דו"ח טכנולוגי
שלום, זוהי הודעה מוקלטת מישיבת קבר פייפאל
מחאת צרכנים בארצות הברית הובילה לביטול שיחות הספאם המוקלטות שפייפאל תכננה להפעיל, מה קורה למידע הפרטי שלכם כשחברה שמחזיקה בו נרכשת, מדוע עדיף לגייס כסף ברשת ולא מקרנות הון סיכון ואובר מסתבכת בצרפת
פייפאל, שירות חיובי ומוצלח למדי, כמעט הפך למטרד קולוסאלי: החברה החליטה שאם אי פעם השתמשתם בשירותיה, מותר ואף רצוי שתטריד אתכם בשיחות ספאם טלפוניות - בהן הודעה מוקלטת תציע לכם לקנות דברים שאתם לא צריכים (שכן לו הייתם צריכים, הייתם קונים אותם). לזכותה ייאמר שהיא עדכנה את תנאי השימוש שלה בהתאם, כך שהמלאכים שעל כתפינו - אלו שקוראים את תנאי השימוש במקומנו ומזדעקים על דברים כאלה - קיבלו התרעה מראש.
התוכנית שלה עוררה זעם בארצות הברית; יש חוקים נגד שיחות ספאם, כך שבניגוד לחברות ברפובליקות מסוימות במזרח הים התיכון - חברה שמחליטה להספים את ג'ון וג'יין בשיחות ספאם מסתכנת בקנס משמעותי מנציבות התקשורת הפדרלית (FCC) ובפגיעה בתדמיתה.
לא אוהב שיחות ספאם? אולי תנסה לעשות משהו בעניין? צילום: שאטרסטוק אז העם האמריקאי אמר את דברו ופייפאל חזרה בה במהירות מהמזימה המטופשת. היא הודיעה שמעתה, השיחות שלה יתבצעו בעיקר משלוש סיבות: גביית חובות כלפיה, מקרה בו ברצונה ליידע את המשתמש על חשש מהונאה בחשבון שלו ומתן מידע על החשבון. היא התחייבה לעמוד בכללים של ה-FCC ביחס לשיחות טלפון, והכללים האלה אוסרים על שיחות הטרדה או שידול.
זה קרה אחרי שכל כך הרבה גולשים זעמו על פייפאל ברשת, שה-FCC שלחה לחברה מכתב ובו איום מנומס. בניגוד לחברות דורסניות, לפייפאל עדיין אכפת מהחוק והיא מיהרה להתקפל. ספק, עם זאת, אם ה-FCC היתה פועלת מהר כל כך אלמלא הציבור היה מזדעק.
מה למדנו? שהנה, יש משהו שבהחלט שווה לייבא מארצות הברית לישראל; כל העושקים והמטרידים פוחדים מאור השמש. וזו אחריות של הצרכן לגרור אותם לשם ולהגיד לרגולטורים "הנה, החברה הזו עולה לנו על העצבים. עשו משהו בעניין".
והנה המידע של המשתמשים
כל כמה ימים אנחנו שומעים על סטארט-אפ מבטיח שנרכש בידי חברה גדולה זו או אחרת. הרבה מהמכירות הללו מיועדות במפורש להעביר את העובדים של החברה, או חלק מהם, לחברה הרוכשת (יש לזה אפילו מושג, Acquihire). אבל יחד עם הסטארט-אפים הללו (שרבים מהם נוסדו רק כדי להירכש) עובר גם המידע של המשתמשים.
נניח שאתם מתעבים את פייסבוק ובחיים לא תעבירו לה שום מידע מרצונכם החופשי. אבל היה סטארט-אפ קטן ומגניב, ולו הייתם מוכנים לתת את המידע כדי לקבל את השירות המעולה שהוא המציא. אם שלשום הוא מכר את עצמו לפייסבוק בשביל 30 שקלי הכסף המקובלים. מה קרה למידע שלכם?
