רגולציה על הסייבר: אליה וקוץ בה

הרעיון מאחורי הצו הוא נכון ונחוץ: למנוע מטכנולוגיות סייבר שיכולות לשמש כנשק מלהגיע לידיים עוינות בחו"ל. בימינו, קוד יכול לגרום נזק בדיוק כמו קליע או פצצת מצרר: נטרול תשתיות חיוניות (אנרגיה, בתי חולים וכו'), מחיקת מידע או תמרונו, ריגול המוני שיכול לסכן חיי אדם ועוד. המדינה רוצה לשמור על האינטרסים שלה, בדיוק כפי שלא היתה מאפשרת לחברה למכור פצצה חכמה ישראלית לאיראן.

האם יצוא הסייבר ה"בטחוני" יוגבל באופן הרסני לחברות הישראליות?

תחום הפורנזיקה מתבסס על התחקות אחר צעדי האקרים: מה עשו כשנכנסו למערכת, כיצד נכנסו, באילו נקודות תורפה השתמשו, באילו נוזקות וכו'. ניתוח של אלמנטים אלה הוא זה שמאפשר לחברות האבטחה לשפר את ההגנה על הלקוחות ולהבטיח שההאקר שנעצר אתמול לא יפרוץ מחדש מחר.

התחום הוא גם אחד המנועים החשובים ביותר לצמיחת שוק הסייבר העולמי: כשנקודת תורפה, שיטת פריצה או כנופיית האקרים חדשות מתגלות, מפיצות חברות הסייבר את המידע הזה בתעשייה כולה, כדי שחברות אחרות יוכלו להגן על הלקוחות שלהן. למעשה, הגבלת הפצת טכנולוגיית פורנזיקה שקולה למניעת הפצה בינלאומית של תרופה למחלה מסוכנת. נוסח הצו הנוכחי מתאר בצדק את שוק הסייבר הישראלי כ"מנוע צמיחה אסטרטגי", אך גם מתייחס ליכולות פורנזיות כמחייבות מגבלות שונות משום שיש להן "חשיבות גדולה בעולם הביון"; הבה נבחן זאת.

ארה"ב הבינה זאת מזמן: במקור כללה ידידתנו מוצרי סייבר הגנתיים במגבלות אמנת ווסנר (Wasenaar), שנועדה להגביל תפוצה של מוצרים שיכולים לשמש ככלי נשק. לאחר שעמק הסיליקון הסביר למחוקקים את הבעייתיות הטמונה בכך, החלו מחוקקים בעבודת מטה לשינוי האמנה.

ומה עם ארגוני הביון הנ"ל? הם לא צריכים את טכנולוגיית הפורנזיקה הישראלית כדי להשלים מבצעים או להתגונן מפני תוקפים; המוצרים זמינים בשוק לכל דורש וגם אינם יקרים במיוחד. גם אם היתה ממציאה חברה ישראלית שיטת פורנזיקה חסרת תקדים, הדינמיות של השוק מבטיחה שכלי בעל יכולות זהות יצוץ במהירות מפתיעה, מוכן לרכישה והפעלה. בפועל, מדינת אויב שרוצה למצוא שימוש צבאי לפורנזיקה תעשה זאת ולא תושפע כלל ממגבלות ייצוא ישראליות.

בדומה לממשלת ארה"ב, גם מטה הסייבר רואה את המורכבות של הצו ולכן קרא לתעשיית הסייבר הישראלית להתייחס, להעיר, לשאול ולהסביר. עתה הגיע תורנו לפעול: כל המומחים העצמאיים, כל הסטארט-אפיסטים, כל נציגי החברות הגדולות. עלינו לקום ולסייע למטה הסייבר לבנות את מגבלות הייצוא באופן שלא יגרור פגיעה רוחבית במפעל הסייבר הישראלי - ועדיין למנוע ממוצרי סייבר התקפיים מלהגיע לידיים עוינות.

יזמים וגורמים בתעשיית הסייבר הישראלית מוזמנים לפנות למייל:  regulation@cymmetria.com, לבניית מהלך משותף.

הכותב הינו מנכ"ל חברת הסייבר Cymmetria