דו"ח טכנולוגי
האם עמק הסיליקון אשם באימפריאליזם כלכלי?
הפה הגדול של מארק אנדרסן מכניס את פייסבוק לאסון יח"צ, IBM חוסמת את איראן וחברת צעצועים חכמים דורשת שהמשתמשים יוותרו על ציפייה לביטחון המידע שלהם
אותה הגברת בשינוי אדרת
יש ברנש בשם מארק אנדרסן. לפני 20 שנה הוא היה ידוע בתור אחד היזמים שהביאו לנו את נטסקייפ, הדפדפן החלוצי שהפחיד את מיקרוסופט, אבל זה היה מזמן. בשנים האחרונות הוא בעיקר משקיע VC עם פה גדול ונוכחות בולטת בטוויטר. אנדרסן משקיע כבד בפייסבוק והוא לקח קשה את ההחלטה של הרגולטור ההודי שלא לאפשר לפייסבוק להשתלט על האינטרנט שם באמצעות מזימת internet.org שלה.
מארק אנדרסן. מה רע בקולוניאליזם בדיוק? צילום: בלומברג
הוא יצא נגד ההחלטה בטוויטר, התפתח ויכוח, ואז ענה אנדרסן למישהו ש"אנטי-קולוניאליזם היה קטסטרופלי מבחינה כלכלית להודו במשך עשורים. למה לעצור עכשיו?"
ובום.
אפשר להתווכח על המסורת הכלכלית של התנועה האנטי-קולוניאלית. אי אפשר, בעולם השלישי, להתווכח על כך שהתנועה ששחררה מיליארדי בני אדם מעולם של כמה מיליוני אדונים לבנים. יש בעיות איומות בדה-קולוניזציה, מפה ועד אפריקה, אבל לדרישה להסתכל עליה רק דרך הפריזמה של הצלחה כלכלית יש משמעות מאד בוטה: אתם לא מסוגלים להסתדר בעצמכם, ילידים. תנו לאדם הלבן לטפל בנושא ותגידו תודה.
אנדרסן לבן. מאוד. הוא כתב את הדברים על חברה מערבית מאוד ולבנה מאוד שמנסה לומר לממשלת הודו איך לנהל את הכלכלה שלה. הוא כתב אותם כחלק מניסיון של אותה חברה להשתלט על תחום הרשת בהודו, כשגם כך יותר מדי אנשים – ולא רק בהודו – רואים את עמק הסיליקון כשלוחה של האימפריאליזם האמריקאי, המשכו של הקולוניאליזם באמצעים כלכליים. ספק אם אפשר היה לתכנן גול עצמי קטלני יותר ביחסים בין הודו ופייסבוק.
התוצאה, כמובן, היתה פיצוץ מסיבי. אנשים ציינו בפני אנדרסן שאפילו בשנים הרעות של הסוציאליזם ההודי, הצמיחה הכלכלית שם היתה גבוהה יותר מאשר בתקופת הקולוניאליזם. אחרי שמישהו כתב לאנדרסן שזה כנראה לא רעיון חכם להעליב מיליארד משתמשים, אנדרסן מחק את הציוץ המקורי – מאוחר מדי, כמובן – ומיהר לכתוב שהוא מתנגד לקולוניאליזם על כל צורותיו. זה לא הספיק. מארק צוקרברג נאלץ לפרסם הודעה שבה הוא מתנער מאנדרסן, חבר בחבר המנהלים שלו, ושהוא תמיד קיבל השראה מהדמוקרטיה ההודית. וואלה.
יש לקוות שבהערה המטומטמת שלו קבר אנדרסן את הסיכויים של פייסבוק להשחית את הדמוקרטיה ההודית על ידי הגבלת הגישה של תושביה לאינטרנט.
