לווטסאפ יש מיליארד משתמשים, אבל איפה המיליארדים?

ווטסאפ הודיעה כי חצתה את קו מיליארד המשתמשים הפעילים, אלה שנכנסים לשירות לפחות אחת לחודש. במילים אחרות, אחד מכל שבעה אנשים ברחבי הגלובוס משתמש באפליקציית המסרים המיידיים הפופולרית ביותר כיום. בעולם המערבי, ובוודאי בישראל, קשה יותר ויותר למצוא אדם שאינו מתכתב באמצעותה עם המשפחה, החברים והקולגות. ואולם, ציון הדרך החשוב, שעליו עדכנה החברה בלילה שבין שני לשלישי, רק מבליט עובדה מטרידה: לווטסאפ אין מודל עסקי, ולא נראה שהיא מזדרזת לפתח כזה.

רכישת ווטסאפ בידי פייסבוק ב־2014 היתה אחת העסקאות הגדולות והמפתיעות בתולדות עולם הטכנולוגיה, ושווייה הסופי עמד על סכום אסטרונומי של 22 מיליארד דולר. ואולם, נכון להיום כל מה שיש לפייסבוק הוא מאגר לא מכניס של משתמשים, הודעות, תמונות וסרטונים. כעת צריכה ווטסאפ להוכיח שהיא לא רק דרך נוחה לתחזק חברויות אמיצות בין ההורים בגן או לאחל שבת שלום לדודים, אלא גם עסק מכניס.

איש לא שילם

ווטסאפ, שהושקה ב־2010, לא היתה אפליקציית המסרים המיידיים הראשונה במובייל, אבל היא היתה הראשונה להבין איך עושים זאת נכון. יישומים שקדמו לה או הושקו בערך באותו הזמן דרשו ברוב המקרים יצירת שם משתמש וסיסמה, וכן הוספה ידנית של חברים לרשימת אנשי הקשר. ואולם יאן קום, מייסד ווטסאפ, כבר הבין בתחילת הדרך שעליו לחקות בדרך טובה ככל האפשר את חוויית ה־SMS, ובתוך כך למנף את יתרונות החיבור לרשת.

במקום לדרוש שם משתמש וסיסמה אִפשר קום להצטרף לאפליקציה שפיתח על בסיס מספר טלפון נייד. הוא גם לא ביקש מהמשתמשים לחפש את חבריהם ולצרף אותם, אלא עשה את העבודה בשבילם: האלגוריתם שפיתח דאג שכל אדם ברשימת אנשי הקשר שפעיל בווטסאפ יהיה זמין מיד להתכתבות דרך השירות. ואם זה לא מספיק, מספר הטלפון נשמר גם כשנוסעים לחו"ל.

אלא שלווטסאפ יש יתרון רציני נוסף, היוצר את הפרדוקס שבבסיס הצלחת האפליקציה: היא מעולם לא התמקדה בהפקת הכנסות. שלא כמו שירותים אחרים, היא הקפידה לשמור על הממשק נקי מפרסומות ומהסחות דעת מיותרות ונמנעה מלגבות ולו סנט אחד על שליחת ההודעות, התמונות והסרטונים באמצעותה, ואפילו לא על השיחות הקוליות שהוסיפה בהמשך. באופן רשמי היא אמנם גבתה 99 סנט בשנה מהמשתמשים עד לא מכבר, אך הספירה התאפסה בכל פעם שהאפליקציה הותקנה מחדש, ומעטים מאוד באמת שילמו את הסכום הזה. כשהודיעה ווטסאפ בחודש שעבר שתפסיק לגבות את הסכום הזעום, איש לא התרגש יותר מדי.

סיפור צמיחה זה מזכיר מאוד שירות חברתי גדול אחר, שגם לו יש יותר ממיליארד משתמשים — פייסבוק שמחזיקה בווטסאפ. גם היא לא היתה הרשת החברתית הראשונה בסביבה, ואפילו לא הראשונה בעלת השפעה ניכרת (הכבוד הזה שמור למייספייס). ואולם, היא היתה הראשונה שיצרה חוויית שימוש נוחה באמת. לפני פייסבוק היו משתמשים ברשתות חברתיות צריכים לבקר בפרופיל של חבריהם כדי לראות מה התחדש, הליך מסורבל ולא יעיל. הניוזפיד של פייסבוק, שמרכז במקום אחד עדכונים מהחברים ומהדפים השונים באתר, פתר את הבעיה.

