החלליות הזעירות של הוקינג, מילנר וצוקרברג יחקרו את אלפא קנטאורי

חלל, הגבול האחרון: המיליארדר והיזם הרוסי יורי מילנר חושף תוכנית שאפתנית לשלוח רובוטים בגודל של סמארטפון למשימת מחקר במערכת אלפא קנטאורי, מרחק 4.37 שנות אור - משימה היסטורית שידרשו עשורים רבים ויותר מ-10 מיליארד דולר על מנת להשלימה.

מאחורי היוזמה של מילנר עומד צוות מכובד של מדענים חתני פרס נובל וגורמים נוספים מעמק הסיליקון, ובראשם המדען סטיבן הוקינג ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג שיחד עם מילנר חברים בדירקטוריון המיזם.

במסגרת התוכנית, טיל סטנדרטי ישגר לחלל "ספינת אם" ובה מטען של כמה אלפי גשושים זעירים. משתגיע הספינה למסלול היקפי סביב כדור הארץ ישוגרו ממנה הגשושים, שיפרשו מפרשים דקיקים. קרני לייזר עוצמתיות יכוונו מכדור הארץ על מפרשים אלו, ובתוך שתי דקות ישגרו כל אחד מהם למרחק של כ-965 אלף קילומטר - המרחק המרבי שאליו ניתן לכוון קרן לייזר ממוקדת. בשתי הדקות האלו צפויים הגשושים להגיע למהירות שוות ערך לחמישית ממהירות האור, שתאפשר להם להשלים את המסע לכוכב הסמוך בתוך כ-20 שנה. אלו מהם שיצליחו לשרוד את המסע יוכלו לשגר לכדור הארץ תמונות ומידע נוסף מאלפא קנטאורי.

תמונת הדמיה של המערכת צילום: breakthroughinitiatives.org

בראיון עם הניו יורק טיימס העריך מילנר ששלב ההכנה עד לשיגור המשימה צפוי לעמוד על 20 שנה. ביחד עם זמן המסע הצפוי והזמן שדרוש למידע לעשות את דרכו מאלפא קנטאורי בחזרה למערכת השמש, מדובר בפרויקט של יותר מ-44 שנה, שספק עם מילנר עצמו, בן ה-54, יזכה ליהנות מפירותיו. “אני חושב שאני ואתה נשמח מאוד", הוא אמר, אך הביע תקווה שחידושים בתחום הרפואה והארכת החיים יאפשרו לו להאריך ימים עד לגיל 98.

מילנר הכריז על הפרויקט במסיבת עיתונאים שערך היו בניו יורק, יום השנה ה-55 למסע הראשון לחלל של יורי גגרין, שעל שמו קרוי מילנר. “הגענו למסקנה שאפשר לעשות את זה: מסע בין כוכבים", הוא הוסיף. בראש הפרויקט עומד פרופ' פיט וורדן, לשעבר ראש מרכז המחקר איימס של נאס"א. בוועד המייעץ נמנים האסטרונום פרופ' אבי לייב, יליד ישראל שמכהן כחוקר בהרווארד; האסטרונום המלכותי של בריטניה, פרופ' מרטין ריס; חתן פרס נובל לפיזיקה פרופ' פול פרלמוטר; אן דרויאן, הסופרת והיוצרת של סדרת הטלוויזיה המיתולוגית קוסמוס, אותה הנחה בעלה המנוח קארל סייגן; והפיזיקאי וההוגה פרופ' פרימן דייסון, שפיתח רעיונות חדשניים ושאפתניים לניצול החלל דוגמת כדור דייסון.

"יש 20 אתגרים מרכזיים שאנחנו צריכים לפתור ואנחנו מבקשים ממדענים ומומחים מכל העולם לתמוך בנו", אמר וורדן לניו יורק טיימס. “אנחנו מוכנים לממן כלכלית את העבודה שלהם". העלות הכוללת של הפרויקט צפויה לנוע בין 5 מיליארד ל-10 מיליארד דולר, וההשקעה הראשונית של מילנר עומדת על 100 מיליון דולר.

הדמיה של המערכת צילום: breakthroughinitiatives.org

ההוצאה הגדולה ביותר עתידה להיות מערך הלייזר הענקי שישמש להנעת הגשושים. מערך זה יוכל לשמש לא רק לשיגורם לעבר אלפא קנטאורי אלא גם על כוכבים אחרים ואף לנקודות שונות במערכת השמש. בנוסף, גם אם לא יזכה הפרויקט להצלחה, הפיתוחים השונים שייווצרו בדרך למימושו יספקו לאזרחי העולם כלים שיכולים לקדם משמעותית את חייהם ואת חקר החלל הקרוב.

מילנר סיפר שבעבר הוא היה סקפטי לגבי ההתכנות של פרויקט כזה, ואולם המזעור המואץ של הטכנולוגיה בעשור וחצי האחרונים מאפשר מעתה לדחוס מערכות מתקדמות שכוללות מחשב, מצלמות ומקור כוח ליחידה במשקל של גרם אחד - פחות או יותר משקל הליבה של האייפון, ללא המסך הכבד ויחידות מיותרות אחרות דוגמת רמקול.

לדברי לייב, האתגר הגדול ביותר הוא מערכת הלייזר, שנדרשת לחולל קרן בעוצמה של 100 גיגה-וואט למשך שתי דקות רצופות. מערכת הלייזר החזקה ביותר שקיימת כיום, באוניברסיטת אוסקה ביפן, מסוגלת לייצר את העוצמה הדרושה אבל רק לטריליונית השנייה. המערכת המתוכננת תיאלץ להיות בגודל של כקילומטר וחצי ותעשה שימוש באלפי קרני לייזר נפרדות.

אתגרים אחרים הם יצירת מערכת אופטית ענקית למיקוד קרני הלייזר שגם תדע לפצות על הפרעות באטמוספירה, ועיצוב המפרשים הסולאריים. ואולם, לדברי לייב, האתגר הגדול ביותר צפוי להיות הדימיון האנושי. “אף אחד לא יודע מה הצי ימצא בנקודת היעד שלו", הוא אמר לניו יורק טיימס. “צפייה מרחוק שונה מאוד מלהגיע לביקור. הטבע מלמד אותנו שיש לו דימיון הרבה יותר מפותח משלנו".