גם בממשלה מודים: אין ודאות של 100% שהמאגר הביומטרי לא ידלוף

במהלך הדיון של ועדת הכנסת המשותפת שמפקחת על פעילות המאגר הביומטרי, שנערך הבוקר (ג'), הודתה היועצת המשפטית של הממונה על יישומים ביומטריים במשרד רה"מ, עו"ד נעמה בן צבי, שאף מומחה אבטחה לא יכול להבטיח שהמאגר לא ידלוף: "אף אחד לא יחתום על תעודת ביטוח שהמאגר לא ידלוף לעולם", אמרה. "אין חשש קונקרטי שהמאגר ידלוף. זו שאלה של ניהול סיכונים, מה את רוצה להשיג לעומת מה שאת מסכנת", הוסיפה.

אף שהכריז על כך בתקשורת וחרף העובדה שנותר פחות משבוע וחצי לסיום פיילוט המאגר הביומטרי, שר הפנים אריה דרעי טרם הגיש לכנסת בקשה רשמית להאריך את פיילוט המאגר בתשעה חודשים – כך התברר היום.

אריה דרעי. טרם הגיש בקשה רשמית צילום: אלכס קולומויסקי

"זה מגוחך. פונים לתקשורת, אומרים כל מיני דברים, ורק הגוף שאמור לדון ולהצביע על זה, שבוע לפני סוף המושב, לא קיבל כלום", אמר יו”ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, בדיון שכונס בהליך מזורז ובהתראה קצרה. "אנחנו יודעים שסוף מרץ הוא התאריך שלאחריו אי אפשר להמשיך בפיילוט", הוסיף. ח"כ חיים ילין דרש לאור כך להצביע על ביטול הישיבה. "אנחנו לא יכולים לקבל חומר וזימון יום לפני הישיבה" אמר, הנושא של הביומטרי לא שייך לימין או לשמאל, אלא לדיון מקצועי. יש פה זלזול בחברי כנסת. תמיד מחכים לדקה ה-90. עוד 9 חודשים שוב יתחלף השר".

ח"כ רוויטל סווייד הזכירה את ההארכה הקודמת של הפיילוט לפני תשעה חודשים. "זו פארסה שאנחנו נמצאים פה אחרי 9 חודשים ועכשיו מבקשים מאתנו עוד הארכה של 9 חודשים. זה דיון שכבר היה ואנחנו חוזרים עליו שוב. תקבלו החלטה שעד שהשר מחליט בנושא לא מוסיפים עוד אנשים למאגר".

גון קמני. יו"ר הרשות לניהול המאגר הביומטרי צילום: עמית שעל

ח"כ צחי הנגבי, שעומד בראש הוועדה המשותפת השנייה, שעוסקת בהיבטי אבטחת המידע של המאגר, מתח ביקורת על דברי סווייד וילין: "גם כדי לבטל את המאגר צריך דיון. השרים במשרד הפנים אינם בשליטת הוועדה. בפעם הקודמת התקיים דיון מעמיק, והייתה הצבעה על רקע אופוזיציה/קואליציה וחבל, נקווה שזה לא יקרה שוב. חברי הכנסת נבחרו בלי קשר לקואליציה/אופוזיציה.אני בחרתי את חברי הוועדה שלי ויש שם רוב לאופוזיציה (הנגבי מתעלם מהעובדה שהרכב הוועדה בראשות סלומינסקי שונה פעמיים, על מנת להבטיח רוב לקואליציה; ע"כ). זה מתסכל שהצו לא הגיע לוועדה, אבל ההצעה לבטל את הדיון פשוט תכשיל את עבודת הוועדה".

ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, גון קמני, גילה שיותר מ-935 אלף איש צורפו למאגר הביומטרי. "וזה בלי שיווק ובלי פרסום, עם חסמים טכניים ותפעוליים לא פשוטים", הוא אמר, כשהוא מתעלם מהעובדה שרשות האוכלוסין ערכה קמפיין פרסומי נרחב לעידוד הצטרפות למאגר הביומטרי. קמני הזכיר שכבר לפני ההחלטה הקודמת על הארכה הגורמים שמפקחים על המאגר מצאו שכל חובות הפיילוט מולאו ושנחיצות המאגר הוכחה (תפיסה שעליה חולקים מתנגדי המאגר).

