דולר
- אטוקס ביו תקבל 24 מיליון דולר לפיתוח תרופה נגד חיידקים טורפים
לפי נתונים שמפרסם היום איגוד התעשיות המתקדמות בישראל (IATI) במשותף עם חברת המחקר IVC, עולה כי בשנה שעברה הושקעו בחברות הביומד הישראליות 801 מיליון דולר. זו עלייה של 55% ביחס ל-2013 אז גייסו החברות בתחום 516 מיליון דולר בלבד. זהו הנתון הגבוה ביותר שנרשם בתחום - והוא מביא לשיא עלייה דרמטית שנמשכת כבר שלוש שנים. לשם השוואה, ממוצע ההשקעות בחברות מדעי החיים בין השנים 2005 ל-2011 עמד על 371 מיליון דולר.
בין החברות הבולטות שגייסו לאחרונה סכומים בולטים ניתן לציין את כיאזמה שמפתחת קפסולה לטיפול בהפרשת יתר של הורמון גדילה. החברה גייסה לאחרונה 70 מיליון דולר בהנפקה פרטית ממשקיעים כגון רוק ספרינגס קפיטל וסופינובה. גם חברת החיישנים הרפואיים ארליסנס גייסה בחודשים האחרונים 20 מיליון דולר מסמסונג ומפיטנגו.
המשקיעים הזרים מחפשים ביומד ישראלי
העלייה בהשקעות בביוטק הישראלי מגלמת גם עלייה בהשקעות בחברות בוגרות, תופעה שמעידה על התבגרות השוק. ההשקעה בחברות בוגרות המצויות בשלבי מכירות הגיעה לשיא של 151 מיליון דולר, עלייה משמעותית ביחס לשנים הקודמות בהן זכה התחום להשקעה של עשרות מיליוני דולרים בלבד.
יחד עם זאת, הדו"ח, שפורסם לרגל ועידת ה-Biomed IATI שתפתח בשבוע הבא, מגלה כי שיעור ההשקעות של הקרנות הישראליות בתחום הגיע לשפל של כל הזמנים, עם שמינית מכלל ההשקעות (12.8%) בחברות הביומד הישראליות. זה קורה לאו דווקא בשל הירידה בכמות ההשקעות של הקרנות הישראליות בתחום, אלא בגלל הנהירה המשמעותית של משקיעים זרים, תאגידי טכנולוגיה וקרנות זרות לתחום.
ואולם, הנתון מצביע על כך שהקרנות הישראליות לא מצליחות להזרים יותר כסף לענף; מאז שנת 2004 סכום ההשקעה שלהן בתחום נע סביב 100 מיליון דולר, נתון שיש לו השפעה על יכולתם של בעלי המניות הישראליים ליהנות מאקזיטים עתידיים בתחום וכן על מפת השליטה בחברות הישראליות.
את הסיבות לירידה בשיעור ההשתתפות של הישראלים בהשקעות בביומד ניתן לזקוף בין השאר לצמצום בפעילותן של קרנות הון סיכון שבעבר נחשבו למשקיעות בולטות בתחום כגון 7Health, מדיקה, וויטהלייף וכן IHCV שצמצמו את השקעותיהן וכעת מצויות במהלך גיוס הון מחודש. גם גיזה החליטה לצאת מתחום מדעי החיים וקרן פיטנגו אינה מבצעת יותר מדי השקעות חדשות בתחום כבעבר.
את מקומן תפסו כמה קרנות ישראליות כגון טריוונצ'רס שמגדילה את פעילותה, ליונבירד של חיים פרידמן וקרן ורטיאס שמגייסת בימים אלה קרן גדולה לתחום מדעי החיים.
רצים לבורסה
בשנים 2013-2014 חברות מדעי חיים ישראליות גייסו 1.4 מיליארד דולר בהנפקות ראשוניות ומשניות וניצלו את התיאבון של המשקיעים להנפקות ציבוריות בתחום. נוכחותן של החברות הישראליות מרשימה: 7 מתוך 73 חברות ביומד שיצאו להנפקות ראשוניות בנאסד"ק היו ישראליות (10%). על-פי חברת המחקר IVC, בשנים 2013-2014 ,11 חברות ישראליות מתחום מדעי החיים שיצאו להנפקה ראשונית בנאסד"ק גייסו בממוצע 49.65 מיליון דולר.
בהשוואת שווי השוק של החברות הישראליות ביום הראשון למסחר (כולל רישום כפול) בנאסד"ק בין 2013-2014 לשווי השוק בפברואר 2015, עולה כי החברות הישראליות רשמו תשואה שלילית בשיעור 14% בממוצע. רק ארבע חברות (ReWalk, Foamix, Neuroderm and BioLineRx) הציגו שווי שוק גבוה יותר מזו של יום המסחר הראשון.
בני זאבי, יו"ר ה- IATI ושותף מנהל בקרן ההון סיכון DFJ תל אביב מסכים עם הקביעה שלמרות ההשקעות הכבדות, עדיין לא ניתן לזהות בישראל 'טבע' שניה, אך לטענתו השוק בוגר מספיק כדי להצמיח חברות ענק בתחום הציוד הרפואי והחיישנים. "התופעה לפיה חברות ישראליות רבות מנפיקות בנאסד"ק תאפשר להן לגייס הון כדי לבצע רכישות ולגדול. אם חברה מנפיקה, כפי שעשתה גיוון אימג'ינג בשלב מוקדם, יש לה את כל המרכיבים להיות חברה גלובלית". לדבריו ענקיות בינלאומיות כמו אפל וגוגל משקיעות הון ביישומים מעולם מדעי החיים למכשיריהן, ואת פירות הטרנד הזה רואים גם בישראל.