דו"ח טכנולוגי
הגיע הזמן שכל עובדי ההייטק יחשפו את המשכורות האמיתיות שלהם
מה תרוויח התעשייה מכך שעובדים יציגו את שכר האמת שלהם, תקדים משפטי מדאיג בארה"ב מאפשר לרשויות המס לשתות את כל המידע של משתמשי פייסבוק - גם אם לא ביצעו כל הונאה והפריצה לאתר הבגידות אשלי מדיסון כמשל על הרשת כולה
דיווחנו אתמול (ג') על הפרוייקט הקטן של אריקה בייקר, לשעבר עובדת גוגל, שפתחה דף נתונים שאיפשר להשוות משכורות של עובדי החברה. בהנהלת גוגל, כמובן, מאוד לא אהבו את הרעיון וזמן קצר לאחר מכן גילתה בייקר שהמנהל שלה חוסם לה בונוסים. היום היא כבר עובדת במקום אחר.
היכולת לדבר על השכר במקום העבודה היא אחד הטאבואים האחרונים שלנו; רבים ירגישו נוח יותר לדבר על משברים משפחתיים ולא על כמה הם מביאים הביתה בסוף החודש. ההחלטה של בייקר לפרסם את מה שעשתה, ובמיוחד את התגובה של הנהלת גוגל לפעולה שלה, גרמה לכך שברחבי עמק הסיליקון התחילו לכנות אותה גיבורה.
חשיפת המשכורת תתרום לצמצום פערי השכר צילום: שאטרסטוק
גוגל הסתפקה בתגובה שאומרת שעובדים רשאים לחשוף את המשכורת שלהם בפני עובדים אחרים אם הם רוצים בכך – שזה נחמד, כי כל אמירה אחרת היתה מנוגדת לחוק - אבל התחמקה מלעסוק בנושא המרכזי, שהוא השאלה האם היתה תגובה של ההנהלה כנגד בייקר. הפרשה כולה נתנה דחיפה ניכרת לקמפיין למען שקיפות בשכר שמתנהל שם מזה זמן.
לא מעט חברות קטנות כבר מתגאות בכך שהן מפרסמות את כל המשכורות של עובדיהן - ומדווחות על המסלול שבו אנשים יכולים להגדיל את המשכורת שלהם. מנכ"ל אחת החברות האלה, שחולקת את מידע השכר של כל העובדים עם כל העובדים, אומר שהשיטה הזו מורידה לחץ ומורידה את רמת הפוליטיקה הפנימית, כמו גם נמנעת מפערי שכר מגדריים. העובדים ממילא מדברים על השכר; למה להוסיף מתח?
במאי האחרון, ההאשתג #talkpay המריא בטוויטר, ואנשי הייטק דיברו בפתיחות לראשונה על השכר שלהם. כמובן, מה שמתאים לחברות קטנות לא בהכרח יתאים לחברות ענק. אבל יתכן שבייקר היתה חלוצה בהובלת עמק הסיליקון למקום טוב יותר.
את הפרטים, עכשיו!
פייסבוק תיאלץ למסור לרשויות המס בארה"ב פרטים של 381 תושבי העיר ניו יורק שחשודים בכל מיני פוילע שטיקים במסים, בעיקר בקבלת קצבת נכות בזמן שהם פעילים למדי. הפסיקה של בית המשפט אמרה שלפייסבוק אין זכות עמידה בהתנגדות לצווים כאלה.
הרשויות בניו יורק הגישו ערימה של צווים לפייסבוק, בניסיון לברר פרטים על התנהלותם היומיומית של התושבים החשודים. פייסבוק צייתה לצו אבל הגישה ערעור, שכאמור נדחה. המשמעות של הפסיקה הזו, והסבירות שהיא תאומץ על ידי ערכאות אחרות, היא שכל מה שאתם כותבים בפייסבוק - גם אם כתבתם את זה לחברים בלבד או לקבוצות סגורות - יכול לשמש את הרשויות. פייסבוק לא יכולה להגן עליכם. עומדת לכם הזכות להתנגד בעצמכם לצו החיפוש הזה, אבל בשביל זה אתם צריכים א. לדעת עליו וב. לשכור עורך דין ולהתחיל הליך משפטי. הבעיה עם א' היא שהצו הזה הוא בדרך כלל סודי.
