דו"ח טכנולוגי
הרשימה השחורה של מצלמות האבטחה הבריטיות
חנויות בבריטניה מחליטות אם אתה לא רצוי ברגע שנכנסת, פייסבוק משלמת לעובדים כדי שיגורו קרוב למשרד, ותופעה חדשה: אנפריינד לתומכי דונלד טראמפ
אבל לא עשיתי כלום!
בריטניה היא הממלכה המנוטרת: יש בה מספר שיא של מצלמות אבטחה למטר רבוע, והבריטים משתעשעים לעתים קרובות בצילום מצלמות האבטחה ליד מבנים שקשורים לג'ורג' אורוול, האיש שהביא לנו את האח הגדול, המשטר שרואה אותך תמיד. עכשיו המצלמות הללו עולות מדרגה ומאפשרות גם לדווח על אנשים לפני שהם ביצעו פשע.
בכ-10,000 בתי עסק בבריטניה מותקנת תוכנה בשם Facewatch, שמאפשרת לבעל העסק, ברגע שזיהה גנב, להעביר את התמונה שלו ואת הפרטים עליו ישירות לבעלי עסק אחרים שמחזיקים בתוכנה, כמו גם למשטרה. התוכנה משמשת לזיהוי אנשים בעייתיים כמו שיכורים שלא רוצים לשלם את החשבון בפאב וכדומה. עד כאן, לגיטימי לגמרי.
הבעיה החלה כש-Facewatch עודכנה ונוספה לה אפשרות זיהוי פנים בזמן אמת. אם מישהו נכנס אליך לעסק והוא מופיע ברשימה של פייסווץ' כעושה צרות, מצלמות האבטחה שלך יזהו אותו ויתריעו על כניסתו. כלומר, הוא מסומן לפני שהיתה לו הזדמנות לעשות בעיות. אתה יכול ורשאי להורות לאחד העובדים לעקוב אחריו או פשוט לגרש אותו מהחנות.
אז מישהו השתכר פעם בפאב וצעק על בעל המקום, ומעכשיו הוא מסומן אוטומטית ברגע שהוא נכנס לעסק. אנחנו לא יודעים מה היה שם. אנחנו לא יודעים למה הוא התעצבן. אולי הוא פוטר באותו היום, אולי הוא חווה פרידה. זה לא משנה.
פעם היתה לנו תפיסה שגורסת שאדם ששילם את חובו לחברה יש להתייחס אליו כמי שפתח דף חדש. אבל פייסווץ' לא עוקבת אחרי ההיסטוריה המשפטית שלך. היא לא יודעת אם נחקרת, הואשמת, הורשעת, שוחררת. היא רק יודעת שפעם דחפת איזו צנצנת לשרוול שלך.
זה מסוג הדברים שבגללם קמה באיחוד האירופי הזכות להישכח. המשטרה צריכה את הרישום הפלילי שלך (וגם היא אמורה למחוק אותו אחרי מספר שנים, אם לא חזרת לסורך) – אבל פה יש לנו רישום פלילי לא רשמי, שלעולם איננו נמחק, ומוחזק על ידי אנשים פרטיים. יש פה בעיה רצינית.
אל תצאו מהקן
פייסבוק ממש רוצה שהעובדים שלה ישהו במשרד כמה שיותר. לפני כשנתיים היו דיבורים על כך שהחברה תבנה לעצמה כפר משלה, שבו יצטרכו העובדים לגור ושיענה על כל צרכיהם – עד רמת הוצאת הכלב לטיול. בינתיים זה עוד לא קרה, אבל עכשיו החברה ממריצה את עובדיה לגור קרוב לעבודה בדרך חדשה.
עובדי פייסבוק מתבקשים לשכור או לרכוש דירה במרחק של 10 מיילים ממטה החברה, שנמצא על כביש נטוש שמשקיף על ביצה, 48 קילומטרים דרומית לסן פרנסיסקו. עובדים שיסכימו לעשות זאת, יוכלו לקבל בונוס של 10,000 דולרים לשם כך או, אם יש להם משפחה, בונוס של 15,000 דולרים.
פייסבוק רוצה שהעובדים שלה יגורו קרוב אליה. ככה אפשר להחזיק אותם שעות ארוכות יותר במשרד. יש לכך עוד כמה סיבות אובייקטיביות: ככל שמספר אנשי ההייטק בסן פרנסיסקו גדל, כך גדל גם מספר המכוניות בעיר – ועובדי פייסבוק מתלוננים שהנסיעה אל המשרד, שפעם ארכה שעה בכל כיוון, אורכת עכשיו 90 דקות. ואם זה לא מספיק, אז עובדי האוטובוס של פייסבוק התאגדו לאחרונה.
בסן פרנסיסקו עצמה אין הרבה חיבה לעובדי פייסבוק – למעשה, לעובדי הייטק בכלל, שמכונים כולם "לוס פייסבוקרוס" – משום שהם גורמים לעליה חדה במחירי הדיור ולפינוי תושבים ותיקים מבתיהם. ההערכה היא שאם פייסבוק אכן תחלק את הבונוס לעובדים שלה כדי שיעברו לגור סמוך לביצה, בעלי הבתים במקום יעלו את המחירים בהתאם.
