האיומים מבית שתוקעים את קטר ההייטק

ההייטק הישראלי מצוי בתקופה הפכפכה. מצד אחד 2015 נרשמה כשנת שיא של השקעות בחברות סטארט־אפ מקומיות עם 4.43 מיליארד דולר (עלייה של 30% מ־2014), ומן הצד השני צצו לא מעט איומים המהווים סכנה ממשית לחוסנה של הסטארט־אפ ניישן. איומים אלו הולידו לאחרונה את התחזית העגומה שסיפק בנק ישראל בדו”ח השנתי שלו, כאשר קבע שההייטק הישראלי עובר מצמיחה מהירה להאטה ויותר מרמז בתחזיתו כי הייטק לא יוכל לאורך זמן להמשיך להיות הקטר המניע של המשק הישראלי. האיומים על חברות ההייטק בישראל הם בעיקר תולדה של מדיניות לא מתואמת בין גורמי ממשלה שונים.

האזהרות הללו באו לידי ביטוי גם במסגרת הוועידה המוטסת של “כלכליסט”. יו”ר ענקית התקשורת סיסקו ג’ון צ’יימברס טען למשל שבתוך מספר לא רב של שנים ישראל כבר לא תהיה מעצמת הייטק. “העובדה שישראל היא אומת סטארט־אפ עכשיו לא אומרת שהיא תמשיך להיות כזו. אני אופטימי, אבל אני גם רוצה שהיושבים בחדר ירגישו לא בנוח. מה שממשלת ישראל עשתה כדי לקדם את תעשיית ההייטק בשני העשורים האחרונים לא מספיק עוד. אתם חייבים להתקדם כי העולם סוגר עליכם”, אמר צ’יימברס.

גם גיל שויד, אחד האנשים הבולטים ביותר בתעשיית ההייטק המקומית, הביע יותר מפעם אחת את חוסר שביעות רצונו מההתנהלות הממשלתית והרגולטורית כלפי צ'ק פוינט, החברה שייסד ומנהל מאז הקמתה. "אני בשוק הזה כמעט 25 שנה, ודווקא בשנים האחרונות אני רואה תופעה שבה הממשלה דוחפת את החברות החוצה", הוסיף שויד בוועידה המוטסת. "אני לא יודע מה קרה, מה התהפך בממשל, אם זה פופוליזם או לחץ תקשורתי. במשך 20 שנה ניסתה המדינה להגיד לחברות: תעבירו פעילות לישראל ותקבלו הטבות. עכשיו היא אומרת שלא מגיע להן".

לדברי נשיא וויקס ניר זוהר, העזרה היחידה שממשלת ישראל יכולה להציע לחברות הישראליות היא פשוט לא להפריע. "זה לא שהממשלה צריכה להתערב, היא צריכה לא להפריע להייטק הישראלי", הוא אמר ל"כלכליסט". "כיום, כאשר אנחנו מדברים עם הממשלה, היא מקשיבה לנו ועושה הרבה שינויים, אבל אני מבין את התסכול של אנשים דוגמת גיל שויד, שנאלץ להתמודד עם שינויים תכופים במיסוי בישראל ובכל הקשור לחברה שלו. אם הסטארט־אפ ניישן חפצת חיים, הפתרון לטווח הארוך חייב להתבסס על כוח האדם האיכותי שקיים בישראל והרחבתו למגזרים נוספים".

נשיא וויקס ניר זוהר. "הממשלה צריכה לא להפריע" צילום: ePart

נקודת האור הגדולה בהייטק הישראלי היתה ועודנה פעילות המדען הראשי של משרד הכלכלה, שעושה כל מה שביכולתו כדי לפתח תעשייה זו. למרות שתחת פיקוחו מוקמת כעת רשות חדשנות חדשה, יכולתו להרים את התעשייה אינה שוות ערך לזו של הכוחות הפועלים בכיוון הנגדי. אלה הדברים שמהווים איום על תעשיית הייטק הישראלית:

אין עובדים:

אך יש מעט תוכניות ממשלתיות

בישראל חסרים עובדים מיומנים, ולא מעט מהעובדים שכן זמינים הם יקרים מאוד. על פי הערכות, לתעשיית ההייטק הישראלית חסרים כ־10,000 עובדים מיומנים. במצב כזה חברת הייטק אינה יכולה לפתח במהירות וחברה רב־לאומית אינה יכולה להוציא לפועל פרויקט שחשבה להעביר לישראל. הדרך היחידה של חברות אלה להשיג כוח אדם איכותי כיום היא לרכוש חברה מקומית. רכישה שכזאת כמובן מכניסה דולרים נאים למדינה, אבל מונעת מעוד חברה ישראלית להפוך לגדולה באמת.