המידע שלכם יוכל לעבור בצורה חלקה לרשויות, גם אם לא פשעתם שורה של ארגוני זכויות אדם ופרטיות, כמו גם חברות אחרות כמו טוויטר וגוגל, הגישו תצהירי ידיד בית המשפט שמתנגדים לצווים; זה עזר כמו כוסות רוח למת. מעתה, אתם צריכים לקחת בחשבון לא רק את מה שיחשוב עליכם המעסיק העתידי, אלא גם את רשויות המס.
האחרונות, מצידן, אמרו שבעקבות המידע שהן קיבלו מפייסבוק הן הגישו 130 כתבי אישום כנגד שוטרים ועובדי עיריה לשעבר שהונו את הרשויות. עם זאת, הם הודו שכנגד 300 מהאנשים שבפרטים שלהם פשפשו, לא מצאו ראיות לכתב אישום. כלומר, על כל אדם שהיה בסיס לכתב אישום נגדו, הם עברו על הפרטים האישיים של שני אנשים חפים לחלוטין. לא תקדים מעודד.
באוטווה?!
אולי הדבר המפתיע ביותר ביחס לשערוריית אשלי מדיסון - האתר שהבטיח למשתמשיו שהם יוכלו לנהל רומנים חשאיים בבטחה, ונפרץ לאחרונה - הוא זהותם של המשתמשים. מסתבר שעל פי הנתונים, כחמישית מתושבי אוטווה בירת קנדה, שבימים כתיקונם נחשבת לעיר המשעממת ביותר בצפון אמריקה ואף הפכה למושא בדיחות בשל כך, מחזיקים חשבון באתר.
אז או שהחיים באוטווה הרבה יותר מעניינים משנהוג לחשוב; או שהעיר משעממת עד כדי כך שהתושבים נוהרים בהמוניהם לאתר מפוקפק כדי להעשיר את חייהם במשהו; או שהם זייפו את הכתובת שלהם. אבל אחרי שצחקנו, הסיפור הזה הוא משל רציני מאוד על הרשת.
אתר אשלי מדיסון
אשלי מדיסון מכר למשתמשים אשליה: תוכלו לעשות משהו אסור, רומן בתוך הנישואים, בלי שיהיו לכך שום השלכות. אנחנו נדאג לחשאיות ולבטיחות שלכם. כל הבלאגן שתמיד ליווה רומנים, כל הלוגיסטיקה, הצורך להסתיר, לנהל שיחות כשאף אחד לא שם לב? עלינו.
אם הייתם אומרים למישהו לפני 20 שנה שאתם רוצים להכניס את הפרטים שלו למאגר מידע של אנשים שבוגדים בבני זוגם - שזו בדיוק המהות של אשלי מדיסון - הוא היה זורק אתכם מכל המדרגות וכנראה מוסיף אחריכם איזה עציץ כבד. אבל אחרי 20 שנה שבהן התרגלנו לתת את כל הפרטים שלנו לפחות או יותר כל שירות, אחרי שהתרגלנו לכך שאין שירות שלא קיים ברשת, אחרי שהתרגלנו להאמין שאנחנו יכולים להיות אנונימיים, זה נשמע סביר מספיק כדי שעשרות אלפי אנשים יעשו את זה.
ואז הם גילו שאין דבר כזה, "אתר בטוח". אין אתר שלא ניתן לפריצה אם מישהו ישקיע בכך מספיק זמן ומאמץ. ההאקרים שפרצו את האתר מאיימים עכשיו לפרסם את כל הפרטים שם כדי לבייש את האנשים המעורבים, שכרגע תופסים את הראש ולא מבינים איך, איך הם היו כל כך טיפשים.
