מה גרם למשטרת ברזיל לעצור בכיר בפייסבוק?

הרפתקאות פייסבוק בברזיל

משטרת סאו פאולו עצרה אתמול (ג') את דיאגו דזודן, סמנכ"ל פייסבוק לענייני אמריקה הלטינית, עם נחיתתו, ולקחה אותו לחקירה. הסיבה: הסירוב המתמשך של ווטסאפ, חברת-בת של פייסבוק, לשתף פעולה עם חקירה פלילית.

לווטסאפ אין נציגים בברזיל, לכן נעצר בכיר בחברת האם צילום: בלומברג

הסירוב הזה עלה לכותרות לפני מספר חודשים, כששופט ברזילאי הורה על חסימת ווטסאפ במדינה בשל אי הציות שלה לצווים. הגולשים הברזילאים, שמשתמשים רבות בווטטאפ, הקימו קול צעקה, והחסימה בוטלה תוך כיממה.

ווטסאפ נדרשת להעביר לידי המשטרה מסרונים שלכאורה שימשו חשוד בסחר בסמים. בווטסאפ טוענים שאין להם את המסרונים האלה ושבכל מקרה הם לא שומרים מסרונים. פייסבוק כינתה את פעולת המשטרה "קיצונית וחסרת פרופורציות" ומסרה שווטסאפ איננה פייסבוק ושעל כן היא לא מבינה את הטעם במעצר של בכיר שלה. לווטסאפ עצמה אין נציגים בברזיל ונראה שהחברה לא התרשמה יותר מדי מהקנסות שהשית עליה בית המשפט – בעיה שחוזרת על עצמה ברחבי העולם.

עו"ד ברזילאי שמתמחה בחוק דיגיטלי אמר ל"גארדיאן" שהשופטים בברזיל מפגרים אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות: "הם חושבים שהחברות האלה שומרות את כל המידע אצלן גם שנה אחורה".

ואם כל זה מזכיר לכם במשהו איזו פרשה שמסעירה כרגע את ארה"ב, דלגו בבקשה לאייטם הבא.

ראש בראש בקונגרס

נציגי אפל וה-FBI הגיעו אתמול לקונגרס כדי להציג כל צד את טענותיו בשאלת הדלת האחורית שה-FBI דורש להכניס לאייפונים. זה שלב חימום לקראת הדיון בבתי המשפט.

למה אנחנו שם? במידה ניכרת, משום שה-FBI הבין שהוא לא יקבל חקיקה שמאלצת את חברות הטכנולוגיה לתת לו דלתות אחוריות. בכירים בממשל אובמה הבהירו שהם לא ילכו לחקיקה כזו כבר בשנה שעברה. אז הבולשת מנסה לעקוף את המחוקקים באמצעות בתי המשפט וחוק מסוף המאה ה-18, שהשימוש בו במקרה הזה בעייתי במיוחד.

אף אחד לא רוצה לקבל את ההחלטה בנושא צילום: איי אף פי

הקונגרס לא רוצה לגעת בנושא הזה אם הוא לא חייב. חברי הקונגרס מבינים שהם לא יצליחו לצאת טוב מהנושא הזה: ילכו עם ה-FBI, ועוד 15 שנה יזכרו אותם כמי שהקימו את מדינת המשטרה המודרנית בארה"ב. ילכו עם אפל, והם יואשמו מחר בסיוע לטרור. ולא משנה עכשיו שאין שום ראיה לטרור. זה לא משנה, מה שחשוב היא ההאשמה.

המחוקקים אמרו למשרד המשפטים האמריקאי שמה שהוא דורש אינו חכם, בלשון המעטה, אבל גם מסרו לאפל שהיא לא תאהב את הפתרון שלהם, אם הם ייאלצו לספק כזה. אז מאחר והמחוקקים משתמטים מתפקידם, ההכרעה תעבור לבתי המשפט.

ובכל זאת, יש פה בעיה. אנחנו הופכים חברה פרטית למגינת הציבור. מי שאמור להגן על הציבור היא הממשלה. בדמוקרטיה, הממשלה כפופה לפרלמנט הנבחר, שבתורו כפוף לציבור. אפל, חברה שידועה לשמצה בסודיות ובהתנהלות הדרקונית שלה, חייבת דין וחשבון רק לבעלי המניות שלה. כשאנחנו הופכים את הפירמידה הזו על ראשה, שום דבר בריא לא יכול לצאת מזה.

לא רק באירופה

לפני כשנתיים, הכיר האיחוד האירופי ב"זכות להישכח," קרי יכולתם של אנשים לדרוש מגוגל להסיר תוצאות חיפוש שפוגעות בשמם הטוב. גוגל לא אהבה את הרעיון שלא עולה בקנה אחד עם המודל העסקי שלה. תיאורטית יש כאן גם בעיה רצינית הקשורה לשמירה על רקורד ציבורי, אבל בדיקות העלו שרוב האנשים שניצלו את הזכות להישכח לא היו פושעים או פוליטיקאים עם עבר מפוקפק, אלא אנשים ששמם הטוב אכן נפגע שלא כצדק. עכשיו הדרישה הזו מגיעה גם ליפן.

