מחכים לצ'ק של צוקרברג

אל תעשה טובות 

למנכ"ל של פייסבוק, מארק צוקרברג, נולדה בת. על כן הוא מיהר לפרסם מניפסט בן 2,200 מילים בו הבטיח נרגשות שהוא יתרום 99% מהמניות שלו לצדקה.

לא עכשיו.

מתישהו.

באמת. תסמכו עליו.

בינתיים הוא שומר על המניות כדי לשמור על השליטה בפייסבוק עד להודעה חדשה.

המיטב של טוויטר צילום: טוויטר

בטוויטר לא הצליחו להתאפק: "מיליארדרים למען שוויון" צייץ מישהו; אחר הודיע שגם הוא מתכוון לתרום את כל הונו שמעל ל-450 מיליון דולר; שלישית צייצה שגם אחרי שצוקרברג יתרום 99% מהמניות שלו (אם וכאשר), הוא עדיין יהיה שווה פי שניים ממיט רומני, איל ההון שניסה פעמיים לרוץ לנשיאות ארה"ב.

אחרים ציינו את הפער הבלתי נתפס בין מנכ"לי חברות הייטק ובין שאר המין האנושי: ל-20 המיליארדרים המובילים ברשימת 400 העשירים של פורבס יש אותה כמות מצטברת של עושר, כ-732 מיליארדים, כמו ל-152 מיליוני האמריקאים שנמצאים במחצית התחתונה של העושר בארה"ב.

ברשימת ה-20 הללו יש ייצוג נכבד לאנשי הייטק: ביל גייטס במקום הראשון, לארי אליסון במקום השלישי, ג'ף בזוס במקום הרביעי, צוקרברג ברביעי, לארי פייג' במקום העשירי ושותפו סרגיי ברין במקום ה-11.

צוקרברג עצמו כבר הבטיח בשעתו לתרום 50% מהונו לצדקה, כחלק מהיוזמה של וורן באפט. ובהתחשב בנזק הבלתי הפיך שהוא גרם לפרטיות המין האנושי, ספק אם 45 מיליארדים הם פיצוי מספיק.

כל המידע שלכם שייך לנו

מישהו כבר פעם אמר שלגוגל יש יותר מידע עליכם ממה שיש לארגוני ביון למיניהם. מזה כמה חודשים שגוגל מבטיחה בתקשורת שתגן על המשתמשים שלה מפני חדירה לפרטיות מצד הממשלה, מסתבר שבינתיים היא הספיקה להפר הבטחה מרכזית ולחזור לסורה.

גוגל שוב מסתבכת

ארגון זכויות המשתמשים הוותיק EFF דרש מרשות הסחר הפדרלית לפתוח בחקירה כנגד גוגל בחשד לריגול אחרי תלמידים. גוגל היא ספקית גדולה של מחשבים כרומבוק לבתי ספר. כשהחלה לספק אותם, עלה החשש שהיא תרגל אחרי התלמידים, ובתחילת השנה היא חתמה על "התחייבות לפרטיות" - הסכם שמונע מחברות להשתמש במידע של תלמידים.

אבל, אומרים ב-EFF, כברירת מחדל הכרומבוק משדר לגוגל את כל היסטוריית הגלישה של התלמיד. אף שההתחייבות מגבילה את החברות שחתומות עליה לאיסוף מידע לצרכים חינוכיים בלבד, בפועל גוגל משתמשת במידע שהיא אוספת על התלמידים כדי לטייב את המעקב שלה אחריהם לצרכיה שלה או, במילים אחרות, לצרכי הפרסומאים – מהם, אחרי הכל, היא מתפרנסת.

אף שהתלמידים יכולים לבטל את המעקב אחריהם, הם צריכים להיות מודעים לכך שמדובר בברירת מחדל; ואדמינים בבתי הספר יכולים לעקוף את ההחלטה של התלמיד בנושא. לטענת ה-EFF, אותם אדמינים יכולים גם לאפשר למחשבים לעקוב אחרי המיקום של התלמידים.

גוגל מסרה תגובה מתחמקת: היא אומרת שהיא "בטוחה" שהכלים שלה עומדים בדרישות החוק ובהבטחות שלה. מדובר, נזכיר, בחברה שהתעקשה במשך שנתיים שהיא לא ריגלה אחרי משתמשים באמצעות סטריט וויו ושכל חדירה חדשה שלה לפרטיות המשתמש מלווה באמירה שהכל חוקי. 

האינטליגנציה המלאכותית שמיועדת למשוך משתמשים

לוויקיפדיה יש בעיה: כל טמבל או טרול יכול לערוך אותה ולהכניס מידע שקרי או שגוי. צוות האנציקלופדיה החינמית גילה שיותר מדי מהעורכים שלהם עסוקים במרדף בלתי פוסק אחרי ונדליסטים ובתיקון הנזקים שגרמו. וכשרדיפה אחרי לוזרים כאלה היא חלק מרכזי מהג'וב שלך, תוך כמה זמן תהיה קצר רוח כלפי משתמשים חדשים; ולו רק משום שעד שהם מוכיחים את עצמם אתה לא יכול לדעת לאיזה מחנה הם משתייכים. התוצאה היא כמובן ירידה חדה במספר המשתמשים החדשים שנשארים בוויקיפדיה. עורכים נוטים לפרוש מדי פעם – הגיל והחיים עושים את שלהם – ואם לא יהיו להם מחליפים, תוך זמן לא רב הכל יקרוס.

