מקומות 4 עד 10: מבינה להמונים של Sisense ועד לעתיד ברכב האוטונומי של Valens
וגם: מלחמת ההמלצות של אאוטבריין וטאבולה, אבטחות בעננים של זרטו ואיך להרוויח מעולם שכולו פרילנס
מקום 4 - Sisense: בינה להמונים
כשאיביי וסמסונג צריכים אותך כדי לנהל את עצמן טוב יותר
מוצר: טכנולוגיית בינה עסקית BI
שנת הקמה: 2004
עובדים: 240
מנכ"ל: אמיר אורעד
השקעות: כ־100 מיליון דולר
הכנסות ב־2015: 50 מיליון דולר
הכנסות צפויות ב־2016: 70 מיליון דולר
שווי מוערך: 363 מיליון דולר
את 2016 פתחה סייסנס בגיוס של 50 מיליון דולר, שהובילה קרן הון הסיכון האמריקאית בסמר. זה סכום גבוה מאוד, אבל הוא לא לגמרי מפתיע לנוכח הבאזז הגדול סביב התחום שהחברה עוסקת בו, BI — בינה עסקית, שמגלגל כיום בעולם כ־33 מיליארד דולר בשנה ומצוי בצמיחה מתמדת. בסבב הגיוס האחרון השתתפו, בין השאר, כל הקרנות שהשקיעו בחברה בגיוס הקודם, שגם הוא הסתכם ב־50 מיליון דולר. באטרי, אופוס, ג'נסיס ו־DFJ בחרו להביע שוב את האמון שלהם בחברה, שצמחה בעשרות אחוזים, מעסיקה יותר ממאה עובדים ומחפשת לא פחות ממאה נוספים למשרדים בישראל ובארצות הברית.
אנשי סייסנס צילום: אוראל כהן
למעשה, שווייה של סייסנס היום מוערך בכמעט מיליארד דולר, כמעט חד־קרן, וכל זה ממוצר לא זוהר במיוחד: כלי פשוט לניתוח, הבנה והצגה של מידע עסקי של חברות. התוכנה הידידותית שלה מחלצת את המידע הזה מידיהם של מומחים ומאפשרת כמעט לכל אחד בארגון להתמודד עם שפע המידע. כך, למשל, מנהלי שיווק יכולים לדלות ולהציג בקלות כל בדל מידע רלבנטי ללא צורך בעזרה, מה שפותח בפני חברות אינספור דרכים חדשות להפוך את שפע הנתונים שבידיהן ליעילים במיוחד. והכל, כמובן, על ענן. יבמ, אורקל וענקיות אחרות כבר פיתחו כלים כאלה, אבל סייסנס הצליחה למכור את התוכנה שלה לחברות כגון ebay, סמסונג, ESPN ורשת הקמעונאות Target. עם נתונים כאלה ההערכה היא שענקיות תוכנה בינלאומיות כבר רוקמות הצעות לרכישה של סייסנס או שיעשו זאת בעתיד הלא רחוק.