המחסור בעובדים מיומנים לא התחיל בשנה האחרונה. מדובר בהיעדר קבוע שנמשך כבר הרבה שנים, וממשלות ישראל לא עשו יותר מדי לטפל בו. אמנם תוכניות מרשימות לשילוב חרדים, נשים וערבים בתעשייה נכתבו במשרדי הממשלה, אך מרבית התוכניות מכוונות לטווח הארוך ובינתיים אין כזו שהביאה מסות של עובדים מיומנים לתעשייה.

שני פתרונות שכן נמצאים בקנה הם גיוס עובדים זרים לתעשייה המקומית ושילוב בוגרי אקדמיה ערבים בחברות הייטק. הפתרונות נתמכים על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה אבי חסון, אבל נענים בשלילה מוחלטת או נתקלים בבעיות בהוצאה לפועל: גיוס העובדים הזרים לא עבר עוד את שלב ההצהרות, בין היתר משום שקשה לגייס לו תמיכה ציבורית, והתוכנית לשילוב אקדמאים ערבים נתקלת בבעיות בהוצאה לפועל, בין היתר בשל המחסור במיזמי הייטק בצפון המדינה. מגזר נוסף ששווה השקעה ולא זוכה לעידוד אמיתי רב הוא בני 45 פלוס, אשר נפלטו מהתעשייה שממהרת את המנוסים.

בינתיים על דלתותיהן של החברות הרב־לאומיות מתדפקות מדינות מזרח אירופה עם עובדים מיומנים בעלות נמוכה משמעותית. לא מעט מנהלים של חברות רב־לאומיות מספרים לאחרונה על מרכז הפיתוח החדש שיש להם ברומניה, בולגריה מולדובה ואוקראינה.

מחאה למען תשלום מסים על ידי גוגל. ה־OECD המליץ על גביית מסים על פעילות דיגיטלית צילום: אלכס קולומויסקי

מלבד המחסור בעובדים ישנה בעיה שחוששות ממנה חברות ההייטק הגדולות בארץ כמו גם החברות הרב־לאומיות כאן, והיא הצלחת ההסתדרות לאגד עובדים. החברות הללו לא אוהבות לעבוד במקומות שבהם יש חוקי עבודה נוקשים והתאגדויות עובדים, וזאת משום שתעשיית ההייטק דורשת ניוד, מיומנות ושינויים תכופים מאוד. פרויקטים קמים ונופלים במהירות, טכנולוגיות שהיו להיט ביום אחד הופכות להיות חלק מההיסטוריה עם פריחתו של מתחרה. לכן חוסר היכולת של חברות הייטק להגיב במהירות, ולעתים בדרכים כואבות כמו סגירה ופיטורים, הוא מכשול שהן לא רוצות שיעמוד בדרכן.

הצלחת ההסתדרות לאגד עובדים מתעשיית ההייטק בחברות דוגמת קומברס, NCR, אמדוקס וטק מהינדרה יכולה להתגלות בסופו של דבר כחרב פיפיות לתעשייה הישראלית, שתגלה מהר מאוד שהרבה חברות חוששות להקים כאן מרכזים או להרחיבם כי לא רוצות להתמודד עם הארגונים. לכן לא צריך להתפלא אם ההצלחה של ההסתדרות בהקמת ארגוני עובדים חזקים בחברות ההייטק תהיה למעשה עוד מקל בגלגלי התעשייה.

מס העידן הדיגיטלי:

גביית המס מחברות הענק מבטיחה להן עוד חומר למחשבה

החברות הרב־לאומיות שנמצאות בישראל רואות בה בעיקר מרכז של חדשנות לפיתוח הטכנולוגיות שלהן. יותר מ־250 חברות כאלה מחזיקות כאן מרכזי פיתוח, אך אפשר למצוא פה גם כמה חברות שחושבות שניתן לעשות בארץ עסקים ואפילו עסקים טובים מאוד. כך עושה ענקית החיפוש גוגל וכך עושה פייסבוק. אמנם ישראל היא לא המדינה הכי חשובה לגוגל ולפייסבוק, אבל אם שתיהן מחזיקות בארץ משרדים ענפים עם עשרות עובדים, נראה שיש להן כאן הכנסה ראויה.

ואולם, לאחר שנים רבות שבהן חברות אלה שילמו מיסי העברה בלבד, לאחרונה החליטה רשות המסים למסות חברות גם על הפעילות הדיגיטלית שלהן בישראל — בעיקר על מכירת שטחי פרסום שהן מבצעות בארץ. הדיו עדיין לא יבש על ההחלטה, אך ברור שבנושא הזה לא נאמרה המילה האחרונה — הן מצד רשות המסים והן מצד החברות הרב־לאומיות.

