"Blender מחזיר את הקפיטליזם למטרתו המקורית"

כשגל אביב מסתכל על הסביבה הכלכלית בה הוא חי, על המונופולים, שליטת הבנקים בכלכלה והמחסור המובנה בדירוג אשראי אישי שקיים במדינות מערביות אחרות וחסר כל כך בארץ, הוא מגיע למסקנה שדווקא המיזם שבנה, אתר ההלוואות בלנדר שמאפשר לגייס הלוואות ברשת של עד 30 אלף שקל, הוא מהות הקפיטליזם. "בלנדר הוא כל כך קפיטליסטי, עד שהוא נהיה סוציאליסטי במונחים של היום. הרי מהי מהות הקפיטליזם? שכולנו צריכים להרוויח משוק משוכלל. אבל השיטה הזו קצת נעלמה בדרך, וכיום השווקים החברתיים, אלה שמשתמשים בכח ההמונים הם אלה שמחזירה את הכח לאנשים".

גל אביב, נצר למשפחת הנדל"ן של סבו משה אביב, בחר בכלל להתמחות בפיזיקה ועבר ללמוד באנגליה. שם הכיר את שירות ההלוואות המקוון Zopa, שירות הלוואות עמיתים ותיק שפעיל כבר 11 שנה והלווה עד כה 800 מיליון פאונד דרך הרשת. שירות זופה כל כך פופולרי ומושרש באי הבריטי, עד שהממשלה הבריטית עצמה מלווה לאזרחים 140 מיליון פאונד גם כי החברה יודעת שהכסף יגיע לכיסם של הלווים ולא יצטבר במשכורות ובבונוסים של בנקאים בכירים. למעשה, כבר 2.5% משוק ההלוואות בבריטניה נתפס על ידי זופה.

אביב ישתתף בכנס הפינטק של "כלכליסט בשיתוף עם לאומי-טק ו-KPMG, שיתקיים ביום ג' הקרוב בבורסה בת"א. לאתר הכנס

גל אביב, מייסד בלנדר צילום: עמית שעל

אביב התקשה להבין מדוע שירותים כמו זופה ולנדינג קלאב מאוד מצליחים במדינותיהם, אך לא קמו להם כמעט חברות תואמות במדינות אחרות, ודאי לא בישראל. "מחוץ לארה"ב, בריטניה וגרמניה, קיימת בעייה של מידע", אומר אביב בראיון ל'כלכליסט', כשהוא מתכוון לדירוג האשראי - אותו ציון המחושב על סמך היסטוריית התשלומים של כל אזרח בצירוף יכולתו להחזיר חוב. ולא רק ממשלת אנגליה: מרבית תיק ההשקעות של לנדינג קלאב, שהיקפו 8 מיליארד דולר, הוא מוסדי. "בשונה מישראל, הגופים המוסדיים באנגליה הבינו שזה אפיק הרווחי ביותר עבורם להשקיע את כספי החוסכים, בגלל הבטחון שטמון בפיזור ההלוואות בין לווים רבים".

זופה היוותה עבורו את ההשראה להקמת בלנדר (Blender), מיזם הלוואות העמיתים הנחשב לגדול בישראל עם תיק הלוואות של 10 מיליון שקל, ואלפי לווים, שבעה חודשים בלבד מאז ההשקה. לשם השוואה, אתר eLoan הישראלי רשם עד כה קרוב לעשרה מיליון שקל בהלוואות, אך פעיל שלושה רבעונים יותר מבלנדר, לאחר שהושק בתחילת 2014. בלנדר מזכירה יותר את זופה מאשר את לנדינג קלאב. כמו הבריטים השמרנים, גם אביב מבקש מהמלווים לשלם 1-2% מכלל ההלוואה לטובת קרן בטחון שתגן עליו ועל עמיתיו בפני חדלי פרעון. לעומת זאת, בלנדינג קלאב ודומיו ההפסדים מגולגלים ישירות למלווים. זו הסיבה שהריבית ללווה בלנדינג קלאב גבוהה יותר: כשהסיכון גבוה יותר, כך עולה גם המחיר.

כדי לקבל הלוואה נדרש הלווה להרשם ולבחור את הריבית שהוא מוכן לשלם בתוך טווח מסוים. לאחר מכן מבצעת המערכת האוטומטית של בלנדר בידינג בין המלווים, ובסופו של דבר תופרת עבור כל מלווה תיק השקעות שבו כספם מפוזר בין כ-200 לווים שונים בממוצע. טווח הריביות שמשלם הלווה לאתר נע בין 4-8%, בדומה לטווח הריבית, או התשואה, שמקבל המלווה על ההשקעה. התשואה הממוצעת למלווים שנרשמה באתר עד כה עומדת על כ- 6%, וממנה הם מפרישים בממוצע 1.5% מסך ההכנסות לקרן הבטחון שאמורה להגן עליהם בפני חדלות פרעון.