מקום 5 - Taboola ו- Outbrain: מלחמת ההמלצות
שתי הענקיות של המלצות התוכן ממשיכות לנהל משהו שבין טנגו מיזוגים לבין מירוץ חימוש
טאבולה
מוצר: מערכת המלצות תוכן לאתרים
שנת הקמה: 2006
עובדים: 400, מחציתם בישראל
מיקום: תל אביב וניו יורק
מייסד ומנכ"ל: אדם סינגולדה
השקעות: 157 מיליון דולר, רובם מקרן פידיליטי, ההוצאה לאור Advance, קרן ההון־סיכון של קומקאסט, המשקיע קרלו דה בנדטי, קבוצת ארנו, יאהו יפן, פיטנגו מרקר ואוורגרין ואייל גורה
הכנסות ב־2015: 350 מיליון דולר
הכנסות צפויות ב־2016: 500 מיליון דולר
שווי מוערך: 708 מיליון דולר
אאוטבריין
מוצר: טכנולוגיות לגילוי תוכן
שנת הקמה: 2006
עובדים: 500, מהם 150 בישראל
מיקום: תל אביב וניו יורק
מייסדים: ירון גלאי ואורי להב
מנכ"ל: ירון גלאי
השקעות: 150 מיליון דולר, רובם מהקרנות כרמל, גלנרוק ורודיום של משפחת רקנאטי, וינטאג', ג'מיני ולייטספיד, אינדקס והרבורווסט. בפברואר גייסה 50 מיליון מהקרן האמריקאית ססקוהאנה
הכנסות ב־2015: 350 מיליון דולר
הכנסות צפויות ב־2016: 500 מיליון דולר
שווי מוערך: 537 מיליון דולר
שוק גילוי התוכן מתבסס על קישורים ופרסומות שמופיעים בתחתית עמודי אינטרנט ומפנים משם לאתרי תוכן אחרים, בהתאם לטעמו של הגולש. ב־2015, ההמלצות האלו הפכו עניין חשוב עבור אתרי תוכן רבים, שמקבלים בזכותן הכנסות ממקור חדש וגם מידע חשוב על התוכן באתר: ניתוח התוצאות שמספקות אאוטבריין וטאבולה מאפשר לכל מו"ל לזהות איזה מהתוכן שהוא מייצר זוכה לפופולריות, מהו האתר שמפנה אליו הכי הרבה גולשים, ועוד.
אורי להב (מימין) ואיתן וירון גלאי, אאוטבריין. בוטים לפייסבוק צילום: אוראל כהן
טאבולה ואאוטבריין הן שתי חברות נפרדות ולפיכך, לכאורה, צריך היה לדרג אותן בנפרד. אבל במובנים רבים מדובר בתאומות: שתיהן קמו ב־2006, שתיהן יצרו את שוק גילוי התוכן וביססו דומיננטיות בלתי מעורערת בו, שתיהן גייסו ממשקיעיהן סכומים כמעט זהים (כ־150 מיליון דולר), שתיהן מעסיקות מספר דומה של עובדים (400–500), וב־2015 שתיהן רשמו הכנסות דומות (300–350 מיליון דולר).
הדמיון הרב הזה העלה, באופן טבעי, את ההנחה שבשלב מסוים שתי החברות יתאחדו. בשנים האחרונות נדמה שכל העולם מתופף באצבעותיו בחוסר סבלנות בהמתנה לאיחוד הזה. אבל שורה של ניסיונות למזג בין החברות נפלו על חוסר הסכמה בסיסית בין מייסדיהן, ושאיפתם למצות את הפוטנציאל של החברות בראשותם. ההנחה בענף היא שמנהלי טאבולה ואאוטבריין מעריכים שעד 2018, צמיחת התחום תביא את החברות למכירות של כמיליארד דולר לכל אחת, שמבטיחים הכנסה של כ־250 מיליון דולר.
טאבולה, שנוסדה על ידי אדם סינגולדה (החברה היתה העבודה הראשונה שלו אחרי שחרורו מיחידת מצו"ב הצה"לית), החלה את דרכה כחברת להמלצות וידיאו, אבל מהר מאוד עברה להמלצות תוכן מכל סוג. ב־2016 החברה מתכוונת להרחיב מאוד את טווח הפעילות שלה: לצד המלצות התוכן שעליהן היא מתבססת, החברה מתכוונת להתחיל להמליץ גם על מוצרים. למעשה, טאבולה רוצה לספק שירות לכל המחלקות בחברות פאבלישינג — מהמלצות על תוכן ועל מוצרים, ועד כלים לעריכת עמוד התוכן על פי גלישה. השינוי הזה יבוא לידי ביטוי גם בפריסה הבינלאומית של החברה, בעיקר בחיזוק הפעילות בגרמניה, בסין, בברזיל ובקוריאה.
