דו"ח טכנולוגי
לא רוצה שהבוס ירגל אחריך בסוף השבוע? חפשי עבודה חדשה
אשה תובעת מקום עבודה שפיטר אותה לאחר שסירבה לאפשר לבית העסק לעקוב אחריה, הרכבים האוטונומיים של גוגל היו מעורבים עד כה ב-11 תאונות, ופיליפ זימבארדו חושש מפורנו ומשחקי מחשב
חיים של אחרים
מירנה אריאס, תושבת מרכז קליפורניה, הגישה לאחרונה תביעה בבית המשפט המחוזי בקליפורניה כנגד Intermex, החברה שבה עבדה והבוס שלה. היא טענה שהבוס שלה פיטר אותה מתפקידה מכיוון שסירבה שירגלו אחריה.
פרטיות? לא בחברה שלנו צילום: שאטרסטוק
מרכז התביעה היא אפליקציה בשם Xora, המאפשרת למנהלי צוותים לדעת איפה העובד נמצא בכל רגע נתון. רשמית, האפליקציה טוענת שהיא מאפשרת לבוס למצוא מי העובד הקרוב ביותר ללקוח המבקש שירות. בפועל, המשמעות היא מעקב של 24 שעות אחרי תנועותיו של העובד.
לפי כתב התביעה, אריאס - מנהלת מכירות בחברה - קיבלה מהעבודה אייפון כאשר Xora מותקנת מראש עליה. שאריאס שאלה את הבוס שלה האם הוא יודע איפה היא נמצאת מחוץ לשעות העבודה, הוא התגאה בכך שלא רק שהוא יודע איפה היא נמצאת, הוא יודע באיזו מהירות היא נוהגת. היא דרשה ממנו להפסיק את המעקב מחוץ לשעות העבודה; הוא סירב; היא הסירה את האפליקציה; הוא פיטר אותה.
אריאס הוסיפה שהתוכנה עקבה אחריה גם בסופי שבוע, כשלא היתה כל סיבה לעשות את זאת. כפיצוי על הפיטורים הלא-הולמים, אריאס דורשת חצי מיליון דולר. התגובה של החברה טרם התקבלה.
הנקודה שמעוררת תהיה בכל הסיפור הזה היא למה, אם התוכנה יודעת מתי העובד החל לעבוד – ואין ויכוח שלתוכנה יש פיצ'ר כזה – היא עקבה אחריו גם מחוץ לשעות העבודה. התשובה היא ככל הנראה "כי זה קל כל כך."
11 תאונות, זה הרבה או מעט?
בשש השנים שבהם פועלים הרכבים האוטונומיים של גוגל – מכוניות שפועלות ללא נהג – הן נסעו עד כה למעלה מ-1.7 מיילים, בהם מיליון מיילים שבהן הרכב נהג בכוחות עצמו. עד כה, אומרת גוגל, הרכבים היו מעורבים ב-11 תאונות בלבד – ובאף מקרה הרכב של גוגל לא היה האחראי לתאונה.
המכונית ללא נהג של גוגל. לא גרמה לתאונות זו טענה שצריך להתייחס אליה בזהירות, כי בסופו של דבר מדובר כאן בניסיון לקדם מוצר שאמור להיות בטוח יותר. צריך לשאול כמה שאלות: למשל, כמה מהנסיעה היתה בכבישים ריקים בשעות הלילה, וכמה ממנה היתה בעיר בשעות העומס. יש לציין שגוגל לא חשפה, בניגוד לחברה מתחרה, את דו"חות התאונה שלה.
כל התאונות של רכבי גוגל, אומרת החברה, נחשבות לתאונות קלות: נזק מינורי, בלי נפגעים. המבקרים הקבועים של החברה בארגון Consumer Watch Dog לא אוהבים את העדר השקיפות בנושא, ומציינים שגוגל מתכוונת למכור לציבור רכב בלי הגה ובלי בלמים. כלומר, כזה שהיכולת של הנהג בו למנוע תאונה לא משהו.
