גם הסטארט-אפים עולים לברלין

ואולם, דו"ח של קבוצת החוקרים קומפס מקלקל מעט את החגיגה. ב-2012 התעשייה המקומית התלהבה כשקומפס דירגה את תל אביב כבירת הסטארט-אפים השנייה בעולם, אבל זה היה ביחס לגודל האוכלוסייה. במחקר החדש שלה שפורסם השבוע היא מתעלמת מכך, ותל אביב אמנם מובילה מחוץ לארה"ב, אבל נעקפת בידי ניו יורק, לוס אנג'לס ובוסטון. עדיין מכובד. הסיפור האמיתי והמדאיג מסתתר עמוק יותר בדו"ח.

לפי מדד הצמיחה של קומפס, תעשיית ההייטק בברלין צומחת בשנים האחרונות בקצב הגבוה בעולם, הרבה יותר מאשר תל אביב. גם בנגלור, סאו פאולו, לונדון ואמסטרדם מובילות בשיעורי הצמיחה על בירת ההייטק הישראלית. עמק הסיליקון אמנם נשאר מאחור, אבל הוא את הצמיחה שלו כבר עשה.

ולא פלא שברלין צומחת יותר מתל אביב. היא אמנם אינה עתירת טכנולוגיה באופן מסורתי, אך משקיעה מאמצים כבירים בשנים האחרונות כדי למשוך אליה יזמים ועובדי הייטק זרים. ברלין צומחת דווקא בזכות הזדקקותה לחיזוק חיצוני, בזמן שתל אביב סובלת בגלל הקסנופוביה.

הסטארט-אפים צומחים מהר יותר בברלין צילום: oh-berlin.com

המחקר של קומפס אינו חוסך ביקורת מהזירה התל אביבית. לפי הדו"ח, קיים ניגוד גדול בין זרימת ההון הזר הרב לישראל מקרנות וממשקיעים בינלאומיים, לבין חוסר השונות והמגוון בקרב העובדים בתעשייה המקומית. "שוק עבודה מעורב עשוי להגדיל את הביצועים של החברות הישראליות", חורצים החוקרים.

שימו לב לתוכניות המימון והייעוץ של ברלין למשיכת אנשי הייטק זרים אליה: סיוע של אלפי יורו לחודש ליזמים-סטודנטים בתחום הטכנולוגי מטעם תוכנית Exist; מימון של 50% משכר המפתחים הזרים לחברות הייטק במסגרת תוכנית Innovation Assistant; תוכנית EuropeanPioneers להבאת סטארט-אפים חיצוניים לברלין; וסוכנות Berlin Partners הממשלתית שמסייעת בהוצאת ויזות ומחברת סטארט-אפיסטים למשקיעים מקומיים. בברלין צומחים בזכות זרימה של זרים מצטיינים מאוניברסיטאות מעולות, נוסחה שתרמה מאוד גם לפיתוח עמק הסיליקון. בישראל המגוון האנושי מסתכם ביוצאי יחידות המודיעין השונות.