מי צריך את גוגל? יצרניות הטלפונים משתלטות על אנדרואיד

כבר שנים אנדרואיד, מערכת ההפעלה הניידת שמפתחת גוגל, היא הפופולרית ביותר בעולם. העובדה שהיצרניות יכולות לשלב אותה בחינם במגוון רחב של מכשירים וליהנות משירותי גוגל ומחנות האפליקציות והמדיה פליי הובילה את מערכת ההפעלה לחלוש על יותר מ-80% משוק המובייל העולמי.

אמנם אפל ומיקרוסופט ניסו בעבר לעצור את אנדרואיד בעזרת תביעות פטנטים, אך גוגל נחלצה גם מהן והחזית הזאת נרגעה. ואולם, כעת מסתמן איום חדש עליה: אנדרואיד עצמה.

גרסת אנדרואיד הנוכחית, לוליפופ

האיום מגיע מצד מערכות הפעלה המכונות מזלגות (forks), המונח המקובל לתוכנה חדשה אשר מפותחת על בסיס תוכנה אחרת. כבר ב-2010 החלו יצרניות שונות, בעיקר בסין, לפתח מערכות הפעלה שאמנם מתבססות על אנדרואיד, אך מעוצבות אחרת, אינן כוללות את שירותי גוגל או את חנות פליי ובחלק מהמקרים אף לא מאפשרות להריץ אפליקציות שנוצרו עבור אנדרואיד. כך, כמובן, הן מונעות מגוגל להפיק הכנסות מהמערכת.

מכיוון שאנדרואיד היא מערכת הפעלה המבוססת על קוד פתוח, הניתן לשימוש ושינוי חופשיים, גוגל יכולה לעשות מעט מאוד צעדים משפטית כדי לבלום זאת. כדי ליהנות משירותיה השונים היצרניות נדרשות להצטרף לקבוצה בשם Open Hands Association ולחתום על הסכם שמגביל את יכולתן לעשות שינויים באנדרואיד. ואולם, עשרות חברות וגופים שבחרו לוותר על שירותים אלה ולפתח מערכות הפעלה אלטרנטיביות על בסיס אנדרואיד נמצאים מחוץ לתחום שליטתה של גוגל והופכים בהדרגה לאיום אמיתי עליה. לפי חברת המחקר ABI, ברבעון האחרון של 2014 שלושה מכל עשרה מכשירי אנדרואיד שהגיעו למדפים בעולם התבססו על מערכת הפעלה אלטרנטיבית, לעומת שיעור נמוך בהרבה בשנים קודמות.

מי צריך את גוגל?

כמה גורמים מרכזיים הובילו להולדתן של מערכות ההפעלה האלטרנטיביות. היציאה המתוקשרת של גוגל מסין והצנזורה הנוקשה במדינה אילצו את היצרניות המקומיות ליצור גרסאות אנדרואיד הכוללות שירותים חלופיים. מיקרוסופט, שלפי הדיווחים דורשת מהיצרניות הפועלות עם גוגל לשלם תמלוגים בטענה לשימוש בפטנטים שלה, הפכה את השימוש באנדרואיד ללא משתלם מבחינת חברות קטנות. ולבסוף חברות שונות מעוניינות להשתמש באנדרואיד כדי לקדם את שירותיהן במקום את אלה של גוגל.

אחת מהחברות הללו היא אמזון, שפיתחה על בסיס אנדרואיד את מערכת ההפעלה Fire OS כדי לקדם את האפליקציות ואת שירותי הקניות שלה. גם חברות קטנות יותר לקחו את אנדרואיד לכיוונים אחרים לגמרי: הסטארט-אפ BlackPhone, לדוגמה, פיתח על בסיסה את מערכת ההפעלה המאובטחת PrivatOS. שירותים מבית גוגל, המעבירים לא מעט מידע על המשתמש, לא תמצאו שם.

