פורצי הדרך
תפספסו את סוף הסרט: המטוס שמגיע מת"א ללונדון ב-20 דקות
הוא מהיר פי 4 ממטוס ה-F-15 של חיל האוויר, משתמש במנוע ש"נושם" אוויר וטיסה בו תעלה לכם יותר מכל כרטיס מחלקה ראשונה; הכירו את ה-Skreemr, מטוס נוסעים מזן חדש
אף אחד לא אוהב לטוס: לצד העלויות והסיכונים, כל מי שרוצה להגיע במהירות אל מעבר לים יצטרך לשבת שעות ארוכות בצינור אלומיניום. שני יזמים יצירתיים החליטו לקצר את החוויה עבורכם, באמצעות ה-Skreemr, מטוס נוסעים שהם מפתחים ועתיד להיות המהיר בעולם.
מטוס הסקרימר צילום: skreemr
שני סוגי מנועים יביאו את הסקרימר למהירות חסרת תקדים בתחום מטוסי הנוסעים צילום: skreemr
חלקו הקדמי של המטוס צילום: skreemr
קראו עוד בכלכליסט:
- יש מטען ל-747? קיימברידג' ובואינג מפתחות מטוס היברידי
- ים של כוכבים: נאס"א שולחת צוללת לטיטאן
- מחשב לכל פועלת: אינטל תסייע לעצור את הכחדת הדבורים
מטוס הסקרימר צילום: skreemr סוד הסקרימר הוא מנוע סקראמג'ט. זהו מנוע מגח-על סילוני, שפועל אחרת ממנוע סטנדרטי ומכונה מנוע "נושם אוויר". בעוד שמנועי סילון משתמשים בטורבינה כדי להאיץ את יניקת האוויר ולהשתמש בו כרכיב בערה, מנוע הסקראמג'ט מתחיל לפעול רק כשהמטוס מגיע למהירות על קולית. במצב זה, האוויר דחוס יותר ולכן אפקט הבערה חזק משמעותית והמנוע יעיל יותר. התוצאה: דחף גדול בהרבה ממנוע סטנדרטי.
שני סוגי מנועים יביאו את הסקרימר למהירות חסרת תקדים בתחום מטוסי הנוסעים צילום: skreemr הסקרימר לא ימריא בצורה סטנדרטית, כי אם ישוגר ממעוט מגנטי, שיאפשר לו להגיע למהירות גבוהה מהר יותר ממטוס נוסעים סטנדרטי. הוא יתחיל לצבור מהירות באמצעות שתי רקטות חמצן נוזלי, בדומה למעבורת החלל. כשיגיע למהירות מאך 4, יכבו הרקטות ויופעל מנוע הסקראמג'ט.
כנראה שלא תראו את הסקרימר בטיסות לואו-קוסט: מדובר במטוס קטן יחסית שמסוגל לשאת 75 נוסעים בלבד. חברות התעופה יוכלו להשתמש בו כשירות אקספרס לאנשי עסקים שצריכים להגיע במהירות לחו"ל, ככל הנראה בתשלום גבוה במיוחד. בנוסף, למטוס כזה צפויות להיות עלויות תפעול גבוהות מאוד, בשל הבלאי שייווצר במנועי הרקטות והשימוש במספר סוגי דלק יקר.
חלקו הקדמי של המטוס צילום: skreemr את הסקרימר מפתחים צ'רלס בומברדיר וריי מאטיסון. בומברדיר הוא מבעלי יצרנית מטוסי נוסעים שנושאת את שמו ומתמחית במטוסי נוסעים קטנים ובינוניים לטווחים קצרים. מאז אמצע שנות השמונים מיזגה החברה לתוכה מספר יצרניות מטוסים קטנות, כמו דה-הבילנד קנדה (שייצרה את מטוסי הדאש 7 שארקיע הפעילה במשך שנים רבות בקו ת"א-אילת), קנדאייר, שורטס הוותיקה וחברת מטוסי המנהלים לירג'ט.
בפני היזמים עומדים אתגרים עצומים: על אף ניסויים רבים שנעשו במנועים שכאלה, עדיין לא הושק מטוס סדרתי מבוסס סקראמג'ט. על הסקרימר להיבנות מחומרים שעמידים בטמפרטורות הגבוהות שיוצרת טיסה במהירות כזו (למשל, חומרים קרמיים בדומה לשל מעבורות חלל). עוד סוגיה היא היכן אמור לטוס כלי כזה והאם יוכל להשתלב בנתיבי אוויר סטנדרטיים. בעוד שטיסת השיוט שלו יכולה להתבצע בגובה רב, שלב הטיפוס מאוד רגיש; מספיק שמטוס אחר ייכנס לנתיב שלו והסיכוי להתנגשות יעלה פלאים בשל מהירות הטיסה וצמצום זמני התגובה של שני הטייסים והבקרה הקרקעית.
בעיה נוספת היא חוויית הטיסה של הנוסעים. זה אולי נשמע כיף, אבל תאוצה מהירה באמצעות רקטות גורמת ללחץ G עצום על הגוף, ששקול לזה שחשים אסטרונאוטים בעת שיגור לחלל - לא חווייה סימפטית עבור האדם הסביר.
