לברון בסלון: ספורט דיגיטלי זה לא משחק ילדים

את הפרסים מחלקת ענקית המשחקים Valve, המארגנת את תחרות הגיימינג הבינלאומית השנתית The International אשר מתמקדת ב-Dota 2, משחק רשת קבוצתי פופולרי במיוחד. בשנה שעברה היא חילקה 11 מיליון דולר, הסכום הגבוה בתולדות הגיימינג המקצועי, אולם השנה מקווה התחרות להתעלות על עצמה ולממן פרסים גדולים אפילו יותר באמצעות מכירת חפצים וירטואליים בעולם המשחק.

גמר טורניר DOTA

כמה שבועות לאחר מכן המוקד של עולם הספורט הדיגיטלי יעבור לאירופה: השנה ייערך בה טורניר הגמר של Leauge of Legends, משחק המחשב הפופולרי בכל הזמנים. 70 מיליון איש בעולם נפלו בקסמו של משחק הקרבות הזה, ושליש מהם משחקים בכל יום - הרגל הכרחי אם רוצים להתקדם בסולם הדרגות הקשוח של המשחק.

לתחרות הגמר מגיעים רק מאות השחקנים המדורגים כטובים ביותר. "זה כמו כדורסל", צוטט באיי.פי וסלי לי, משחקני League of Legends המובילים בארה"ב, שזכה השנה במלגה של מאות אלפי דולרים בטורניר שארגן איגוד האוניברסיטאות האמריקאי. "יש חמישה שחקנים בכל קבוצה, וכל אחד מהם מקבל תפקיד בהתאם לסגנון המשחק שלו".

גמר DOTA2 בשנה שעברה

בינתיים השחקנים המקצועיים ועשרות מיליוני חובבים בכל העולם עוקבים אחר תערוכת המשחקים הגדולה בעולם, E3, שנפתחת היום בלוס אנג'לס. מבחינתם השאלה שהאירוע אמור לענות עליה היא לא איך הם יבלו מול הפלייסטיישן בזמנם הפנוי, אלא איך ייראה עתידם המקצועי.

כוכב ושמו hao

גם מי שלא מתעניינים בספורט תחרותי שמעו כנראה על ליאו מסי, לברון ג'יימס ורפאל נדאל, ואולי אפילו על שחמטאים־כוכבים כמו מגנוס קרלסן ושחקני פוקר מצליחים כמו פיל אייבי. לעומת זאת, ענף הספורט הדיגיטלי כמעט אינו מוכר לאנשים מבחוץ, אף על פי שהמצטיינים בו יכולים לזכות בפרסים כספיים נאים מאוד, וטורנירי הגמר נצפים בידי עשרות מיליוני אנשים. השחקן הסיני הידוע כ-hao, למשל, גרף עד היום 1.2 מיליון דולר בטורנירים שונים.

גיימרים בטורניר בארה"ב

חברת המחקר Newzoo מעריכה כי כיום 150 מיליון חובבי ספורט דיגיטלי עוקבים בצורה פעילה אחר טורנירים המתנהלים כאירועי ספורט לכל דבר. חובב ממוצע צופה ב־41 שעות משחק בשידור חי בשנה - רובן דרך אתר הזרמת הווידיאו טוויץ', שנרכש בשנה שעברה בידי אמזון ב-970 מיליון דולר. גוגל, שהתמודדה על רכישת טוויץ', הודיעה לקראת E3 כי תקים אתר מתחרה.

30 מיליון איש צפו בשידור חי בתחרות המשחקים הבינלאומית האחרונה בלונדון, שכללה טורנירים במגוון רחב של משחקי פעולה ואסטרטגיה, כגון FIFA 15 ,Call of Duty: Modern Warfare וסטארקראפט. זה אירוע הספורט הרביעי הכי נצפה בעולם אחרי המונדיאל, האולימפיאדה והסופרבול, יותר מסדרת הגמר של ליגת ה-NBA ב-2014 או טורניר הטניס ווימבלדון.

לפי Newzoo, התעשייה צפויה לגלגל כרבע מיליארד דולר ב-2015 ולהכפיל את הסכום הזה עד 2017, וזאת עוד נחשבת הערכה שמרנית. הכסף הזה מגיע מחסויות של חברות ענק כגון סמסונג, קוקה קולה, רד בול וניסאן ומהכנסות משידורים חיים, פרסומות, תערוכות וכנסים. "ספורט דיגיטלי הוא הזדמנות לחברות המשחקים ליצור קהילה אמיתית סביב מוצריהן", כתב האנליסט הראשי של חברת המחקר SuperData ג'וסט ואן דיורן.

צמיחת התעשייה מאפשרת לחלק מהגיימרים המקצועיים לא להיות תלויים בכספי פרסים בלבד, אלא למנף את שמם כדי לקבל חסויות אישיות או להציע תוכני פרימיום דרך טוויץ'. השחקן המכונה CaoMai, למשל, מקבל משכורת שנתית של 800 אלף דולר רק כדי לשחק כמה שעות ביום מול מצלמותיה של רשת הטלוויזיה הסינית ZhangQi.