אדם סינגולדה, טאבולה צילום: David Pexton
אאוטבריין, לעומת זאת, מתכוונת להמשיך ולהתמקד בהמלצות תוכן. עבור החברה, שנוסדה על ידי ירון גלאי (המנכ"ל) ואורי להב, 2015 היתה שנה עמוסה מאוד: אאוטבריין רשמה התפתחות משמעותית כאשר חתמה עם פייסבוק ועם CNN על שיתוף פעולה שיאפשר למשתמשי המסנג'ר של פייסבוק לקבל עדכונים חדשות מ־CNN באמצעות בוטים. שיתוף פעולה זה, ראשון מסוגו, מסמן עתיד מעניין מאוד עבור החברה, שמצאה לה חיבור חשוב על הרשת הגדולה בעולם בתחום החם של הבוטים. התפתחות חשובה נוספת שאאוטבריין רשמה ב־2015 היתה רכישת חברת Revee, המפתחת טכנולוגיות לניתוח עמודי תוכן. כמו כן השלימה החברה גיוס משמעותי של 45 מיליון דולר.
שתי החברות פועלות כמעט כתף אל כתף במאמציהן לגייס לקוחות בולטים שיבחרו בפלטרפורמות שלהן. במקרים רבים, הבחירה באחת החברות נעשית על חשבון השנייה. עם זאת, באתרים רבים משתמשים בשירותי שתי החברות במקביל, בעיקר כדי לבדוק איזה חברה מספקת תוצאות טובות יותר.
כיום האיומים על שתי החברות עדיין אינם משמעותיים, היות שרמת הפיתוח הטכנולוגי של שתי החברות גבוהה מאוד, וכל מתחרה שתבקש להגיע למוצרים ברמה דומה תידרש להשקיע משאבים רבים. האיום התיאורטי היחיד הוא מצדה של גוגל, שבעבר עשתה סימנים של כניסה לתחום, אבל עדיין לא שמה את כל יהבה עליו — ככל הנראה מכיוון שהשוק אינו די גדול עבורה.
ככל הנראה, האופציה הריאלית עבור שתי החברות היא הנפקה. התרחיש של רכישה בידי ענקית פרסום או מדיה נראה כיום פחות אפשרי, בעיקר בשל מחירן הגבוה של שתי החברות: לפחות מיליארד דולר לכל אחת מהן. במקביל, האפשרות למיזוג בין שתי החברות ממשיכה להיות תלויה באוויר, אבל גם תלויה במצב רוחם של המייסדים. לשני הצדדים ברור שמיזוג ייצור ענק מדיה עם שווי שוק עצום ועם אופק בסדרי גודל שלא מוכרים בישראל — אבל לכולם ברור גם שאחד הצדדים ייאלץ לפרוש, ואולי אפילו שניהם. שתי החברות מהוות דוגמה לבנייה נכונה של חברת טכנולוגיה שמחכה לפריצה הגדולה לעבר מעמד של ענקית אינטרנט. האם שתיהן יגיעו למעמד? נראה שכן. האם כחברה ממוזגת? לפחות לפי שעה, קשה לראות איך זה יסתדר.
מקום 6 - Zerto: אבטחות בעננים
שיהיה מי שישלם כשהשרתים יקרסו
מוצר: תוכנה להתאוששות מאסון בענן (DRP)
שנת הקמה: 2009
עובדים: 400
מיקום: הרצליה פיתוח
מייסדים: זיו ועודד קדם
מנכ"ל: זיו קדם
השקעות: 110 מיליון דולר
הכנסות מוערכות ב־2015: 50 מיליון דולר
הכנסות צפויות ב־2016: 85 מיליון דולר
שווי מוערך: 452 מיליון דולר
בזכות שירות שמגן על חברות מפני טעויות בשימוש בטכנולוגיית ענן ומבטח אותן מאסונות בו נהפכה זרטו מהרצליה פיתוח לאחת החברות הצומחות ביותר ב־2015: היא הכפילה את מספר העובדים לכ־400 כיום, הכפילה את הכנסותיה לכ־50–60 מיליון דולר והגדילה את ההכנסות לכמעט 100 מיליון דולר בשנה. על הדרך היא גם ביצעה את אחד מסבבי הגיוס הגדולים בישראל לסטארט־אפ מקומי בשנה האחרונה: היא גייסה בו 50 מיליון דולר (כ־190 מיליון שקל) לפי שווי מוערך של כ־300 מיליון דולר, וזאת בהובלת אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בעולם, IVP, שהשקיעה בין השאר בטוויטר, סנאפצ'ט ונטפליקס.
