ההנעה שבאטיות: ההאטה בהשקעות יכולה לעשות טוב לעמק הסיליקון

ההאטה בהשקעות בחברות הטכנולוגיה היא כבר לא ספקולציה ומכה גם בחדי הקרן ולא רק בסטארט־אפים הצעירים יותר. בעמק הסיליקון גוברים הקולות שמדברים על "חורף ההשקעות" כסופה של תקופה, ואיש בתעשיה לא רוצה לעבור משבר נוסף בסגנון התפוצצות בועת הדוט-קום. אלא שבמקביל עולים קולות אחרים שרואים בהאטה תופעה חיובית ביסודה, תיקון של שוק שהפך לא רציונלי ולא בריא, שיביא שינויים נחוצים בכמה תחומים בעייתיים.

הכסף הגדול והזמין, טען לאחרונה פרשן "ניו יורק טיימס" פרחאד מנג'ו, הופך יזמים לעצלנים ובזבזנים, מתדלק רעיונות בינוניים ומיותרים שבמקרים רבים לא מחדשים דבר אלא רק מעתיקים מחברות אחרות בשינויים קלים, והופך את חייהם המקצועיים של מייסדי סטארט־אפים לנטולי התמודדות חיונית עם קשיים ואתגרים אמיתיים. "הבום הכלכלי הפך את אנשי עמק הסיליקון לרכים מדי", לדבריו.

סגירת ברזי המימון תמקד חברות בבניית מודל עסקי בר־קיימא, ותפחית את בזבוז הכספים הראוותני על משרדים יקרים מדי ופינוקים מיותרים איור: ערן מנדל

אחרי שנתיים של צמיחה פנטסטית בזמינות המזומנים עבור יזמים שחיפשו מימון, היקף השקעות הון הסיכון בארה"ב ירד ברבעון הראשון של 2016 ב־25% לעומת הרבעון הקודם, לפי נתוני מאגר המידע VentureSource של דאו־ג'ונס. מספר עסקאות ההשקעה הצטמצם ב־6% אחוז והסתכם ב־883 בלבד, המספר הנמוך ביותר בארבע השנים האחרונות. הצניחה ממשיכה ירידה מתונה יותר שהחלה ברבעון הקודם, והיא החדה ביותר מאז התפוצצות בועת הדוט־קום.

המגמה משפיעה גם על חברות גדולות ומבוססות כמו אובר, דרופבוקס ו־Airbnb: ענקית ההשקעות T. Rowe Price, שמנהלת כ־740 מיליארד דולר, חתכה את הערכות השווי הפנימיות של מרבית חברות הטכנולוגיה הפרטיות שבהן היא מושקעת. חברת התוכנה הארגונית קלאודרה איבדה 37% משוויה, יצרנית אפליקציות ניהול המידע אברנוט נחתכה ב־21%, אובר ו־Airbnb איבדו 6% כל אחת ודרופבוקס נחתכה ב־16%. ספוטיפיי, שגייסה בחודש שעבר מיליארד דולר, העדיפה לקחת הלוואה בתנאים דרקוניים במיוחד ולא להסתכן במכירת מניות שתיאלץ אותה להסכים לירידה בהערכת שווי החברה.

סמואל אלטמן, נשיא מאיץ הסטארט־אפים Y Combinator. זמנים קשים מתמרצים חדשנות צילום: בלומברג

במקביל לירידה בהשקעות בחברות סטארט־אפ פרטיות, השוק מציג גם הצטננות בשוק מניות חברות הטכנולוגיה הציבוריות: מיקרוסופט וחברת האם של גוגל אלפבית דיווחו בשבוע שעבר על רבעון ראשון בעייתי שפספס את תחזיות האנליסטים והסתכם בירידה ברווח הנקי ובהכנסות. נטפליקס הציגה דו"ח מעורב שהציג ירידה בהכנסות לצד עלייה ברווח הנקי, לצד תחזית מאכזבת לגידול במספר המנויים. הקשר בין תוצאות ענקיות הטכנולוגיה להשקעות בסטאטראפים ובחברות פרטיות אמנם מעורפל, אבל ספק אם השמיים הקודרים בשווקים מדרבנים את משקיעי ההון סיכון לפתוח את הארנק.

אלא שדווקא זמנים מעט קשים יותר מבחינה כלכלית, אומרים מנג'ו ואחרים, בהם סמואל אלטמן, נשיא מאיץ הסטארט־אפים Y Combinator או מנהלי קרן אנדריסן־הורוביץ, יכולים לספק את סוג הסביבה שתתמרץ חדשנות טובה. בקרן ההון סיכון המשפיעה סקויה מאמינים שמייסדי חברות שנאלצו להקים אותן בתקופות מאתגרות הם אנשים נחושים יותר ובעלי דרייב אמיתי, ולא כאלו שקפצו על העגלה מכיוון שלהיות יזם הייטק נראה פתאום מגניב ואופנתי. סגירת ברזי המימון עשויה לתמרץ חברות שהתפזרו והתעסקו בשטויות להפוך לממוקדות יותר ולנסות לבנות מודל עסקי בר־קיימא במקום להסתפק באיסוף עוד ועוד משתמשים כדי להראות נתונים טובים יותר משל המתחרות, ולהפחית את בזבוז הכספים הראוותני על משרדים יקרים מדי, פינוקים מיותרים או יועצים בשכר מנופח.

לחברות שכבר הספיקו לאגור עודפי מזומנים המשבר עשוי להוות הזדמנות לעקוף מתחרים עניים יותר, לשכור מהנדסים טובים בעלות נמוכה יותר ולהוציא פחות כסף על שטחי משרד ותשתיות טכנולוגיות. גם מהבחינה החברתית האטה כזו עשויה להביא לשינוי חיובי במפרץ סן פרנסיסקו ועמק הסיליקון, איזור שהפך לאחד הלא־שוויוניים ביותר בארה"ב, עם מחירי דיור מטורפים, יזמי הייטק שחולפים ברכבי טסלה על פני הומלסים וטינה גוברת כלפי אנשי גוגל, פייסבוק וטוויטר מצד רבים שלא שייכים לענף.

אך אחד לא רוצה לראות עוד קריסה בנוסח תחילת שנות ה־2000, אבל שוק הטכנולוגיה הנוכחי שונה מזה של לפני 15 שנה ועומד על יסודות פיננסיים איתנים יותר. צמצום מתון בזרימת ההון ותיקון בשווי חברות שהתנפחו מעבר למידותיהן, עשוי להפוך את עמק הסיליקון ממקום שנתפס יותר ויותר כבועה אליטיסטית ומנותקת לתעשיה בריאה שמתעסקת יותר בחדשנות ופחות בגיוס מזומנים ושריפה בזבזנית שלהם.