מערכת ההפעלה של OnePlus

עד לאחרונה נראה האיום הזה זניח יחסית בעיני גוגל. חברות סיניות גדולות ומבוססות כמו חואווי ובאידו הסיניות, שהחלו בפיתוח של מזלגות אנדרואיד, זנחו את הפרויקטים כדי לפנות לצרכן המערבי, שרגיל לשירותי גוגל; נוקיה סגרה את פלטפורמת הפיתוח X, שהתבססה גם היא על אנדרואיד; OPhone, מזלג ייעודי שפותח עבור ספקית הסלולר הגדולה בעולם צ'יינה מובייל, גם כן כבר לא איתנו; ובתמונה נשארה רק אמזון, ששילבה את Fire OS בטאבלטים השונים ובסמארטפון שהוציאה לשוק, ואלה צברו לקוחות אך לא התקרבו למכירות של מכשירי אנדרואיד פופולריים כמו סדרת גלקסי של סמסונג. כשדיברו על בעיות באנדרואיד התייחסו בעיקר לפרגמנטציה, פיצול המערכת לשלל גרסאות וממשקים, תופעה שהקשתה על מפתחי האפליקציות בעבודתם.

האיום האמיתי כעת מגיע מהסטארט-אפים הסיניים בתחום המובייל, שצמחו במאות אחוזים בשנתיים האחרונות והחלו לפנות למערב. חברות כמו שיאומי (ששווייה מוערך כיום ב־46 מיליארד דולר), מייזו, אופו ו-OnePlus פיתחו מכשירים זולים יותר משל המתחרים המערביים והקוריאניים, אבל איכותיים לא פחות, אשר מתמודדים בכבוד מול מכשירי הדגל המתקדמים ביותר של אפל וסמסונג.

מערכת ההפעלה של שיאומי

הזינוק בהכנסות החברות הללו אפשר להן להשקיע יותר גם בתחום התוכנה, והתוצאה היא שורת פיתוחים שנעים בין ממשק אנדרואיד אלטרנטיבי למערכת הפעלה מתחרה לכל דבר. מול אנדרואיד הרשמית עומדות כמה מתחרות ראויות לחלוטין: MIUI של שיאומי, FlyMe של מייזו ו-Oxygen OS של OnePlus. בניגוד לחברות המבוססות בסין, הסטארט־אפים הגיעו למסקנה שהם יכולים להסתדר יפה מאוד גם בלי הגב של גוגל.

במקרה של שיאומי, למשל, שמוכרת את מכשיריה כמעט במחיר עלות, MIUI מאפשרת לה לקדם את חנות האפליקציה וחנות המדיה שלה - דבר שגרסה רשמית של אנדרואיד לא יכולה לעשות. כמו רוב מערכות ההפעלה האחרות, MIUI מאפשרת להריץ עליה אפליקציות אנדרואיד סטנדרטיות, אך לא את השירותים המובנים של גוגל, שלא יכולה להרשות לעצמה לוותר על מקור ההכנסות הזה.

קרב מזלגות

התוצאה של ההתפתחויות הללו היא מאבק חשוב על עתיד שוק המובייל, אבל כזה שקשה אפילו לזהות את כלי הנשק בו. כיוון שמדובר בקוד פתוח, גוגל והחברות האחרות אינן יכולות לתקוף במישרין את הצד השני באמצעים משפטיים או עסקיים. כמו כן, מאז גוגל מכרה את מוטורולה לידי לנובו, היא כמעט אינה פועלת ישירות בתחום החומרה.

אחת החברות המצויות במרכז המאבק הזה היא סיאנוג'ן. החברה, שהחלה כקהילת המפתחים, אחראית לפיתוח ה-ROM הפופולרי ביותר לאנדרואיד אי פעם (ראו מילון מונחים), שאותו התקינו יותר מ-5% ממשתמשי מערכת ההפעלה, לפי הערכות. הפיתוח של סיאנוג'ן הציע למשתמשים לא מעט כלים מתקדמים, כמו התקנת כלי אבטחה, הצפנה והאצת מעבד מתקדמים, ואת היכולת לשנות לעומק את ממשק מערכת ההפעלה.