וכמו ווטסאפ, גם פייסבוק לא העמידה את המודל העסקי בראש מעייניה בתחילה. במשך זמן רב הציב המייסד מארק צוקרברג בעדיפות ראשונה את הגדלת בסיס המשתמשים ואת הפיתוח הטכנולוגי, ואת ההכנסות בעדיפות משנית, אם בכלל. סביר להניח שתפיסת העולם הדומה של צוקרברג וקום תרמה לעסקת פייסבוק־ווטסאפ, ומאפשרת לווטסאפ לפעול בלי לחץ של ממש (לפחות ככל הידוע לנו) להגדיל את ההכנסות במהירות.

תנו להם קרדיט

קו מיליארד המשתמשים הוא גם המקום שבו נגמר הדמיון בין פייסבוק לווטסאפ. כשרשמה פייסבוק את ציון הדרך הזה, באוקטובר 2012, כבר הצליחה הרשת החברתית להוון את עצמה ורשמה הכנסות רבעוניות של 1.18 מיליארד דולר. מאז הדו"חות הכספיים של פייסבוק רק משתפרים, ובקצב מרשים, אך ספק אם היא תוכל להרשות לעצמה לסחוב את המשקולת שנקראת ווטסאפ לאורך זמן. בסופו של דבר, השקעה של 22 מיליארד דולר (ועוד מאות מילונים בתפעול השוטף) חייבת להצדיק את עצמה, וההגעה לקו מיליארד המשתמשים היא גם נקודה שבה צוקרברג יכול לעצור ולהגיד: "או.קיי, בצירוף פייסבוק מסנג'ר אנחנו כמעט מונופול בתחום המסרים המיידיים. הגיע הזמן לעשות קצת כסף".

יאן וקום. מייסד ווטסאפ צילום: אימג'בנק, Gettyimages

השאלה היא איך. גביית תשלום ירדה מהפרק, ובכל מקרה היא לא היתה מספקת הכנסות רבות. פרסומות? ווטסאפ הבהירה בינואר שאלה לא ישולבו בשירות. אפשר להבין את ההחלטה הזאת: אם ברשתות חברתיות כמו פייסבוק קל לשלב פוסטים ממומנים שמופיעים בפיד, אף אחת לא רוצה לראות פרסומת בשיחה עם בן זוגה. ספק גם אם ווטסאפ תעז להשתמש במאגר המידע האישי המפולח שיש לפייסבוק, מחשש להברחת המשתמשים. על שילוב באנרים מסורתיים, שמנוגדים לכל תפיסת העולם של קום וצוקרברג, אין מה לדבר כלל.

אם כן, מה נשאר? ווטסאפ סיפקה תשובה אפשרית בפוסט שפרסמה בבלוג הרשמי שלה בעת האחרונה. "נבחן כלים שיאפשרו לכם להשתמש בנו כדי לתקשר עם עסקים וארגונים שאתם רוצים לשמוע מהם", נכתב. "למשל, ליצור קשר עם הבנק בנוגע לעסקה בעייתית, או עם חברת הטיסה בנוגע לעיכובים. כיום התקשורת הזאת מתבצעת ב־SMS או בשיחות טלפון, ואנחנו רוצים להקל עליכם לעשות זאת בווטסאפ, ללא פרסומות או ספאם". זה כיוון מעניין, אבל לא לחלוטין ברור וראשוני מאוד. גם אם יאמצו משתמשים וחברות את השירות הזה, יידרש זמן עד שהוא יבשיל.

ולצד הספקנות, צריך לתת קצת קרדיט. שום חברה עדיין לא פיצחה את הדרך להפיק הכנסות של ממש ממסרים מיידיים, על אף מאמצים ראויים לציון של סנאפצ'ט. אם יש שני אנשים שיכולים לעשות זאת, אלה כנראה מארק צוקרברג ויאן קום. עד עכשיו הוכיחו שניהם שהם יודעים מה הם עושים, יותר מהפרשנים, המבקרים והאנליסטים. אם תיצור ווטסאפ מודל עסקי מצליח, יוכתר צוקרברג כיזם המצליח והמוכשר בהיסטוריה של הרשת, שידע לקחת שלושה שירותים חדשניים (פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם) ולהפוך אותם לא רק לתופעה תרבותית אדירה, אלא גם למכונות מזומנים.