ח"כ יעל גרמן ביקשה לדון במטרות האמיתיות של המאגר. "מהנתונים שראיתי היו רק כמה עשרות מקרים של ניסיונות הרכשה כפולה במהלך הניסוי. ואם זה המצב אני לא חושבת שזו יכולה להיות המטרה. אני חושבת שיש כאן מטרה לטנטית של השב"כ, המוסד, גופי המודיעין והמשטרה. כמעט כל מי שיושב כאן קרא את 1984 ומפחד שהמדינה תיכנס אליו לתוך הבית, וזו התחושה שלי. אני מבקשת שיציגו את המטרות בצורה הכי כנה והכי ישרה", אמרה.

בן צבי השיבה שמדובר בשימושים שנקבעו בחוק, אך שלא מדובר במטרה העיקרית שלשמה הוקם המאגר, שמיועד למנוע מקרי גניבת זהות. ראש החטיבה הטכנולוגית במטה ללוחמה בטרור, יואב זקס, השיב לגרמן שהצורך במאגר עלה לאור ידיעה שקל לזייף מאוד את התיעוד הישראלי ושתיעוד מזויף נמצא בשימוש גופים מסוכנים. הח"כים שבו וציינו בתגובה שזוהו רק עשרות מקרים של זיוף תעודות.

ח"כ אורי מקלב סיפר שקיבל תלונות שלפיהם אזרחים לא עודכנו בכך שאין להם חובה להצטרף למאגר בבואם להנפיק או לחדש תעודה. ופרופ' קרין נהון, ממובילות ההתנגדות למאגר הביומטרי שגם עתרה לבג"ץ נגד הפעלתו, התייחסה לסוגיית נחיצות המאגר. "כולם בשולחן הזה רוצים להלחם בטרור, ובזה אין ספק", היא אמרה. "הדיון הוא על פרטיות מול זיוף תעודות. אין מספרים של הרכשות כפולות, יש השערות. השאלה היא מה יהיה הנזק והעלות של להכניס את כולם למאגר. איך בודקים נחיצות כשאין מספרים? הרי זו המטרה העיקרית של החוק”.

מומחה אבטחת המידע, דורון שקמוני, אמר שניתן ליצור מענה טוב ומספק לבעיות הרכשה כפולה גם ללא מאגר. וציין שחלופת התשאול נבדקה על סמך הנחה מראש שרוצים מאגר. סלומינסקי שאל את שקמוני האם התשאול המדובר לא יפגע יותר בפרטיות האזרחים. שקמוני השיב: "הדיון על החלופה לא התקיים בנפש חפצה, אלא במטרה להראות שמדובר בחלופה לא רצינית. בנוסף, מעולם לא הודגם בשום צורה שהרכשות כפולות יהוו בעיה חמורה. זו סוגיה תיאורטית".

דדון התבקש להתייחס לעלות תפעול המאגר הביומטרי בתקופת ההארכה הנוספת. "אין שום תקצוב מיוחד להארכת תקופה זו או אחרת, כי אותם אנשים ואותם חומרי גלם נמצאים. התקציב כבר קיים".

היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, אמר שחלק מהבדיקות שהרשויות היו אמורות לבדוק בצו, למשל מספר האנשים שסירבו להנפיק, לא נבדק. "העובדה שלא מפרסמים את מספר הסירובים ספציפית, למשל אנשים שסירבו להנפיק תעודה ביומטרית כשבאו לשנות כתובת, אומר שהדו"ח לא עומד בצו. לגבי אנשים שכופים עליהם להיכנס למאגר – היו מקרים של בתי ספר שמעבירים להם תוכניות בלי למסור להם נתונים. מפעילים לחץ על חיילים. פונים אלינו עשרות אנשים שמספרים שאמרו להם שהמאגר הזה חובה".

ח"כ תמר זנדברג הוסיפה: "למרות כל הדיונים וכל הגלגולים מעולם לא בוצעה בדיקה אמיתית של נחיצות המאגר או של החלופות. אנחנו עומדים ברגע קריטי שלפני מעבר למאגר בכפייה, שנחיצותו מעולם לא נבדקה. אתם הלכתם לבדיקת החלופות מתוך תפיסה שקודם כל יש מאגר. המאגר הזה מסוכן ומעמיד המון סכנות שאתם לא לוקחים בחשבון. לא יעלה על הדעת שכל נתוני הביומטריה של אזרחי ישראל יוחזקו בכפייה, ולא יהיה בזה שימוש לרעה או דליפה".