סיאנוג'ן על מכשיר ה-One מבית OnePlus צילום: ניצן סדן

בסוף 2013 מייסד קהילת סיאנוג'ן סטיב קונדיק נקט צעד חריג והוביל את הפיכת הקהילה לחברה מסחרית לכל דבר. גוגל, שזיהתה את האיום, ניסתה לרכוש את החברה בשנה שעברה, אולם המגעים לא הבשילו לכדי רכישה. במרץ האחרון גייסה סיאנוג'ן 80 מיליון דולר ממשקיעים נחשבים כמו קוואלקום, טוויטר, טלפוניקה, רופרט מרדוק ולן בלווטניק; שווייה מוערך כיום בחצי מיליארד דולר.

מערכת ההפעלה שהשיקה סיאנוג'ן באפריל 2014 זמינה כיום על גבי כמה מכשירים, כולל ה-One הפופולרי של OnePlus. חשוב לא פחות, היא הפכה בעצמה לשלד עבור עשרות מערכות הפעלה. אחת מהן היא Oxygen ש-OnePlus הפיצה בחודש שעבר, אשר מיועדת לצרכנים מחוץ לסין ומזכירה מבחינת העיצוב וממשק המשתמש את iOS של אפל יותר מאשר את אנדרואיד. המכשיר הבא מבית OnePlus, שצפוי לצאת השנה, אמור לכלול חידוש מסקרן: אפשרות להחליף בכל עת בין שתי מערכות הפעלה, סיאנוג'ן הסטנדרטית ו-Oxygen. לא לחינם הצהירה סיאנוג'ן בעבר שמטרתה היא "לקחת את אנדרואיד מידי גוגל".

לצד הסטארט-אפים הצעירים ואמזון עשויה גוגל לגלות חברות מבוססות נוספות שמאיימות עליה. הענקית הסינית טנסנט, שגם היא השקיעה בסיאנוג'ן, השיקה בחודש שעבר את TOS - מערכת הפעלה מבוססת אנדרואיד המיועדת למוצרי אינטרנט הדברים. וכמובן, אי אפשר להתעלם מהנוכחות של מיקרוסופט, שגם היא משיקה יותר ויותר אפליקציות ושירותים המיועדים לאנדרואיד. יישומי מיקרוסופט הגיעו כחלק מובנה מגרסת אנדרואיד של גלקסי S6, מכשיר הדגל האחרון של סמסונג. במכשירים נוספים שייצאו בקרוב, כמו הטאבלטים הבאים של LG וסוני, זה צפוי להיות המצב.

טוב שיש את בנגלדש

על רקע האיום הזה אפשר לראות בצורה מעט שונה את אחד המהלכים האסטרטגיים האחרונים של גוגל. בספטמבר האחרון השיקה החברה את One, פרויקט שאפתני שבאופן מוצהר נועד להביא את בשורת האינטרנט למדינות המתפתחות. מדובר בסטנדרט למכשירי אנדרואיד המשווקים במדינות אלה, שנועד להבטיח שהם יציעו חוויית משתמש אחידה ומתקדמת, שמקדמת כמובן את שירותי גוגל. בכנס המפתחים גוגל I/O, שייפתח הערב וגוגל תציג בו את הגרסה הבאה של אנדרואיד צפויה החברה למסור נתונים על היקף האימוץ של One.

מכשירי אנדרואיד One

אנליסטים רבים מעריכים כי One נועד בין היתר לצמצם את בעיית הפרגמנטציה: רק כעשירית ממכשירי אנדרואיד מריצים כיום את Lollipop, הגרסה העדכנית של מערכת ההפעלה. מאחורי רוב העדכונים עומדות ספקיות ויצרניות הסלולר, שלא תמיד מעדכנות את המכשירים שהן מוכרות אחרי ההשקה. One אמור לתמרץ אותן לעשות זאת.

התוכנית מתמקדת במדינות כמו הודו, נפאל, בנגלדש, אינדונזיה והפיליפינים, שבכולן יש פתיחות למערב ברמה כזו או אחרת ותעשיית הייטק צעירה ומתקדמת שמגייסת לא מעט הון סיכון מערבי. אם בסין השוק נשלט בידי הממשל והמקומיים מעדיפים את השירותים הסיניים, הרי שבמדינות אלה לשירותי גוגל יש ביקוש פוטנציאלי גבוה. אם גוגל תצליח להשתלט על השווקים הללו באמצעות One, היא תעקר לפחות חלק מאיום המזלגות.