דו"ח טכנולוגי
הפרי המורעל של יאהו: רשת הפרסום של החברה הפיצה וירוסים
האקרים פרצו לרשת ושתלו בה קוד זדוני שאיפשר להם לפרוץ למחשבים ללא הפרעה במשך שבוע, העם ההודי נלחם נגד החלטת הממשלה לחסום אתרי פורנו וניצח ואפסון ממציאה מדפסת עם ראש דיו שמספיק לשנתיים
פרסום נגוע
יאהו לא הצליחה לככב ביותר מדי חדשות טובות בשנתיים האחרונות - אבל מה שקרה שם השבוע הוא שיא חדש. החברה הודתה במבוכה שלשום (ב') שהאקרים הצליחו לפרוץ לרשת הפרסום שלה ולשתול נוזקה במודעות הפלאש שלה. ההאקרים שיסו את הנוזקה במבקרי אתרי יאהו ובאתרים שמחוברים לרשת הפרסום שלה בלי הפרעה במשך שבוע. הבעיה כאן היא לא רק פלאש, חביבת ההאקרים: היא מבנה רשת הפרסום עצמה.
רשתות הפרסום למיניהן הן הדם המבעבע של כלכלת האינטרנט כולה. רשת פרסום של חברה גדולה יכולה להקיף מיליוני עמודי רשת, אליהם ייחשף מספר עצום של גולשים; כשנכנס המשתמש לאתר, הדפדפן שלו מקבל אוטומטית את הפרסומת שרצה ברקע. נוזקה שמסוגלת להזריק קוד זדוני דרך מנגנון ההפעלה האוטומטי של מודעה מבוססת פלאש, מאפשרת להאקר גישה נוחה ופשוטה להרבה מאוד גולשים.
מריסה מאייר, מנכ"לית יאהו צילום: בלומברג
לא פעם נטען שכל עולם הפרסום המקוון הוא בועת ענק, שהרי לא כל מי שרואה פרסומת למוצר ילך ויקנה אותו דווקא בגללה - ושאם התעשייה תכיר בזה, היא תקרוס בבת אחת ותיקח הרבה מאוד שירותים מקוונים (למשל, פייסבוק; לגוגל יש עוד שניים-שלושה מקורות הכנסה מהותיים). כשחושבים על זה, הפרסומות לא שונות בהרבה מווירוסים: הן מופיעות אצלכם במחשב, מפעילות תכונות בו מבלי שתרצו בכך (למשל, הרמקולים, כדי לזמר לכם ג'ינגל זה או אחר) ומטרתן להשיג דרככם כסף עבור מי ששלח אותן.
ועכשיו מסתבר שיאהו כל כך רצתה לעשות כסף מהמשתמשים שלה, שהיא לא השגיחה על הפרסומות שהיא דחפה להם. רשתות פרסום הן אחת הפרצות הגדולות ביותר של הרשת: הן נוכחות בכל, וכפי שראינו בפרשה הזו, אין עליהן בעצם שום הגנה ראויה לשמה. צריך מאוד נדיר של יהירות כדי להפעיל רשת פרסום בלי לבצר אותה מפני מתקפת סייבר - ונראה שזה סוג היהירות שיש ליאהו - במיוחד בהתחשב בכך שהפרסום הוא אפיק הצמיחה היחיד של החברה כיום.
צאו לנו מהוורידים
ממשלת הודו אסרה בסוף השבוע על הפעלת אתרי פורנו באופן נרחב והורתה לספקיות האינטרנט המקומיות לחסום גישה למאות אתרים, רובם מבוססי סטרימינג. המשתמשים ההודים לא קיבלו את ההחלטה בשלווה.
בהודו יש כ-350 מיליון משתמשי רשת, מספר שצמח משמעותית לאחרונה ושצפוי להגיע לחצי מיליארד תוך שנתיים. הודו היא גם המדינה הרביעית בעולם - אחרי ארה"ב, בריטניה וקנדה - מבחינת מספר המשתמשים שלה ב-Pornhub, אתר פורנו מהפופולריים ברשת.
הודו לא מוותרת על הפורנו צילום: שאטרסטוק
מדובר בהרבה מאוד אנשים שהחליטו להילחם על זכותם ליהנות מתוכן למבוגרים בלבד וכעסו על שהממשלה החליטה לחנך אותם. הגולשים הזועמים הפציצו את הממשלה בטרוניות, בעיקר בטוויטר. בניגוד למדינות ים תיכוניות מסוימות, הממשלה ההודית מיהרה להבין את המסר ששולחים לה הבוחרים - והודיעה שהיא תבטל את הפקודה שלה תוך זמן קצר.