באוטווה יש 883,000 תושבים בערך, ול-189,810 מהם היו חשבונות באשלי מדיסון - וזה אומר שמשעמם לא יהיה שם בזמן הקרוב. ואולי, אולי, הפעם ילמדו את הלקח: אין ארוחות חינם, אין אתר בטוח - ואף אחד עוד לא הצטער על משהו שהוא לא כתב ברשת.
קצרצרים
1. אפל הודיעה אמש (ג') על עוד רבעון שיא ועל עליה של 38% ברווחים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בתגובה, המשקיעים של החברה הורידו את המניה שלה בשבעה אחוזים ומחקו שווי שוק של 60 מיליארד. אם מישהו היה צריך הוכחה שאין שום קשר בין הביצועים של חברה ובין הביצועים של המניה שלה, אפל היא הדוגמא הקלאסית, עוד מהימים ששמועות על מחלתו של סטיב ג'ובס (שמועות שהחברה הקפידה לשקר עליהן) היו מערערות את ערך המניה. המכירות של האייפון עלו ב-35% מאז שאפל העתיקה את תצורת דגמי סמסונג (מסכים של 5 ו-5.5 אינץ'), אבל אכן היה גורם מדאיג בנתונים: המכירות של האייפד ירדו ב-18%. זה, מצד שני, לא היה צריך להפתיע אף אחד ובפני עצמו גם לא לפגוע במניה: לאנשים נמאס מטאבלטים.
מכשירי העילית של אפל (מימין) וסמסונג
2. שירות קטן בשם Streamus הפך את יוטיוב למה שהרבה משתמשים היו רוצים שיהיה: הוא איפשר למשתמש, באמצעות תוסף לכרום שהוסיף כפתור לדפדפן, ליצור פלייליסט ביוטיוב שיתנגן ברקע תוך כדי גלישה. כ-300,000 משתמשים כבר התקינו את התוסף, ואז החליט מישהו בגוגל שפלשו לו לטריטוריה, ואחרי מאבק משפטי שנמשך שנה וחצי (בגוגל העלו טענה מוצדקת שהתוסף לקח תוכן מיוטיוב אבל לא העלה את הפרסומות שמהן חי השירות) גוגל הרגה אתמול את Streamus כשחסמה אותו.
3. אחרי שאובר יצאה בקמפיין נרחב נגד הכוונה של עיריית ניו יורק להגביל את הפעילות שלה, ראש העיר ביל דה בלאסיו יצא בקמפיין תגובה חריף משלו. הוא דחה את הדרישה של אובר לנהל מולה דיון פומבי: "אני לא מנהל דיונים עם תאגידים פרטיים" אמר והוסיף שנראה שאובר, כתאגיד טחון במיליארדים, חושבת כנראה שהיא יכולה להכתיב תנאים לממשלה: "אני מזכיר להם שהממשלה מייצגת את העם ואת הצרכים של העם, ואלה חשובים יותר מהאינטרסים של חברה אחת". נהגי המוניות של ניו יורק הפגינו ביום שני בעד תכנית דה בלאסיו ונגד אובר. אחרי ששני מנהיגים בולטים של המפלגה הדמוקרטית (דה בלאסיו והילארי קלינטון) העלו את אובר על המוקד, אפשר כבר לומר בוודאות שאובר הפכה לנושא פוליטי, שהדמוקרטים מתכוונים לנגח בו את הרפובליקנים, ושהם מאמינים שהוא נושא מנצח.
4. דונלד טראמפ נפל לאחרונה במלכודת טוויטר בסיסית. טראמפ, שלפי הסקרים מוביל בבטחה בקרב הרפובליקנים (זה הולך להיות כיף!) הסתבך כאשר לעג לתקופת השבי של ג'ון מקיין ומבקריו מיהרו לציין שבזמן שמק'יין עונה בצפון ויאטנם, טראמפ קימבן לעצמו פטור משירות. טרמאפ שמח כאשר אדם שהגדיר את עצמו כיוצא מלחמת ויאטנם שלח ציוץ תמיכה בו, ומיהר לקדם את הציוץ. רק שתוך זמן קצר התברר שהתמונה היא בעצם של רוצח מורשע שהרג את משפחתו.