פיליפ זימבארדו מודאג
אם השם "פיליפ זימבארדו" אומר לכם משהו, זה ככל הנראה בגלל שהאיש יזם את אחד הניסויים פורצי הדרך בתחום הפסיכולוגיה, "ניסוי כלא סטנפורד". הניסוי הראה שברגע שמחלקים את אוכלוסיית הנבחנים לשומרים ולאסירים, השומרים מפתחים תוך זמן קצר תסמינים סאדיסטיים והאסירים, תסמונת פוסט-טראומטית. כל המעורבים בניסוי היו אנשים נורמטיביים.
פיליפ זמבארדו
הניסוי הופסק אחרי כמה ימים, לאחר שזימבארדו שוכנע שהוא מהווה התעללות מוגזמת באנשים שלוהקו לתפקיד האסירים. מאז – זה היה בתחילת שנות השבעים – מקדיש זימבארדו את זמנו להרצאות על הצורך להיות ערוכים למצבים סמכותניים ולהתנגד אליהם; באחת מהרצאות TED שלו, הוא קרא ללמד אנשים מגיל צעיר שהם צפויים להגיע למצב רגעי שבו הם יצטרכו להיות גיבורים, ולהתנגד לפעולה ממסדית דכאנית.
בימים אלה זימבארדו מפרסם ספר חדש, שבו הוא טוען ששני גורמים מאיימים על הזהות הגברית המודרנית: משחקי מחשב ופורנוגרפיה מקוונת. לטענתו, שני אלה מאפשרים לגבר הצעיר לנתק את עצמו מהחיים האמיתיים ולהשקיע את עצמו בפנטזיות. מצד אחד אלה המשחקים, שמציגים לו מציאות אחרת, ומצד שני זו הפורנוגרפיה, שמציגה לו סטנדרט בלתי אפשרי של חיי מין, ובכמות יוצאת דופן. זימבארדו מצטט מחקרים שכבר מצאו שבקרב צעירים ניכרת אכזבה אחרי יחסי מין, כי הם ציפו למשהו דומה יותר לפורנו.
יש, עם זאת, חור בגודל טורפדו בטיעון של זימבארדו. אין סיבה אמיתית להניח שנשים צורכות משמעותית פחות פורנו מגברים, והדימוי של הגיימר שגר לבדו במרתף פשוט לא נכון כיום וספק אם היה נכון אי פעם. גיימריות הן חלק עצום מקהילת הגיימינג, וההכרה בכך היא זו שהביאה לנו בין השאר את תופעת גיימרגייט: קו ההגנה האחרון של הלוזרים שגברבריותם אמנותם על מה שהיה פעם מאחז שלהם.
אבל מאחר וזה ספר של זימבארדו, יש להניח שבקרוב נראה דיון סוער בנושא. נעדכן.
קצרצרים
1. אובר נתקלה בבעיה - נוספת - בהודו: בדרך כלל החברה דופקת את הנהגים והלקוחות שלה על ידי חיובים שערורייתיים בכרטיסי אשראי, אבל בהודו לחלק ניכר מהציבור אין כרטיסי אשראי, יען כי הבנקאות שם לא התפתחה יותר מדי מאז שהבריטים עזבו, וזה היה בעידן הצ'ק. (לקוראינו הצעירים: צ'ק הוא המצאה מפירנצה של ימי הביניים, וזו חתיכת נייר שבה אתה רושם שאתה מתחייב לשלם סכום כלשהו, והבנק מוסר אותו מחשבונך. שיא הטכנולוגיה הפיננסית של המאה ה-13, שעדיין אהובה מאד, משום מה, על בעלי דירות.) אי לכך ובהתאם לזאת, הודיעה אובר שהיא תסכים מעתה לעשוק את ההודים גם במזומן. בינתיים היא מגבילה את הניסוי לעיר המרכזית הידרהבאד, שבה יש קהילת אנשי הייטק משמעותית. אחת הסיבות לכך שאובר בכלל נכנסה לניסוי הזה הוא שיש לה תחרות עיקשת בהודו. נאחל למתחרים בהצלחה.