המידע שלך יעבור למרבה במחיר צילום: shutterstock ובכן, אם לשפוט על פי החוזה הנפוץ, יש סעיף קטן שאליו כנראה לא הייתם מודעים (אלא אם אתם מהמוזרים שקוראים תנאי שימוש) שקובע שבמקרה שהחברה מוכרת את עצמה, אחד הנכסים שהיא רשאית להעביר הלאה הוא המידע שלכם. החוזה הזה, מצא הניו יורק טיימס, קיים ב-85 מתוך 100 האתרים הגדולים באנגלית.
הסעיף הזה מופיע גם בחוזים של הענקיות - אפל, אמזון, פייסבוק, גוגל, לינקדאין ועוד - אם כי קשה לי להאמין שמי מהן תעמיד עצמה למכירה בעתיד הקרוב. לפני כשנתיים ניסה אתר דייטינג למכור את עצמו עם מידע אישי של 43 מיליון איש; מדינת טקסס הצליחה לבלום את המכירה כי תנאי הפרטיות של האתר אסרו על כך. רק מיעוט מהחברות הגדולות שהכניסו סעיף כזה לחוזה השימוש שלהן הבטיחו לאפשר למשתמשים לסרב למכירה.
גוגל, מאחוריך
חדשות רעות: על פי הנתונים החדשים של גרטנר, פייסבוק עקפה את גוגל במשך הזמן שבו מבלים משתמשים אמריקאים בשירותיה, על כל פנים בגרסת המובייל שלהם. משתמשים מבלים 13% מהזמן שלהם בשירותי פייסבוק, לעומת 12% בשירותי גוגל.
הנתון הזה נכון רק אם לא סופרים את הזמן שבו המשתמש על אנדרואיד, מערכת ההפעלה של גוגל - אבל זה לא באמת נחשב. לגוגל יש לא מעט שירותים ברשת: חיפוש, כמובן, מפות, לוח שנה, דפדפן משלה, יוטיוב ועוד - אבל המשתמשים נמשכים בעיקר אל הרשת החברתית. שם הם מבלים חלק ניכר מהזמן שלהם וגוגל, כידוע, נדחקת לאחור.
האמריקאים מעדיפים את פייסבוק זה רע, כי פייסבוק היא גם חור שחור שבולע כל מה שמגיע אליו, מכפיף כל ספק תוכן לצרכיו - ובו זמנית המחסלת הגדולה של הפרטיות. אם החלטתם להוציא את המידע שלכם מגוגל, החברה תסייע לכם לעשות זאת בקלות. תוך כמה זמן, ולא הרבה, יהיה לכם עותק של כל מה שאי פעם העליתם לשרתים שלה.
עכשיו לכו ונסו לעשות את זה בפייסבוק; נסו למצוא משהו שהעלתם לפייסבוק לפני ארבעה חודשים. עכשיו נסו לייצא אותו. עולם שבו כולנו תלויים בפייסבוק יהיה עולם אומלל ועם כל יום שעובר, התאגיד הזה מבסס את מעמדו כמשהו שאין לו תחליף. בסופו של דבר ודאי יהיה, השאלה היא כמה נצטרך לשלם עד אז.
קיקסטארטר מנצחת
עד לפני כמה שנים, אם הגיתם רעיון למוצר מבריק שהיה משפר את חיי משתמשיו, אבל לא הצלחתם לשכנע איזה קרן הון סיכון שהוא יחזיר לה 3,700% מההשקעה שלה, יכולתם לוותר עליו. ההון הראשוני לא היה זמין.
ואז הגיע קיקסטארטר, האתר שאיפשר לכל אדם להציע לעולם את ההמצאות שלו ולבקש מהציבור לתמוך בהן. אלפי פרויקטים התחילו לפרוח, ואנשים גילו יותר נדיבות מכפי שאפשר היה לצפות.