יש תקן לביטול המעקב
כל הדפדפנים המובילים תומכים כעת באפשרות של Do Not Track - "אל תעקוב אחרי": הדפדפן מודיע לאתר הרשת שאליו הגעתם מגיע שעם כל הכבוד לצורך של מפעיל האתר לממן את שלל מנהגיו המגונים, לכם אין כל כוונה לשלם על זה באמצעות העברה מידע - והאתר מתבקש שלא לעקוב אחריכם.
הפסיקו לרגל אחרינו! צילום: Shutterstock
הבעיה היא שעד כה לא היה תקן לנושא, הרבה משום שהפרסומאים עשו הכל כדי לבלום את הרעיון המועיל הזה. אחרי הכל, כנראה שאף אחד לא היה בוחר לראות פרסומות מרצונו החופשי. התקינה החדשה עדיין חלשה, במובן שאומר שאתרים יכולים להחליט שלא לכבד את הבקשה של המשתמש והם לא כפויים לכבד אותה, התקן החדש צפוי להתקבל במידה רבה יותר.
הסיבה לכך פשוטה למדי: ההחלטה של הפרסומאים לא לכבד את בקשת המשתמש שלא יעקבו אחריו הובילה לעליה חדה בהתקנת בולמי פרסומות. אם פרסומאים מתעקשים לדחוף את התוכן הלא רצוי שלהם לגרונו של המשתמש, ובכן, יש לו אופציות. נראה שגם בצד השני של המתרס מתחילים להבין את זה.
קצרצרים
1. אחד הדברים המעיקים בסביבה הוא מדפסות. מדי פעם, מסיבות ארכאיות כלשהן, צריך להדפיס משהו. פתאום אתה יורד מהעידן הדיגיטלי לעידן המכונות הכבדות. משהו עם גלגל שיניים צריך לחרוק. חלקים פיזיים צריכים לזוז. כל העסק נותן הרגשה לא נעימה של התעסקות עם פקס. ואם זה לא היה מספיק, אז בדרך כלל אתה מגלה שהדיו שלך אזל ושאתה צריך להזמין כהן כדי שזה יערוך את הטקס הקמאי של החלפת ראשי דיו. באפסון החליטו להפוך לפחות את החלק האחרון לנדיר יותר, והם בנו מדפסות ענק עם ראשי דיו שאמורים להספיק לשנתיים. מעניין אם גם היא תלך בעקבות קודמותיה ותצפצף בזעם שנגמר הדיו השחור יומיים אחרי שהחלפתם טונר. קונספט המשרד נטול הנייר חי ובועט כבר 20 שנה; הגיע הזמן שנתנער סופית מהרגל ההדפסה העתיק.
למה אנחנו עדיין מדפיסים דברים? צילום: שאטרסטוק
2. במשך שנים אפל טיפחה את הדימוי לפיו במחשבי המק שלה אין וירוסים, תולעים ושאר מרעין בישין. כמובן שמדובר במיתוס וכיום יש שלל נוזקות גם למחשבי OS X. למשל, השבוע גילו חוקרים שורה של פרצות התגלו במערכת ההפעלה של אפל. אף שהחברה סתמה שתיים מהן, מאחרות היא פשוט התעלמה. לאפל יש היסטוריה ארוכה של בוז למשתמשים שלה (בעיקר בגלל סטיב "אתה לא מחזיק נכון את האייפון שלך" ג'ובס) - שמשלמים את המחיר על כך.
3. הבית הלבן ערך אתמול (ג') את יום ההדגמה הראשון של חברות טכנולוגיה בבית הלבן, כשהנשיא אובמה ניצל את ההזדמנות כדי לקרוא לנציגים המכונסים של עמק הסיליקון להתחיל ולהכניס לעסק גם אנשים שאינם גברים לבנים. "לסטיב ג'ובס הבא יכול להיות שיקראו אסטבן או סטפני", אמר הנשיא. אישית אני חושב שסטיב ג'ובס אחד לגמרי הספיק לנו, ושהדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא עוד גנב של רעיונות של אחרים שדופק את השותפים שלו וקושר נגד האוכלוסיה הכללית ונגד עובדיו, אבל עם הרעיון הכללי אני דווקא יכול להסכים.
4. ובתחום קרוב, האשתג חדש כובש את טוויטר: #ILookLikeAnEngineer, שבו נשים מנפצות את המיתוס על כך שמדובר בענף גברי למהדרין ומפרסמות את התמונה שלהן עם הכיתוב הזה. הכל התחיל כשחברה רצתה להתגאות בכך שהיא שכרה את איסיס ווגנר כמהנדסת; התגובות הצפויות אמרו שזו לא יכולה להיות מהנדסת, זו אישה. אחרי שהיא התעצבנה, היא עשתה את הדבר המתבקש ויצרה את ההאשתג, שהצליח מעבר למצופה.