להיעלם מתוצאות החיפוש

התרבות היפנית חובבת הפרטיות התנגשה עם גוגל לא פעם בעבר. במקרה אחד היה זה גוגל סטריט וויו, שאנשיו אולצו לשנות את זווית הצילום של מצלמותיהם לאחר שצילמו בתים פרטיים. במקרה אחר גוגל פרסמה מפות מהמאה ה-19 של כפרי הטמאים של יפן, ופגעה בכך במאמצים ממשלתיים לטשטש את הזהות של צאצאי האוכלוסייה הזו.

המקרה הנוכחי מובהק פחות: בית משפט יפני פסק בדצמבר (הפסיקה נחשפה רק עכשיו) שעל גוגל להסיר פרסומים הקשורים לאדם שהורשע בפגיעה מינית בקטינים. הטיעון של בית המשפט הגיוני: האיש ריצה את עונשו. היכולת שלו להשתקם ולהשתלב שוב בחברה מוגבלת קשות, אם עברו יהיה חשוף לכל מי שיעשה עליו חיפוש מהיר. מצד שני, מדובר בפדופיליה, שהיא נטייה רצידיביסטית מובהקת. יש ערך להגנה על הציבור מפני טורפים.

אבל מה שגוגל מאד לא אהבה בפסיקה היא ההשענות של השופט על ההחלטה של האיחוד האירופי בנושא הזכות להישכח כתקדים. זו לא הפסיקה הראשונה מסוגה ביפן, אבל זו הפסיקה הראשונה שמכירה בתקדים האירופי ככזה. שני התקדימים הללו מעלים עכשיו את שאלת הזכות להישכח בפועל בכל העולם, להוציא ארה"ב; שם גוגל מוגנת על ידי התיקון הראשון לחוקה.

קצרצרים

1. מארק פינקוס מנכ"ל זינגה, הודיע על התפטרותו מתפקיד המנכ"ל. זו ההתפטרות השנייה של פינקוס בתוך כשנה ונקווה שהיא תהיה סופית. פינקוס נודע בשלל תרגילים מסריחים, החל מהפעם שבה התרברב שהאנשים שלו "עושים כל תרגיל נבזי" כדי להשיג הכנסות, עבור בפעם שבה זינגה העמידה פנים שהיא מעבירה כספים לנפגעי אסון אבל בפועל שמרה את רובם לעצמה, עבור בכך שפינקוס לקח אופציות מעובדים אחרי שכבר העניק להם אותן, וכלה בהנפקה עצמה של זינגה, שפינקוס אפילו לא ניסה להעמיד פנים שמיועדת להועיל למישהו פרט לו ולמקורביו. המניה, אגב, התרסקה ב-85% מאז שהחברה הונפקה ב-2012. הידיעות על מינויו של מנכ"ל חדש לחברה הבהירו מה המשקיעים חושבים על יכולותיו של פינקוס: המניה עלתה ב-7%.

מארק פינקוס מנכ"ל זינגה

2. האם שמתם לב לתופעה משונה: חיפוש ברשת דרך הנייד, שביצעתם זמן קצר לאחר שניהלתם שיחת טלפון, מעלה משום מה תוצאות חיפוש שקשורות לנושא השיחה. מסתבר שהתופעה הזו מוכרת אנקדוטלית ממקרים רבים. חוקרי אבטחה בחנו האם אפליקציה נסתרת יכולה להאזין לשיחות של המשתמש, לתמלל אותן, ובהתאם להציע לו כל מיני דברים. הם בנו אפליקציה, שהתבססה ברובה על קוד קיים, והתשובה היא חד משמעית כן. פייסבוק הודתה בעבר שהיא מקליטה את המשתמשים, אבל מכחישה בתוקף שהיא עושה שימוש במידע. אתם רשאים להאמין לה אם בא לכם, רק זכרו שהיא גם הכחישה במשך שנים שהיא אוספת מידע על לא-משתמשים, טענה אחר כך שהאיסוף הוא באג, ואחר כך הכריזה שמדובר בפיצ'ר. גוגל מכחישה חד משמעית שהיא אוספת מידע על משתמשים באמצעות האזנת סתר, ובמקרה שלה ההכחשה אמינה יותר.יכול להיות כמובן שמדובר רק בצירוף מקרים – המוח שלנו מאומן לייחס משמעות לכאלה גם כשאין.

היי, מישהו שומע אותי? צילום: רפאל קאהאן

3. תחרות הפטנט המטופש החודשי של ה-EFF, שמצביעה מדי חודש על הצורה שבה עוותה שיטת הפטנטים לכדי סוג של שיטת פרוטקשן, דגה משהו במוצלח במיוחד. קבלו את פטנט 8,738,435 של ארה"ב, "שיטה להצגת תוכן אישי בקשר למוצרים ושירותים מוצעים". נשמע לכם כמו משפטנית לאוויר חם, פחמימות ריקות, ריק כה עמוק עד שהוא מסוגל לבלוע גם את אורן חזן? הפטנט הזה שימש לתביעה של כ-100 חברות עד כה. טרול הפטנטים שמחזיק את הפטנט הזה מייבב על כך שה-EFF הפנתה אליו תשומת לב וטוען שהיא מהלכת אימים על המשקיעים שלו. יאללה, יאללה.