המודל העסקי של בלנדר לא בנוי על ארביטראז' בין הריבית שמשלם הלווה לריבית שמקבל המלווה. היא נוטלת עמלה של 2.5%, או 200 שקל לפחות מהלווה, ועוד עמלה של אחוז אחד מההחזרים של המלווה, פרוס על משך חיי ההלוואה בהיקף שנע בפועל באזור ה-0.4% בשנה.

אתר בלנדר

אביב מתגאה בכך שבמשך החודשים הראשונים של פעילות הקרן, טרם נרשמו חדלי פרעון באתר, וזאת למרות שהיקף ההלוואות כבר הגיע ל- 10 מיליון שקל. נוסחת הקסם מצויה למעשה באיפיון הלווה, יצירת 'מקדם סיכון' עבור כל אחד ואחד. לכאורה, זהו תפקידה של המדינה, אבל בכלכלה הישראלית התפקיד הזה שמור לבנקים בלבד. בכדי ליצור את פרופיל הסיכון, דולה בלנדר אינספור פרטים מהרשת- בכלל זה מידע מהפייסבוק- על המשתמש ועל הסיכון שהוא יכול לייצר עבורה. כל המידע הציבורי שקיים ברשת, עומד לזכותו ולחובותו של הלווה, בנוסף למספר מאגרים פיננסיים כמו דן אנד ברדסטריט ו- BDI, או מאגרי ההוצאה לפועל או רשומות הצ'קים שחזרו. עבור בלנדר אין מנבא אחד לסיכון של הלווה, אלא חיבור של אלפי נקודות משלל של מקורות, המחוברות אחת לאחת על ידי אלגוריתם ממוחשב.

"המידע שיש לנו לא שונה מהמידע שיש לחברות אחרות כמו פייסבוק, כוכל או מפרסמים דיגיטלים אחרים. מה שמיוחד הוא שאנחנו יודעים להשתמש במידע הזה כדי להעריך את רמת הסיכון הפיננסי של המשתמש", אומר אביב. "אנשים רבים יכולים להיות לקוחות פנטסטיים, אבל הם מסולקים מהמערכת הבנקאית כי ההכנסה שלהם לא גבוהה מספיק. אנחנו מזהים את הרצון הזה, ובגלל שאנחנו עובדים עם מערכת אוטומטית, אנחנו לא תלויים בפקידים שיכולים לאשר או לא לאשר הלוואה רק בגלל גוון הקול שלך או כל דבר אחר שמפריע לבנקאי באותו רגע. אנחנו רואים נתונים שהבנקים לא רואים ולכן יכולים לאשר יותר הלוואות מהם".

ככל הודיע, אין לבלנדר משקיעים מוסדיים. היה זה דווקא המתחרה הישראלי eLoan של עמית לוינשטיין, יגאל אלקסלסי יורם גביש שגייסו לחבר המשקיעים את מיטב דש תמורת מיליוני שקלים. מיטב קיבלה בתמורה קרוב ל- 20% בחברה, ונגישות לעולם החדש של הלוואות ההמונים. ל'כלכליסט' נודע כי כמה גופים מוסדיים, בהם בנק ישראלי, בחנו את ההשקעה בבלנדר, אך מסיבות רגולטוריות נמנעו מכך.

"תעשיית הפינטק נשלטת בידי פיזיקאים"

גל אביב הוא נצר למשפחת כרישי נדל"ן. אביו הוא דורון אביו ודודתו היא דפנה הרלב, שניהם מנהלים את קבוצת אביב שהים אביהם משה אביב, ושאחראית על בניית מגדלי יוקרה כמו רוטשילד 22 ומגדל ליבר בנווה צדק. ב-2007 מכרה המשפחה את השליטה באוסיף לארקדי גאידמק לפי שווי חברה של מיליארד שקל. לאביב הבן הדרך לקבוצת הנדל"ן כבר היתה סלולה, אבל הוא בחר ללכת למקומות אחרים: עד לפני שנתיים הוא בכלל עשה דוקטורט בפיזיקה באנגליה, ניהל את השקעות המשפחה בחברות סטארט-אפ ישראליות (סלרוקס, וויברנט) ולבסוף בחר להקים סטארט-אפ פיננסי. "תעשיית הפינטק נשלטת בידי פיזיקאים", הוא אומר. ובאמת: החיבור בין מתמטיקה ברמה גבוהה, אלגוריתמים מתוחכמים ופיזיקה הם טבעייים. הוכיח זאת, למשל, ד"ר דודי גרשון, גם הוא פיזיקאי שלמד בלונון והקים את ענקית תמחור האופציות והנגזרות סופרדריבטיבס שנמכרה בשנה שעברה ב- 350 מיליון דולר.