סנקציות מפתיעות מכיוון IBM
אולי תופתעו לשמוע של-IBM יש שירות ענן שאמור להתחרות בזה של אמזון וגוגל. באיראן השירות, SoftLayer שמו, פופולרי למדי. ההפתעה הגיעה כש-IBM הפסיקה אותו בפתאומיות באיראן. בימים האחרונים, IBM חוסמת כל IP שמגיע מאיראן. לא ברור למה או איך, אבל בתגובה הרשמית נאמר שהחברה מצייתת לחוקי סחר החוץ – ככל הנראה סנקציות שטרם הוסרו מעל איראן.
IBM. נזכרו שיש סנקציות?
עסקים רבים באיראן, לא מעט מהם משחקים מקוונים, מצאו את עצמם פתאום בלי חיבור לרשת, ויש הרבה מאוד משתמשים זועמים ומתוסכלים. IBM מסרה בתגובה שאם העסק שלך לא עונה על הגדרות הסנקציות של ארה"ב, דבר איתם והם יסירו את החסימה שלך. נהדר. עכשיו אתה צריך לשכור עורך דין לענייני משפט סחר בינלאומי.
כל זה קורה, כידוע, בדיוק בימים שבהם מסירים את הסנקציות מעל איראן, כך שההתנהלות של IBM משונה משהו. צריך גם לתהות מה הם חושבים שהם ישיגו בסנקציות הללו. התושבים האיראנים כבר ניסו להפיל את המשטר שלהם כשיצאו לרחובות ב-2009, וזה לא עבד. מישהו חושב שזה יקרה בגלל שהתושבים לא מקבלים גישה למשחקים מקוונים, או שמדובר בטעות שעליה IBM תתנצל בימים הקרובים? נעדכן.
משתמש בצעצועים שלנו? ותר על הפרטיות שלך
במסגרת התופעה הבעייתית של האינטרנט של הדברים, קיבלנו גם את הצעצועים שאוספים עליך מידע ושומרים אותו ברשת. אחת החברות המובילות בתחום נקראת VTech. החברה באה במבוכה מסיבית לפני כחודשיים, אחרי שהאקרים פרצו לשרתים שלה וגנבו מידע של כ-5 מיליון משתמשים, שלא היה מוגן כנדרש.
תנאי שימוש מקוממים במיוחד
עכשיו מצליחה החברה להתעלות על עצמה עם תשובה מעליבה יותר מהעלבון המקורי. היא העלתה אתר מעודכן ולשם שינוי מאובטח, אבל שינתה את תנאי השימוש שלה. עכשיו המשתמש נדרש להסכים לכך שהוא "מבין ומסכים שכל מידע שהוא שולח או מקבל במהלך השימוש באתר עשוי שלא להיות מאובטח ועשוי להיות מיורט בעתיד ולעבור שימוש על ידי צדדים בלתי מורשים."
במילים אחרות: אתה מבין ומסכים שאין לנו מושג איך לאבטח את המידע שלך ומבין ומסכים שלא תוכל לתבוע אותנו אחרי שיסתבר שהתרשלנו ברמות נפשעות. כצפוי, הדרישה הזו עוררה זעם ניכר בקרב המשתמשים המתוסכלים גם כך של החברה, וכעת מתארגנות כבר קריאות לחרם. שיהיה בהצלחה.
קצרצרים
1. אפליקציית אנדרואיד בשם גרשאד מנצלת, כמו הרבה אפליקציות אחרות, את הנכונות של הציבור לתרום מידע ולשתף אותו עם משתמשים אחרים. עם זאת, היא שונה משהו: היא מספקת מידע לתושבי איראן על מחסומים וביקורות פתע של משמרות הצניעות, משטרת הדת השנואה של המדינה. הללו בוחנים את העוברים ושבים: האם השיער שלך ארוך מדי? גלוי מדי? האם הבגדים שלך, אדוני, מערביים מדי? בשנת 2014 עיכבו משמרות הצניעות – ערשאד, בפרסית – שלושה מיליוני איראנים, כ-200 אלף מהם נאלצו להגיש הצהרות בכתב ו-18 אלף הועמדו לדין. אז עכשיו קל יחסית להתחמק מהם. מפתחי גרשאד אומרים במפורש שהמטרה שלהם היא התנגדות למשטר: ככל שיותר אנשים ישתמשו באפליקציה, כך תתרחב ההתנגדות למשטרת הדת.