הפסיקו לחזר אחר קרנות הון סיכון צילום: שאטרסטוק
אם יש מכנה משותף לפרויקטים בקיקסטארטר, זה שהם לוקחים יותר זמן ממה שהיזמים מעריכים. כמעט בלי יוצא מן הכלל, המשתמש יקבל את המוצר - אבל המוצר לא יגיע בתאריך הנקוב. וזה בסדר. זה משהו שאפשר לחיות איתו. כן, היו בקיקסטארטר כמה וכמה הונאות בולטות, כפי שתמיד יהיו במקום שבו אנשים מוכנים להציע כסף עבור משהו שהוא עדיין לא המוצר המוגמר. יהיו כאלה גם בעתיד, וזה סיכון שצריך להתחשב בו. יהיו גם פרויקטים שאפתניים שלא יצליחו לעמוד ביעד שהציבו לעצמם, למרות שהם מומנו כנדרש. גם זה יקרה.
שיעור ההצלחה של פרוייקטי קיקסטארטר בהשוואה לשיעור ההצלחה של פרויקטים שזוכים למימון הון סיכון גבוה הרבה יותר - וההצלחה הזו הרבה יותר מגוונת. שיעור הנשים בקרב מציגי פרוייקטים בקיקסטארטר הוא 30%, גבוה משמעותית מהשיעור של פרויקטים שמובלים על ידי נשים שממומנים על ידי העולם הגברי של קרנות ההון סיכון. עד כה, זה מצליח. לא הצלחה מוחלטת, אף אחד עוד לא קיבל חד קרן בדואר - אבל מצליח.
קצרצרים
1. ולחדשות חיוביות: משטרת פריז עצרה שני מנהלים בכירים באובר - והם חשודים בניהול שירות בלתי חוקי ובהסתת עובדים לדבר עבירה. במשך שנים, אובר הרשתה לעצמה להתעלם מהחוק. כעת הרשויות הצרפתיות, שם השירות של אובר בלתי חוקי מזה יותר משנה, מורידים את הכפפות: הם לא רק קונסים את הנהגים של אובר, הם גם מחרימים את המכוניות שלהם - והם עוצרים את מנהלי החברה. אני מנחש שהמועמדים הבאים לתפקידי ניהול באובר ידרשו משכורת גבוהה משמעותית יותר. או שיתרחש איזה נס ואובר תפסיק לנסות לכופף את החוק.
עוברים על החוק? יש מחיר לשלם צילום: shutterstock 2. הסופרת שכתבה את ספרי "50 גוונים של שעמום" הגיעה לטוויטר וניסתה לארגן שם דיון על הספרים שלה, עם האשתג מיוחד. את ההמשך אתם ודאי מנחשים. המוני טרולים ושונאי הספרים הגיעו והטביעו את השרשור: "האם את מקבלת תשלום על פי שם תואר?", "האם אי פעם החזקת מילון?", "מה את שונאת יותר, נשים או את השפה האנגלית?". אחרים נטפלו לדמיון הרב שבין הסדרה ובין סדרת דמדומים: "האם ראית את מערכת היחסים המתעללת בין בלה ואדוארד ואמרת לעצמך 'המממ, צריך עוד התעללות"?
3. יוון על סף קריסה כלכלית, והעייטים הליברטריאנים שמחזיקים בביטקוין מתחילים לרייר על הגוויה. כמה מהם טוענים שמחיר הביטקוין יטפס בעקבות הקריסה הכלכלית של מיליוני בני אדם לרמה של 1,210 דולר (כרגע, מחיר המטבע החביב על השוק השחור המקוון הוא 250 דולר) אם יוון תפסיק להשתמש ביורו. בולסי ביטקוין אחרים מאיצים ביוונים להמיר את הכסף שלהם בביטקוין, ואחרים מעירים בהנאה על קריסת הבנקים שם: "הם היו צריכים להשתמש בביטקוין", כאילו שמטבע שניתן לייצור עצמי הוא שיציל את המצב. כן, זה בדיוק מה שצריכה מדינה שכלכלתה צוללת בלהבות: את המטבע השני שפושעים הכי אוהבים (הראשון הוא הדולר, למי שתהה).