יאללה ביי
תופעה חדשה בארה"ב: אנשים שמגלים ש"חברי" הפייסבוק שלהם הם תומכי דונלד טראמפ, מפסיקים את ה"חברות" איתם ולעיתים אפילו חוסמים אותם. יש בכך הגיון מסוים: אף אחד לא רוצה חבר שחושב שצריך להפציץ עיר עם שם ערבי בלי לדעת שזו העיר הפיקטיבית מ"אלדין". או תומך במועמד כזה.
אבל זה גם מעיד על הבעיה הסימפטומטית של המדיה החברתית: כשאתה בועט את תומכי טראמפ – או את מקביליהם הישראלים – אתה בוחר שלא לדעת מה קורה סביבך. אתה מקבל רק את המידע שאתה רוצה לקבל. זה אומר שהמציאות הולכת להפתיע אותך מאוד, כי מה לעשות – היא כוללת גם את הדברים שממש מעצבנים אותך.
זה לא אומר שאתם צריכים לתת לכל דיכפין להציף את הקיר שלכם – זה הקיר שלכם. אם מישהו לא מנומס, אם מישהו מפנה כלפיכם הערות גזעניות או סקסיסטיות, תשאירו אותו לטנף את הקיר של עצמו. אבל כל זמן שלא מדובר בהתקפות אישיות או קבוצתיות, כדאי לשמור על אלה שמתעקשים לתמוך במישהו מהמחנה השני – הם מונעים מכם הסתיידות וכניסה לבועה. ואם יש משהו שהמדיה החברתית מקדמת, וזה כבר הוכח מחקרית, הרי זו כניסה לבועה שבה אתם שומעים רק את מי שמסכים אתכם. זה לא טוב לכם ולא טוב לעולם.
קצרצרים
1. יאהו, מעקב המוות: החברה הודיעה על סגירת המשרד שלה בדובאי, שהוא השלוחה שלה במזרח התיכון. המשרד צפוי להסגר באפריל ו-50 עובדיו יפוטרו. בסבב הפיטורים השנתי של יאהו לפני שנה, אמרה החברה כי בכוונתה לשמור על המשרד. ב-2009 קנתה יאהו את Maktoob.com, אתר תוכן ערבי גדול, ובשיא הפעילות שלה במזרח התיכון היו לה 400 עובדים ברחבי האזור, עם סניפים בעמאן ובקהיר; מספר המשתמשים שלה נאמד אז ב-65 מיליונים. היו זמנים.
2. טים קוק לא אוהב את הביקורת על אפל או את הדיון הציבורי סביב העלמת המס של אפל. החברה עושה זאת, לכאורה, באמצעות תרגילים בהנהלת חשבונות של העברת כספים תיאורטית מחשבון אחד לאחר בחו"ל, בעוד שהכסף יושב בפועל באותו המקום בתחומי ארה"ב. כעת קוק אומר שהתפיסה שאפל מעלימה מס היא "חרא פוליטי". הוא טען שאפל משלמת כל שקל שהיא חייבת במס ושאם היא תביא את הרווחים שלה מחו"ל לארה"ב היא תצטרך לשלם 40% וזה לא הגיוני. תחליט, טים. אתה משלם כל שקל מהמס או שאתה נמנע מלהביא את הרווחים מחו"ל? קוק עצבני, ככל הנראה, כי הוא יודע שמערכת הבחירות הקרובה הולכת להתמקד באחוז האחד מול ה-99% - לפחות בקרב הדמוקרטים, שמהווים את בסיס הקונים הנאמן של החברה.
3. ובנושא קשור: גוגל צפויה לחטוף על הראש מהאיחוד האירופי בשל העובדה שהיא מונופול שמנצל את כוחו לרעה. כדי להתכונן לכך, החברה נקטה בשורה של צעדים הרחק מעין הציבור. קודם כל, היא מימנה שורה של חברי קונגרס בארה"ב, ואז ביקשה מהם בעדינות להתערב עבורה אצל המחוקקים בבריסל. ואם זה לא מספיק, היא נוקטת בתרגיל הדלת המסתובבת ע"ש האחים עופר: היא מציעה עבודה לרגולטורים לשעבר מהאיחוד האירופי כשתדלנים. האנשים האלה מכירים את כולם ועכשיו הם פועלים נגד הציבור שעבורו עבדו עד לא מזמן עבור הרבה מאד כסף. גוגל טוענת בתגובה שיריביה מפעילים מאמצי שתדלנות לא פחות גדולים משלה.
4. שמחה גדולה: אחד האנשים השנואים ברשת, מרטין שקרלי, נעצר בסוף השבוע בחשד להונאת מזימת פונזי. שקרלי, שעשה את כספו מקרן הון סיכון כלשהי, התפרסם לפני מספר חודשים כאשר השתמש בהון המגוחך שלו כדי לקנות את החברה שמייצרת את התרופה לאיידס והעלה את המחיר שלה ב-5,000%, כי הוא יכול. שקרלי חשוד בחמישה סעיפים, ביניהם הונאת המשקיעים שלו, והרשת יצאה מדעתה מרוב שמחה לאיד.