שולטים בפנים

הרוב המוחלט של השחקנים המובילים בתחום הם סינים או דרום קוריאנים, ומיעוטם מזרח אירופים. האמריקאים אינם ברשימה כמעט, ולא במקרה. ממשלת דרום קוריאה הגדירה את משחקי המחשב כספורט לאומי כבר בשנות התשעים, ולפי הערכות, יותר מ-70% מכלל האוכלוסייה הקוריאנית משחקים במשחקי וידאו בכל יום. ערוצי טלוויזיה ממלכתיים משדרים בשידור חי אירועי ספורט דיגיטלי, וסמסונג נחשבת לאחת מנותנות החסויות הגדולות בתחום. בשנה שעברה היא נתנה חסות לקבוצה שזכתה בפרס הגדול בטורניר Leauge of Legends.

טורניר גיימינג בסין צילום: בלומברג

מחוץ לקוריאה הרעיון שמשחקי מחשב יכולים להיות ספורט לכל דבר התקבל באטיות יחסית: רק לפני כשנתיים נשיא ESPN ג'ון סקיפר לגלג על התחום ואמר שהוא "לא באמת ספורט". מאז הוא נאלץ לאכול את הכובע, ו-ESPN החלה לשדר אירועי ספורט דיגיטלי. "ברור שיש הבדלים בין שחקני ספורט דיגיטלי לספורטאים מסורתיים", אמרה למגזין "פורצ'ן" קימברלי פופ, ראש חטיבת הספורט הדיגיטלי ברדבול. "אולם הגיימרים בהחלט משתמשים במיומנויות וקואורדינציה, ומצבם הבריאותי משפיע על הביצועים שלהם. הם מתאמנים במשך שעות בכל יום".

רד בול הקימה מעבדת מחקר הדומה לאלה שניתן לראות בענפי ספורט מסורתיים יותר. היא מנתחת את ביצועי השחקנים, כולל מדדים פיזיולוגיים דוגמת דופק והזעה, ובודקת את שיפור התיאום בין היד לעין. השחקנים אפילו לומדים לשלוט בהבעות הפנים שלהם כדי לא להסגיר מידע למתחרים.

ישראל לא במשחק

נראה שלא ניתן להתעלם מההצלחה המרשימה של הספורט הדיגיטלי, אך זה בדיוק המצב בישראל. משרד התרבות והספורט אינו מכיר בתחום ואינו מתקצב אותו, ואילו חברות מסחריות מגיבות בתמיהה כשליגות מקומיות פונות אליהן. "נותני חסות בארץ שתומכים בכדורגל או בכדורסל לא סופרים אותנו", אומרת ל"כלכליסט" הגיימרית המקצועית ענבר יצחק.

הגיימרית המקצועית ענבר יצחק

"תמיכה תקציבית היתה מזניקה את התחום, ומחזירה את ההשקעה. בעולם יש אפילו תיירות גיימרים סביב התחרויות האלה, ובישראל אין כלום". יצחק משחקת במשחקי רשת יותר מעשור, ובשנה שעברה קיבלה דרגת Gold נחשבת ב-League of Legends. "ישראלים הם תחרותיים מאוד", היא אומרת. "אנחנו משחקים המון וברצינות, היה יכול להיות לנו שם עולמי". כיום אין ישראלי ברשימת 250 שחקני הספורט הדיגיטלי המכניסים בעולם. במשרד התרבות והספורט אמרו ל"כלכליסט" כי עד כה לא נעשתה אליהם פנייה רשמית לצורך קבלת הכרה בענף ותמיכה בו.

קהילת שחקני League of Legends הפעילה בישראל מונה, לפי הערכות, לפחות 5,500 איש, והפרסים בתחרויות המקומיות מגיעים לכמה אלפי שקלים, במקרה הטוב. לדברי יצחק, בארץ מעדיפים לארגן משחקי יחיד או סבבי יחיד ומתקשים להקים ליגה או קבוצה חזקה. "לעשות זאת בלי תמיכה או חסות זה אתגר גדול מאוד", היא אומרת.

לפי Newzoo, הספורטאים הדיגיטליים בעולם הם לרוב אנשים אמידים, בוגרים ומשכילים. כמעט מחציתם הורים, 28% מהם בני 36 ומעלה ו-38% נשים. בישראל יצחק מעריכה כי הנתונים שונים, והיא נתקלת רק בגברים צעירים כמעט. "ישראלים הם קהל קשה מאוד. הם ביקורתיים, צולבים מהר וחדי לשון", היא אומרת, "זה בהחלט לא נעים לשחקניות, שלרוב רגישות יותר לזה. אבל זה משתנה: יותר ויותר גיימריות יוצאות מהארון, ואני מאמינה שבתוך שנתיים נראה תמונה אחרת לגמרי".