נשים חרדיות במוקד שירות לקוחות. מעט מדי תוכניות לשילוב צילום: סיוון פרג'

ברור מאליו שההחלטה המתגבשת לא תעבור ללא מענה ראוי מצד פייסבוק וגוגל, ואף ייתכן כי הוא יכלול איומי פרישה מישראל. אבל הבעיה היא בעיקר במסר שמועבר לחברות אחרות אשר שוקלות להרחיב את פעילותן כאן. פעילות מסחרית בישראל תדרוש מהחברות לשלם מס, דבר שיבטיח למדינה הכנסה, אולם לכאלה אשר שוקלות להיכנס לכאן זה יספק בעיקר עוד חומר למחשבה.

לדברי ארז צור, מנכ"ל משותף של ארגון IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות), "הגדלת המיסוי שנקבעה בחוזר רשות המסים פוגעת בתחרות של ההייטק הישראלי בעולם, ומקשה בהגדלת הפעילות של חברות הטכנולוגיה הרב־לאומיות. אל לנו לשחוט את התרנגולת המטילה ביצי זהב כדי ליהנות מבשרה ונוצותיה. ישראל צריכה להנהיג מדיניות מיסוי אחראית, שתביא בחשבון את יכולת התחרות של ההייטק כאחד השיקולים המרכזיים, ולהימנע מפגיעה באחד ממנועי הצמיחה החשובים".

גם לדברי עו"ד נדב שגיא, המתמחה במיסוי חברות הייטק, הטלת מיסוי על חברות ענק שפועלות מחוץ לישראל פוגעת בהייטק הישראלי. "אני מעריך שכל ההכנסות שיתקבלו מגוגל, פייסבוק ואחרות יהיו עשרות מיליוני שקלים לכל היותר, זאת לעומת נזק רב יותר שייגרם לישראל. בכך יצא שכרנו בהפסדנו", הוא אמר. "חברות שצריכות להתעסק עם המיסוי הישראלי יוותרו על השוק בארץ. עצם הרישום וההתעסקות הוא תמריץ שלילי לעבודה בישראל".

אך מנגד, ישראל בכלל לא לבד במערכה הזאת. מדינות העולם, בהובלת ה־OECD, משנות גישה וחוששות פחות מאיומי החברות הגדולות לברוח. למעשה, הדרישה האחרונה של רשות המסים לגבות מס על פעילות דיגיטלית משמעותית מבוססת על המלצות ה־OECD, שאותן צפויות לאמץ גם שאר המדינות החברות בארגון. אם כל יתר המדינות המפותחות יעמדו בהמלצות הארגון, קשה לראות כיצד החברות הגדולות יממשו את איום הנטישה — שכן גם במדינות אחרות יידרשו לשלם מס.

נוסף על כך, במקביל נעשים בישראל ניסיונות שונים להקל על תעשיית ההייטק במיסוי. כך לדוגמה, לאחרונה התקבלה החלטה מקדמית ברשות המסים שלפיה מי שמוכר מניות שהחזיק בחברה אך נשאר לעבוד בה תמורת שכר בתנאים מוגדרים, לא יידרש לשלם מס על ההכנסות מהמניות שמכר.

מלבד זאת, מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד בוחן בימים אלו מתן הטבות מס על קניין רוחני דוגמאת פטנטים. על פי ההצעה שנשקלת, ושתהיה משמעותי בעיקר להייטק, חברות שיעתיקו לישראל קניין רוחני הקשור לפעילות שלהן בארץ יקבלו הטבות מס מתוקף החוק לעידוד השקעות הון.

שער הדולר הנמוך:

העסקים הבינלאומיים מניבים רווחיות זעירה מדי

היצואנים בישראל צריכים הרבה כסף כדי לשלם לעובדי ההייטק הלא זולים, אבל הדולר בישראל שווה מעט מאוד שקלים. כ־3.8 שקלים לדולר מהווים להרבה מאוד יצואנים תמורה הפסדית או לכל היותר רווחיות זעירה מאוד על עסקיהם הבינלאומיים. מתחילת השנה איבד הדולר כ־5% מערכו מול המטבע הישראלי, ירידה שתתבטא ברווחים של חברות ההייטק שיתפרסמו בדו"חות המסכמים של הרבעון הראשון של 2016.

היכולת המוגבלת של הממשלה ובנק ישראל להביא את שערי החליפין לרמה שתעזור ליצואני ההייטק היא אחד מהנושאים שעומדים על סדר היום של מרבית המעסיקים הגדולים. בנק ישראל, בראשותה של קרנית פלוג, ממשיך להתערב במסחר ולרכוש כמויות עצומות של דולרים. הרבה שקלים ומעט דולרים הם נוסחה להקטנת ההייטק הישראלי ולפגיעה קשה במעמדו. בנק ישראל עושה ככל יכולתו, אבל מול המגמה העולמית זה כנראה לא מספיק.

סייעו בהכנת הכתבה: עמרי מילמן ואמיר רוזנבאום