בלנדר היא בעצם חיבור בין כמה מדענים, שאם לא היו עוסקים בפיננסים, היו עוסקים בבניית רובוטים או או בבניית לווינים. לגל אביב חבר גם אחיו, בועז אביב, בוגר תואר בפיזיקה שכבר ניסה את דרכו ביזמות (הוא הקים את Petwise, מנוף להאכלת חיות מחמד כאשר בעליהם נעדר מן הבית), ואליהם חבר ברק גור, ד"ר לפיזיקה מאוניברסיטת בן גוריון עם מומחיות במערכות מורכבות שהקים קודם לכן את חברת אסימוב, חברה שיישמה עקרונות של בינה המלאכותית בזירת הגיימינג, והכיר את גל מלימודי הפיזיקה באוניברסיטת בן גוריון.

השלושה גייסו מיליוני שקלים לטובת המיזם, בהם גם 7 מיליון שקל מדורון אביב, אביהם של גל ובועז. נוסף על קבוצת אביב משקיעים בבלנדר גם מנכ"ל דיסקונט לשעבר גיורא עופר, יעל גיט מקרן להב, אתי לנגרמן וכן מספר משקיעים זרים שטרם נחשפו.

צעדי כחלון יעשו טוב לחברה

כחלק מהמאבק במונופול הבנקים, יוזם השר כחלון מאגר דירוג אשראי צרכני שיסייע לא רק לבלנדר, אלא לגופים נוספים להכנס לשוק האשראי ולספק מחירים תחרותיים.

"כל צעד בכיוון הזה שהאוצר מציע טוב יותר מהסיטואציה שקיימת כיום . קרוב ל- 90% משוק האשראי הצרכני מוחזק כיום בידי הבנקים, והזרוע הארוכה שלהם: חברות האשראי. הגיע הזמן שתהיה תחרות בשוק הזה. לנו יש טכנולוגיה שמסייעת לנו להתגבר על כך כבר היום, אבל ישנם שחקנים אחרים שהמגבלה הזו מקשה עליהם להכנס לשוק. אי היכולת להעריך סיכונים הופכת את השוק בישראל ללא תחרותי". ועם זאת, גם אם האוצר יחליט לאמץ סופית את פתרון דירוג האשראי, יקח עוד לפחות שלוש שנים עד שיידעו לייצר ציון סיכון הוגן.

"מנוע הצמיחה הגדול ביותר של חברות כרטיסי האשראי הוא הלוואות הצרכנים". אביב צילום: עמית שעל

עד כמה הפרדת חברות האשראי מהבנקים תשפר את שוק האשראי?

"חברות כרטיסי האשראי הם ממנועי הצמיחה הגדולים של המערכת הבנקאית, כאשר מנוע הצמיחה הגדול ביותר של חברות כרטיסי האשראי הוא הלוואות הצרכנים. להפריד את זה מהבנקים ייצור להם בעיה, ולכן בנק ישראל מתנגד לזה, ואנחנו משלמים על כך, בעמלות, בריבית, ובעלויות הקפיות. בישראל המערכת אינה מבוזרת אלא יציבה וריכוזית ובמקום לפעול לתחרותיות גבוהה בנק ישראל דואג יותר לריכוזיות שלה ולשמירה על גובה ההכנסות שלה".

אחת הטעות של הבנקים היא שאיש לא יקנה את חברות האשראי והרגולציה תאסור על זרים מלהשתלט עליהם מחשש ליציבות המערכת הבנקאית.

"אבל יש הרבה גורמים זרים שכבר כיום משחקים במערכת הפיננסית. והרי בסוף היום המערך הפיננסי הישראלי מתבסס על ויזה ומאסטרקארד. אלה בסוף אותם גורמים שמשחקים, גם זרים, וכאן השאלה היא האם אפשר יהיה להזריק יותר תחרות לשוק".

מה מפריע לבנק לפתוח בלנדר או eLoan משלו?

"הבנקים הם מערכות שמרניות עם צורת חשיבה שמרנית, ואילו אנחנו באים עם גישה שמשבשת את השמרנות הזו. תסתכל על רווחיות המערכת הבנקאית: היא לא השתנתה באופן ממשי ב-130 השנה האחרונות ביחס לתיק הנכסים שלה. כלום לא שינה את זה: לא המצאת הטלפונים, החשמל, עידן המחשוב, ועדיין רווחיותה לא השתנתה. לכאן נכנסות גישות חדשניות. מה מפריע לבנק לפתח בלנדר מבפנים? בנק הוא כמו משחתת שצריכה להתאמץ מאוד כדי לסטות 2 מעלות מהמסלול שלה. אבל בנקים נותנים כיום כמעט אפס אחוז על הפק"מ שלה, אנחנו ניתן לך 6%. ולמה? כי הבנק פשוט לא יכול לשלם לך את הסכומים האלה. יש לו הוצאות על משכורות, סניפים, סנדוויצ'ים. אצלנו יש רק מחשבים. יש לנו צוות של 35 עובדים בלבד, לכן הריבית על ההלוואה היא מהנמוכות במערכת הפיננסית, ואנחנו רואים עצמינו כחברה טכנולוגית מוטת ייצוא. ובכל זאת, מטרתנו להגיע לאחזקה של 5% משוק האשראי הישראלי שהיקפו עומד היום על 134 מיליארד שקל".