עובדי זרטו. מבטיחים הגנה לימים גשומים צילום: אוראל כהן
הזינוק בפעילותה של זרטו נובע מהיותה שחקנית כמעט יחידה ובוודאי מובילה בנישה של מוצרי התוכנה המאפשרים לחברות לנדוד בקלות בין שירותי הענן של ענקיות כמו מיקרוסופט ואמזון תוך גיבוי כלל האפליקציות הארגוניות והמידע שאגור בהן. כך החברות מבטיחות לעצמן הגנה מקריסת שירותי הענן, שבאמצעותם הן עצמן מספקות שירות ללקוחותיהם, במקרים של טעויות אנוש או אסונות טבע. מלבד זאת זרטו מאפשרת מעבר מענן אחד למשנהו לצורך שדרוג ומבטחת את החברות למקרה של אובדן חלק מהתוכן. במקביל היא פועלת מול ספקיות העננים עצמן, ומאפשרת להן להציע שירות משלים של התאוששות במקרה של קריסה. בתחום הזה החברה חיזקה בשנה האחרונה את מעמדה ברשת השותפים המסחריים של אמזון — התקדמות משמעותית בתוכנית העסקית שלה.
בנישה שלה זרטו מתחרה עם Actifio וענקית מערכות המידע EMC, שמנסה בהצלחה חלקית לשווק מוצר מתחרה, לעתים כמוצר משלים שמסופק בחינם. באורח אירוני את המוצר המתחרה מפתחת EMC גם בסניף הישראלי שלה, שממנו הגיעו יזמי זרטו בעצמם. שוק ההתאוששות מאסון ענן מגלגל כבר כ־10 מיליארד דולר, ולפי הערכות, לזרטו יש עוד מרחב צמיחה רחב בתחום שרק מתחיל להתבסס, כלומר אפשרות להמשיך לחזק את מעמדה בשוק בתולי יחסית ולהיבנות כחברה הגדולה בתחום בעולם וכאחת מחברות התוכנה הגדולות בישראל. בדרך היא תנסה לשמור על אווירת הסטארט־אפ שלה ולהגדיל את השווי. ההנפקה שנשקלה לשנה הקרובה, לעומת זאת, ירדה מהפרק עם סגירת שערי ההנפקות בנאסד"ק.
מקום 7 - Fiverr: לחיי העצמאים
איך להרוויח מעולם שכולו פרילנס
מוצר: אתר שמקשר בין עסקים קטנים לספקי שירותים
שנת הקמה: 2010
עובדים: 280
מיקום: תל אביב
מייסדים: מיכה קאופמן (המנכ"ל כיום) ושי ויניגר
השקעות: 110 מיליון דולר
הכנסות ב־2015: 45 מיליון דולר
הכנסות צפויות ב־2016: 65 מיליון דולר
שווי מוערך: 457 מיליון דולר
בשנה האחרונה השלים פייבר את המעבר משלב ההוכחה לשלב הגודל: אחרי שגייס 60 מיליון דולר לפי שווי מוערך של 300–400 מיליון דולר, אין ספק שזה אתר קניות גדול ומבודל, שמרכז במקום אחד את כל השירותים היצירתיים והשיווקיים שנדרשים לעסקים קטנים. הממשק שלה נחשב אינטואיטיבי ומהיר יותר משל המתחרות, ללא מכרזים ובמחירים נמוכים מהרגיל. כך פייבר אטרקטיבית מאוד בכל הנוגע למציאת שירותי עיצוב גרפי, תרגום, עריכת תוכן שיווקי, קידום אתרים, ניהול מדיה חברתית ואפילו תכנות. היא מתמקדת בעסקים קטנים ובינוניים (80% מלקוחותיה כיום) וזונחת את החזון המקורי שלה, שהציע לכל אחד שירותי עיצוב בסיסיים או עריכת סרטי וידיאו משפחתיים ב־5 דולר.