אפליקציית אובר. כאשר צריך, תקבל גם מזומן 2. לממשלת אוסטרליה נמאס שחברות בינלאומיות מעלימות אצלה מס באמצעות התרגיל הוותיק של "תראו, ציפור!", אז היא הודיעה שהיא תתחיל בקרוב לתקוף חברות בינלאומיות כאילו היא היתה מל"ט והם חתונה אפגנית. הממשלה לא ציינה את שמות החברות שהיא מתכוונת לכתוש, אבל די ברור שביניהן נמצאות אפל וגוגל, לאחר הופעה אומללה במיוחד של נציגי החברות בפני ועדת הפרלמנט שם. שר האוצר האוסטרלי אמר שהוא מתכוון לזמבר את החברות בשיעור של עד 100% מהמס שהמדינה חושבת שהן העלימו. אני לא יודע אם זה מספיק, כי המשמעות היא שהחברות לא הפסידו כלום. מה דעתך על 200% מהסכום שהן העלימו? זה יכאב.
3. שופט פדרלי ביטל צו חיפוש - על פניו, פעולה סטנדרטית. אבל הסיפור מאחורי צו החיפוש מסובך ומרתק: ממשלת ארה"ב חשדה באיש עסקים דרום קוריאני, ג'יי שיק קים, שהוא ניסה להבריח טכנולוגיה צבאית לאיראן. מאחר והיו לה אפס ראיות, היא השתמשה בכלל שנכנס לתוקף אחרי ה-11 בספטמבר, שמאפשר חיפוש ללא צו באזורי גבול מ"שיקולי בטחון", והחרימה את המחשב של קים כשזה הגיע לנמל התעופה בלי צו. לטענת הממשלה, המחשב הוא בסך הכל "מיכל" וככזה אפשר לחפש בו כאוות נפשם. השופט לא השתכנע, וציין את הפסיקה של העליון האמריקאי שאומרת שהסמארטפונים שלנו - ולכן גם סמארטפונים - הם כיום מרכז חיינו ועל כן יש צורך בצו לפני חיפוש בהם. לקינוח, הוא זרק את כל הראיות שהממשלה אספה, מאחר וזו לא הציגה כל סיבה ראויה לשמה לחיפוש במחשב של קים. האגודה לזכויות האזרח בארה"ב אומרת שחלק ניכר מהחיפושים שנערכים בנמלי תעופה משתמשים ב"שיקולי בטחון" חסרי בסיס, כדי לעקוף את הצורך לבצע עבודה משטרתית של ממש.
4. קבוצת חלאנים ימנים, כנראה עם קשרים לתנועות ניאו נאציות, השחיתו את האתר של מחנה הריכוז מאוטהאוזן והעלו אליו תמונות של התעללות בקטינים. ההתקפה תוזמנה ליום השנה ה-70 לנצחון על גרמניה הנאצית. אתמול שב האתר לפעולה תקינה ומשטרת אוסטריה הודיעה שהיא פתחה בחקירה. נקווה שיש לה יותר הצלחה עם ניאו נאצים מאשר עם הנאצים המקוריים.
5. כחלק מכת הקדושים בימי הביניים, המאמינים היו שומרים לעצמם חתיכות מהמת. אם לא היו חתיכות שלו, אז משהו שלו. אם לא היה משהו שלו, היו מזייפים כזה, וזו היתה תעשיה משגשגת. מי שחושב שיצאנו מהעידן הזה, מתבקש לשים לב לידיעה הבאה: שלושה כרטיסי ביקור של סנט סטיב ג'ובס נמכרו בימים האחרונים במכירה פומבית בסכום של 10,050 דולר. הקונה המאושר מתכוון להשתמש בכרטיסי הביקור כדי לקדם את אפליקציית כרטיסי הביקור שלו, כי אין כמו לומר שיש לך יותר מדי כסף כדי לקדם את האפליקציה הנשכחת בצדק שלך.
