מהפכת האינטרנט המוגבלת של ספק התשתית השלישי בישראל

מיזם הסיבים האופטיים של חברת אנלימיטד (IBC) מתיימר להיות אחת הבשורות הטכנולוגיות הגדולות שהיו בישראל. המיזם נולד כדי להיות חלופה לתשתית האינטרנט הקיימת כיום ולפתוח את השוק לתחרות אמיתית, ובעצם להיות ספק התשתית השלישי בישראל. שנה לאחר שעובדי החברה החלו לרשת את ראשוני הבתים בסיבים האופטיים, נראה כי יש עוד דרך ארוכה לפני שנראה שינוי של ממש בענף.

בשנת 2013 קיבלה אנלימיטד את הרישיון הרשמי ממשרד התקשורת להתחלת המיזם וכבר שנה לאחר מכן יכלו לקוחותיה להשתמש בשירות. אך אחת הבעיות האקוטיות של המיזם היא קצב הפריסה האטי שלו. עד היום נפרס המיזם בבאר שבע, רעננה, רמת השרון, טירת הכרמל, חיפה, כפר סבא, רמת גן ותל אביב. עם זאת, מדובר בפריסה חלקית בלבד, בשכונות אחדות בכל עיר. מעבר לזה, היקף הפרסום והשיווק של הפרויקט מצומצם מאוד. נכון להיום החברה מסרבת לחשוף את כמות המשתמשים שהצטרפו, אך המספרים מדברים על כמה אלפים בודדים של בתי אב, מה שרחוק מלהיחשב כהצלחה או כגורם משפיע.

עבודות להנחת תשתית אנלימיטד ברמת גן

קושי מהותי אחר שהמיזם סובל ממנו הוא בירוקרטיה. פריסת התשתית מצריכה את התקנת הסיב האופטי ככבל עילי או תת־קרקעי. יש ערים שאינן מאפשרות למיזם לפרוס את התשתית אצלן מאחר שהן סבורות כי אם כבר נכנסים לעבודות תשתית או חפירות, עדיף להפוך את העיר לעיר חכמה המסוגלת להתריע על רמזור תקול או מנורה שנשרפה ישירות למוקד העירוני. בעבר התנגד עדי קפליוק, מנהל מערכות המידע היוצא של גבעתיים, בתוקף לפריסת התשתית של אנלימיטד וטען כי אין טעם לגרום סבל כפול לאזרחי העיר. מיזם הסיבים האופטיים צריך להיעשות בשיתוף פעולה מלא עם מיזם העיר החכמה של גבעתיים, ועד שיוסדרו הדברים לא תיפרס תשתית נוספת בעיר.

בחירת ספק אינטרנט חדש מדי יום ביומו

החידוש הגדול שמביא המיזם מתבטא בתחרות בין ספקי האינטרנט שעובדים איתו. בכל יום לקוחותיו יכולים להיכנס לאתר אינטרנט ולבחור בו את המחיר הזול ביותר מבין כל ספקיות האינטרנט העובדות עם המיזם כיום. אפשר למצוא באתר חבילת גלישה של 100 מגה במחירים הנעים בין 119 ל־157 שקל (השוני נובע ממחיר הספק — א"מ). זהו מחיר דומה למתחרים, שכן כיום HOT ובזק מציעות חבילה דומה תמורת 120 שקל.

המיזם אינו מצליח להתחרות במחירי המתחרים, אבל הוא גורר אותם לקרב על קדמה טכנולוגית ומהירות גלישה סימטרית. אך כאשר שאר המתחרים עדיין אינם משתתפים במשחק ומיזם הסיבים הופך למונופול, הוא מתנהג בחזירות המתאימה.

את חבילות ה־200 מגה, למשל, מתמחרים באנלימיטד ב־170–277 שקל, ואת חבילות הג'יגה תמורת 320–550 שקל. כך נראה שהחברה שאמורה להביא את מהפכת האינטרנט מציעה חבילות במחירים גבוהים כשיש לה הזדמנות לכך ובהיעדר מתחרים, לא מפילה את המחיר ולא גורמת לבזק ול־HOT לאבד עשתונות במקום שבו היא יכולה לעשות זאת.

מהירות גלישה גבוהה אך עדיין לא סימטרית

אחת הבעיות שחווה כל גולש היא מהירות הגלישה. נכון להיום בזק ו־HOT אינן יודעות לספק ללקוחותיהן מהירות גלישה של 100 מגה, אלא עד 100 מגה. זה כמובן תלוי בגורמים כמו איכות התשתית, קרבה לתיבת הממסר ועומס על התשתיות.