מיכה קאופמן ועובדי פייבר. למדו להילחם בשירותים לא לגיטימיים צילום: אוראל כהן
המעבר הרחב בעולם לכלכלה שמתבססת על פרילנסרים סייע לצמיחה החברה, והתחזיות שלה, שלפיהן בתוך כחמש שנים 40% מהעובדים יהיו ספקי שירותיים עצמאיים, רק מבטיחות שיש לה עוד לאן לצמוח. החברה גדלה בקצב תלת־ספרתי בשנה האחרונה, ולפי הערכות, באמצעות פייבר מתקיימות בכל חודש כמיליון עסקאות, שמסתכמות בכ־200 מיליון דולר ומייצרות לה עמלות משוערות של כ־30–50 מיליון. לצמיחה הזאת יש גם חסרונות, הנגזרים מהכניסה לרדאר של ענקיות שונות: בסוף השנה שעברה תבעה אמזון יותר מאלף נותני שירותים בפייבר שסיפקו ביקורות חיוביות על מוצרים באמזון תמורת תשלום. בתגובה הגבירה החברה את המאמץ לסנן שירותים לא לגיטימיים. אתגר נוסף שעומד בפניה הוא הגדלת ההכנסות באופן משמעותי: החברה שואפת לגלגל מיליארד דולר, שיהוו הכנסה של כמה מאות מיליון דולרים. נראה שהדרך לשם תעבור, בין השאר, בקניית חברות קטנות.
מקום 8 - Perfecto: כבר לא רק מובייל
כלי חדש לבדיקת אפליקציות פתח בפני פרפקטו עולם חדש
מוצר: בדיקת אפליקציות
שנת הקמה: 2006
עובדים: 250
מיקום: ראש העין ובוסטון
מייסדים: יורם מזרחי, ערן יניב (כיום המנכ"ל) וג'קי אלאל
השקעות: 90 מיליון דולר מכרמל ונצ'רס, גלובספאן, ורטקס, קרוסאובר ו־FTV
הכנסות ב־2015: 50 מיליון דולר
הכנסות צפויות ב־2016: 70 מיליון דולר
שווי מוערך: 348 מיליון דולר
חברת פרקפטו מובייל בחרה לשנות לאחרונה את שמה ולהיקרא מעתה פרקפטו בלבד, וזאת מסיבה פשוטה: לאחר שהצליחה לפתח כלי לבדיקת אפליקציות בשלל תחומים, החל באפליקציות ווב וכלה באפליקציות רכב בדור החדש, הבינה החברה שהיא כבר הרבה יותר מחברת בדיקות לתחום המובייל.
ערן יניב, פרפקטו. המעבדה הגדולה ביותר בעולם צילום: עמית שעל
פרפקטו, שרבים רואים בה את המרקורי של העידן החדש, חשפה באחרונה את מעבדת הענן שלה לבדיקת אפליקציות, שלהערכתה היא הגדולה מסוגה בעולם לבדיקה בתנאי אמת. בסוף 2015 השלימה החברה — שהקימו ערן יניב, שמשמש כיום כמנכ"ל, יורם מזרחי, סמנכ"ל הטכנולוגיות, וג'קי אלאל — גיוס של 35 מיליון דולר, שמעמיד את כלל הגיוסים שלה עד היום על כ־88 מיליון. עם משקיעיה נמנים קרן ההון סיכון הישראלית כרמל ונצ'רס, FTV, ענקית הסלולר וודאפון וקרן ההון סיכון ורטקס.
החברה, שמרכזה בראש העין, מעסיקה כיום יותר מ־250 עובדים, כמאה מהם בישראל. היא מעריכה שעד סוף השנה תכלול מצבת כוח האדם שלה יותר מ־350 עובדים, גידול ניכר יהיה בכוח האדם בארץ.
הצלחתה של פרפקטו ביצירת כלי שבודק מגוון רחב של אפליקציות פתחה בפניה שווקים חדשים והביאה לחתימת חוזים במיליוני דולרים לטווח ארוך, שמבטיחים לה יציבות משמעותית. אמנם הכנסותיה עדיין אינן מעידות על קרבה לנאסד"ק, אבל אקזיט באמצעות רכישה הוא תרחיש אפשרי לחלוטין. זאת משום שהתחום שבו היא עוסקת קורץ לענקיות מחשוב רבות, שיוכלו להשיג באמצעות רכישה של החברה הישראלית לא רק כניסה לתחום מתפתח, אלא גם דריסת רגל בחברות ענק.