2. פייסבוק שמחה להודיע שמספר האוסטרלים שהכריזו על עצמם כעל להט"בים הכפיל את עצמו בשנה האחרונה: מספר האנשים שמשנים את שדה ה"מעוניינים ב" בפרופיל שלהם לשדה להט"בי עמד ב-2015 על 14 מיליונים. בפייסבוק אומרים עוד שמספר האנשים שעושים לייק לעמודי פייסבוק להט"ביים באוסטרליה עלה ב-20% בשנת 2015. אני לגמרי בעד להט"בים אוסטרליים, אבל יש לי רק שאלה אחת קטנה: לאיזו מטרה פייסבוק אוספת מידע כזה על המשתמשים שלה? מה זה עניינכם?
פייסבוק שמה לב שיצאת מהארון 3. זו בעיה פחות מוכרת בישראל, אבל ברחבי העולם יש הרבה קבוצות שמדברות עם מבטא שונה מהמבטא המקובל. במשך מאות שנים, כחלק מהניסיונות לגבש קבוצות לאום, הופעל לחץ ממשלתי כבד על התושבים שדיברו בעגות שונות להתאים את עצמם לשפה ה"נכונה." באיטליה, נסוגו סוגים רבים של איטלקית בפני הטוסקנית של דנטה ומקיוואלי. בצרפת, יש רק צרפתית "נכונה" אחת, זו של פריז. לבריטניה יש את The Queen’s English, ובישראל הצליחה הציונות להכחיד כמעט את ההגייה האשכנזית (שבלעדיה, יש לא מעט שירים של ביאליק וטשרניחובסקי שכמעט אי אפשר להבין), ולא נדבר עכשיו על מה שעשתה ליידיש וללאדינו. עכשיו מצטרף ללחץ הממשלתי לחץ אחר: זה של אפליקציות הדיבור. אם סירי או גוגל נאו לא מבינות את המבטא שלך, מופעל עליך לחץ – עדין, אבל עדיין לחץ – להתאים את הצורה שבה אתה מדבר ובה דיברו אבותיך לצורה שבה חושבים בוגרי בתי הספר האליטיסטיים של עמק הסיליקון שבה צריך לדבר. בדרום האמריקאי, שם רגישים מאד ללחץ חיצוני לשינוי צורת התרבות שלהם, שמו לב לכך לאחרונה, וכבר התחיל סוג של מחאה.
4. הנשיא אובמה מגיע לישורת האחרונה של הכהונה שלו, והוא מרשה לעצמו לדבר בצורה גלויה יותר ויותר על מה שמטריד אותו. אחד הנושאים הללו הוא הסלפי. אובמה טוען שהסלפי הורס את תהליך המערכה הפוליטית. מסורתית, זה תהליך שבו אתה לוחץ ידיים ומנשק תינוקות; כעת הוא נדרש יותר מדי לצילומי סלפי. מדובר, מתאונן הנשיא, בתהליך שמפריד בין המועמד לקהל. אני כאן, מולך; אל תסתתר מאחורי מסך. לחץ את היד שלי, אל תהיה עסוק כל כך בתיעוד זמני לצורך ההיסטוריה.
אומבה נגד הסלפי 5. סאגה מטופשת ביותר מגיעה לסיומה: וורנר תשלם 14 מיליונים בחזרה לאנשים שמהם גבתה זכויות יוצרים על שימוש בשיר הפופולרי Happy Birthday to You. התביעה הוגשה לפני 3 שנים, אחרי שליוצר אחד נמאס. תאגיד התוכן וורנר טוען שהוא רשם את השיר ב-1935, אבל התובע הראה שמדובר בעצם במנגינה של שיר אחר מאמצע המאה ה-19. העובדה שוורנר העדיפה להגיע לפשרה מחוץ לבית המשפט מעידה על החשש של עורכי הדין שלה להתמודד בבית המשפט עצמו.