הלקוח הממוצע די מבולבל מנושא המהירות. הפרסומות בפריים טיים מבטיחות לו מהירות גלישה של 100 מגה, אך בפועל הוא מקבל מהירות של 60–75 מגה. בנקודה הזאת יש לציין את אנלימיטד לטובה: משתמשי התשתית הם היחידים בישראל שמשלמים תמורת 100 מגה ומקבלים 100 מגה, בדיוק כמובטח להם.

עם זאת, במה שמוגדר כגולת הכותרת של המיזם — מהירות גלישה של 1,000 מגה — מיזם הסיבים אינו מצליח לעמוד בהצהרות ומספק מהירות של כ־700 מגה. נדמה כי על אף הטכנולוגיה המתקדמת, הטרמינולוגיה של "המהירות הגבוהה בישראל" עם הכוכבית "עד X מגה" תמשיך איתנו גם לדור הבא של האינטרנט.

המיזם מצהיר כי הוא ספק התשתית היחידי המסוגל לספק אינטרנט סימטרי, כלומר קצב הורדת המידע מהאינטרנט והעלאת המידע זהה. אך כאשר בחנו את הצהרות החברה גילינו כי הגלישה הסימטרית מתבצעת במהירות של 100 מגה בלבד. לקוח שהזמין את חבילת ה־1,000 מגה לא ייהנה מגלישה סימטרית. מהירות העלאת הקבצים תהיה אצלו רק 15% ממהירות ההורדה. בבדיקה שערכנו בבית לקוח עלה כי בשעה שקצב ההורדה עמד על 700 מגה, קצב העלאה נע סביב 100 מגה בלבד.

אמנם המהירות גבוהה בכמה מונים ממה שאנחנו רגילים היום, אך אין שם סימטריה כמובטח. מנהלי המיזם ממהרים להרגיע ולהצהיר כי אם יגיעו תלונות מלקוחות הם ישלחו טכנאי לבדוק מה הבעיה. נוסף על כך, בעזרת ציוד הבדיקה שלהם אפשר לראות, לטענתם, כי הגלישה היא במהירות המובטחת באופן סימטרי.

זמן פריסה ארוך מדי עבור פרויקט טכנולוגי

מאחורי מיזם הסיבים עומדות שש חברות, שתיים הן הדומיננטיות — חברת החשמל (40%), ויה אירופה (30%) — ולצדן טאמרס החזקות (7.5%), בינת תקשורת (7.5%), באטמ תקשורת (7.5%) ורפק תקשורת (7.5%). חברי הדירקטוריון הם אייל חרמוני ויצחק מיטרני מחברת החשמל, ג'ונאס בירגנסון ונציג נוסף מטעם ויה אירופה, צבי מרום נציג החברות הקטנות ויו"ר הדירקטוריון דורון כהן.

נוסף על כל הבעיות המיזם סובל גם מחילוקי דעות בין הדירקטורים למנכ"ל החברה דני לאובר. נציגי חברת החשמל בדירקטוריון הביעו לפני מנהליהם את חוסר שביעות רצונם מניהולו של לאובר ומהמינוי האחרון שלו לסמנכ"ל הכספים אורי ליכט, שהיה עד לא מזמן מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI. ליכט היה אנליסט של חברות תקשורת, ובהן גם אנלימיטד, וסיפק ניתוחי שוק על החברה.

נוסף על כך, אנלימיטד אולי מתגאה בטכנולוגיה מתקדמת להעברת נתונים, אך אי אפשר להתעלם ממועד הסיום המשוער של פריסת התשתית שלה — עוד 20 שנה. בקצב התפתחות העולם הטכנולוגי כיום, לתכנן פרויקט טכנולוגי עם מועד סיום של שני עשורים קדימה ולצפות ממנו להמשיך להיות אקטואלי לפחות לפרק זמן דומה — נראה מעט מוזר.

וזה עוד לפני שדנו באי־הוודאות באופק התקציבי של המיזם. באפריל השנה נודע ל"כלכליסט" כי טאמראס שבדיה, החברה־האם של טאמראס, הגישה תביעה נגד מיזם הסיבים בה היא דרשה לקבל 25 מיליון שקל שלטענתה היא זכאית להם עבור שימוש בכבל התת־ימי שבבעלותה. מתחילת המיזם, המדינה העבירה לו 150 מיליון שקל, בעלי המניות הזרימו לו 300 מיליון שקל וסיסקו, המממנת העיקרית שלו, העמידה לו אשראי ספקים של 560 מיליון שקל. לפי שעה המיזם ממשיך קדימה, אך כאמור די לאט.