מקום 9 - Optimal Plus: בדיקות בטווח רחב
מה שטוב לשוק השבבים טוב לנגני המוזיקה ולסמארטפונים
מוצר: ניתוח ביג דאטה לשבבים ואלקטרוניקה
שנת הקמה: 2005
מספר עובדים: 230
מיקום: חולון
מייסד ומנכ"ל: דני גלוטר
השקעות: 72 מיליון דולר, בעיקר מ־KKR כרמל פיטנגו ואוורגרין
הכנסות ב־2015: 60 מיליון דולר
הכנסות צפויות ב־2016: 80 מיליון דולר
שווי מוערך: 308 מיליון דולר
לדני גלוטר, מייסד אופטימל פלוס, היתה הארה השנה: הוא הבין שהטכנולוגיה שפיתחה החברה שלו בעולם השבבים יכולה למלא צרכים של שוק גדול נוסף — שוק האלקטרוניקה הבידורית. החברה יכולה להסב את המערכות שפיתחה לשוק השבבים גם לשוק האלקטרוניקה הזה (למשל למערכות בידור במכוניות, סמארטפונים ועוד), וכך לפתוח לעצמה שוק עצום הצמא למערכות אישור.
אנשי אופטימל פלוס צילום: דנה קופל
עד עתה התמקדה הטכנולוגיה של אופטימל פלוס בשוק השבבים, שם חסכה כסף רב ליצרניות שלהם — באמצעות איתור שבבים תקולים בפס הייצור מחד ומתן אישור לשבבים שנחשדו כתקולים אך למעשה הם כשירים לכל דבר מאידך. עתה היא הבינה כי המערכות שפיתחה לעולם השבבים יוכלו להעניק אישור תקינות ואיכות למוצרי אלקטרוניקה שונים וכך להקטין משמעותית את הבלאי שלהם ולהבטיח אחריות לאורך זמן. לדברי אופטימל פלוס, היא גייסה כבר השנה לקוח ראשון בתחום האלקטרוניקה, שאת שמו עדיין אינה יכולה לחשוף.
אופטימל פלוס נחשפה ב"כלכליסט" בספטמבר 2015 עם גיוס הון של 42 מיליון דולר, לאחר שמ־2007 היא לא גייסה כלל והסתמכה על פעילותה השוטפת. עם לקוחותיה בתחום השבבים נמנות חברות שבבים מובילות בעולם כמו TSMC, קוואלקום, ברודקום, AMD, מארוול ו־Nvidia. לפי הערכות, גם תאגיד הענק אינטל נעזר בשירותיה.
עד לגיוס 42 מיליון הדולר בשנה שעברה גייסה אופטימל פלוס 30 מיליון דולר מהקרנות הישראליות כרמל ונצ'רס, אוורגרין ופיטנגו. בעבר שקלה החברה ללכת להנפקה, אך לנוכח הקיפאון בהנפקות של חברות טכנולוגיה בנאסד"ק בתקופה האחרונה תוכניות אלה נמצאות בעיקר על המדף.
בחברה מועסקים כיום כ־230 בני אדם, רובם עובדים במרכז שלה בחולון, וקצב קליטת העובדים החדשים שלה עומד כיום על אחד־שניים בשבוע. הכנסות החברה עומדות על עשרות מיליוני דולרים בשנה, ועל פי הערכות לא רשמיות, היא עתידה להגיע להכנסות של 100 מיליון דולר ב־2018, אם לא קודם לכן. חלק גדול מהעלייה בהכנסות הצפויות נזקף לזכות המעבר של החברה לשוק האלקטרוניקה.