איור: אורן שירי

הפתרון: בינה מלאכותית. חוקר יצר תוכנה שיכולה לאתר תוך שברירי שניות כל שינוי בוויקיפדיה, ולזהות באותה מהירות אם השינוי הוא זדוני. אם התוכנה השתכנעה שמדובר בזדון, המשתמש האחראי ייבעט מיד אל החושך. היא עושה זאת על פי ניתוח של אלמנטים שונים בטקסט, ונדליסטים, למשל, נוטים שלא לשים רווח בין מילים.

התוכנה לא תתפוס הונאה מתוכננת היטב, אומרים בוויקיפדיה, אבל היא תוריד הרבה מהרעש היומיומי של ונדליסטים קטנים. זה יספק לעורכים יותר מרווח נשימה, ובתקווה גם יאפשר להם לגלות יחס ידידותי יותר כלפי משתמשים חדשים. נקווה שזה יעבוד. כולנו נשענים על ויקיפדיה יותר מדי.

קצרצרים

1. AirBnB ממש לא רצתה לעשות זאת, אבל לדרישת התובע הכללי של ניו יורק, היא נאלצה לחשוף מידע על המשתמשים שלה בעיר. המידע אנונימי אומנם, אבל מגלה שבערך 55% מהמשתמשים ב-AirBnB בניו יורק עוברים על החוק: הם משכירים דירות שאינן בבעלותן. ב-AirBnb טוענים שהעובדה שההכנסה הממוצעת מהשכרת דירה היא כ-5,000 דולר מעידה על כך שהמטרה היא בסך הכל השלמת הכנסה, לא נסיון לפתוח עסק עצמאי, אבל אותם ארגונים שטענו בעבר שהפעילות של החברה מעלה את דמי השכירות בעיר, טוענים כעת שחסרים נתונים קריטיים.

2. עוד טרול פטנטים מרים את ראשו המכוער: CryptoPeak, חברה שאף אחד לא שמע עליה קודם ושלא מייצרת שום דבר, תבעה שורה של חברות רשת, ביניהן יאהו, נטפליקס וגרופון, בטענה שהשימוש ב-https מהווה הפרה של איזה פטנט נשכח שלה. חלק מהחברות נכנעו ומשלמות; אחרות מנהלות קרב משפטי נגד נסיון הסחיטה וטוענות שהפטנט חסר תוקף. עכשיו יצטרכו בתי משפט להחליט האם כל אתר שרוצה לספק לגולשים בו הגנה מינימלית חייב תמלוגים למישהו שלא עשה עבורו כלום ושכאמור, אין לו מוצר.

3. דריק ווייט, תושב בריטניה, גילה יום אחד שהאייפון שלו התקלקל. הוא לקח את הגרוטאה לחנות אפל בלונדון וביקש שיתקנו אותה. הטכנאים תיקנו, אבל ווייט מצא לזוועתו שכל התמונות שהיו על המכשיר נמחקו, כולל תמונות מירח הדבש שלו באיי סיישל. משאפל סירבה לפצות את ווייט על האובדן, הלך האיש לבית המשפט, תבע וניצח. בית המשפט פסק לו 1,200 ליש"ט כפיצוי ועוד כ-800 ליש"ט על הוצאות משפטיות. למותר לציין שהכסף לא יחזיר לו את התמונות, אבל נקבע כאן עקרון חשוב: לחברה יש אחריות לא רק על המכשיר שלך, אלא גם על המידע שעליו. ווייט אמר שהוא הלך לבית המשפט למען האדם הפשוט. ספק, עם זאת, אם אובדן של 2,000 ליש"ט הוא משהו שאפל בכלל תשים אליו לב, על אחת כמה וכמה תטרח לשנות בגללו נהלים. כנראה שמוסר ההשכל כאן הוא לגבות, לגבות, לגבות.

האם אפל אחראית לתמונות על המכשיר? צילום: רפאל קאהאן

4. כשיתעדו, עוד כמה עשרות שנים, את האופן שבו החברה המערבית התפוררה, היסטוריונים כנראה יכתבו כמה מילים על משברים בינלאומיים, טרור, אקולוגיה ועוד, אבל יקדישו פסקאות שלמות לרגע שבו החליטו הורים לקרוא לילדיהם על שם פילטר באינסטגרם. מסתבר שזו תופעה רווחת: אנשים בוגרים-לכאורה מביאים לעולם ילדים, ובמקום להקדיש מחשבה ראויה לשם שאלה ייאלצו לשאת כל חייהם, קוראים להם על שם חלק מתוכנה שהיום היא כאן ומחר היא נמכרת לאיזה תאגיד סיני בגרושים. פקיעה לתוך חוסר משמעות, יכנו זאת ההיסטוריונים. מזל שזמן קצר לאחר מכן הגיעו הזומבים.