מקום 10 - Valens: העתיד ברכב האוטונומי
ואלנס מתרחבת מתחום הווידיאו לבידור ובטיחות ברכב
מוצר: שבבי וידיאו
שנת הקמה: 2006
עובדים: 200
מיקום: הוד השרון
מייסדים: דרור ירושלמי (כיום המנכ"ל), אייל מסד, עירן לידא, גבי גור כהן, אלון בנזראי ונדב בנט
השקעות: 40 מיליון דולר, רובם ממאגמה, ג'נסיס ואביב ונצ'רס
הכנסות ב־2015: 40 מיליון דולר
הכנסות צפויות ב־2016: 60 מיליון דולר
שווי מוערך: 204 מיליון דולר
תחום השבבים בישראל ידע שנים יפות שבהן קמו חברות חדשות ונרשמו אקזיטים מפוארים. אלא שבשנים האחרונות ספג התחום פגיעה, לנוכח ההשקעה העצומה הנדרשת בהקמת חברות חדשות והצטמצמות משמעותית של המשקיעים. אבל גם באקלים זה הצליחה חברת ואלנס לבלוט, ובשנה האחרונה החליטה להסתער על תחום הרכב עם גיוס של כמה עשרות עובדים חדשים וגיוס 20 מיליון דולר ממשקיעיה הקיימים — קרנות ההון סיכון הישראליות ג'נסיס ומאגמה ונצ'רס, אביב ונצ'רס, אמיתי ונצ'רס וכמה משקיעים פרטיים.
מייסדי ואלנס. עומד משמאל המנכ"ל דרור ירושלמי עם פרס האמי צילום: אוראל כהן
ואלנס, שמרבית 200 עובדיה יושבים בהוד השרון, הוקמה ב־2006 על ידי שישה יזמים שפעילים כיום בחברה בתפקידים שונים. למעט דרור ירושלמי, מנכ"ל החברה, היתר הם יוצאי חברת הסטארט־אפ מיסטיקום, שעסקה גם היא בפיתוח שבבים להעברת מידע. עד עתה התמקדה החברה בשוק הווידיאו, ועתה החליטה לפנות לתחום החם של הרכב האוטונומי והאלקטרוניקה הבידורית ברכב.
הטכנולוגיה של החברה, שנקראת HDBaseT, מאפשרת למערכות בידור ולמערכות אחרות, כגון מערכות ניווט ובטיחות שמותקנות ברכב, לפעול באיכות ובמהירות גבוהה ולהיות אפקטיביות יותר. היא מאפשרת להעביר קובצי וידיאו ודאטה בקצב גבוה של עד 8 ג'יגה־בייט לשנייה, ולהעביר וידיאו ברמה של טכנולוגיית HDMI — שלרוב מוגבלת למרחק של 10 מטרים — למרחקים גדולים יותר, באמצעות כבל אחד במקום כמה כבלים. טכנולוגיה זו זיכתה את החברה בפרס ה־Emmy הטכנולוגי ל־2015, שהוענק לה בינואר השנה בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, CES, בלאס וגאס. הפרס ניתן לה על תרומת הטכנולוגיה שלה לשיפור איכות הצפייה בטלוויזיה.
כצעד ראשון להסתערות על עולם הרכב הכריזה החברה על שיתופי פעולה משמעותיים עם יצרנית הרכב הגדולה בעולם ג'נרל מוטורס ועם דיימלר־בנץ, יצרנית מרצדס, שהצטרפו לברית הטכנולוגית שבה שותפה החברה לצד רבות מלקוחותיה. לאחרונה הצטרפה לברית גם יצרנית חלקי החילוף דלפיי. לפי הערכת החברה, ב־2020 כבר ייסעו רכבים שיכללו טכנולוגיה שלה בתחום הבידורי ואולי אף בתחום הבטיחות של הרכב האוטונומי.
בינתיים, תחום הווידיאו לשוק הבידור שבו פועלת החברה כיום נחשב לרווחי מאוד, ולאחרונה התרחבה ואלנס גם לסין, שבה יש פריחה של בתי קפה אינטרנט שמפעילים מסכי וידיאו גדולים למשחקים וסרטים. פעילות זו מקבלת עידוד מממשלת סין, ומהווה הזדמנות עסקית לוואלנס שבוחנת אפשרות של הנפקה ב־2018.
