מקומות 11 עד 20: מאבטחת הסייבר של Cybereason ועד הפצת התוכנה של JFrog

מקום 11:

Cybereason: לזהות את חולה אפס

תוכנת לאבטחה מפני התקפות סייבר שנמכרת מהיום הראשון

מאיר אורבך

עובדי סייבריזון. חברה צעירה, עם צמיחה אדירה בהכנסות צילום: עמית שעל

מקום 12:

Tabtale: ערוץ הילדים

הענקית השקטה ששולטת בשוק משחקי הטאבלט לגיל הרך

פחות מחמש שנים לאחר הקמתה הפכה טאבטייל, חברה כמעט אלמונית מרמת החייל, ליצרנית משחקי ילדים לטאבלטים הגדולה בעולם. עם מיליארד הורדות של 400 משחקים ויותר מ־40 מיליון משתמשים ייחודיים בחודש, טאבטייל כבשה את שוק המשחקים לילדים בגיל הרך - נישה שבה היא נחשבת גדולה אף מדיסני וטורה בוקה.

בשנתיים האחרונות טאבטייל נהפכה למכונה שהנפיקה מותגים כמו IT Girl המדמה יום בחיי דוגמנית; Tower Knights, משחק הרפתקאות ואבירים; ו־Cheating Tom 2 שרשם עד כה 8 מיליון הורדות, ושבו השחקן מגלים תלמיד שמעתיק במבחן תוך התחמקות ממורים מפלצתיים.

באמצעות מרכז פיתוח בתל אביב ואולפני הפקות בסין, בארה"ב ובמדינות הבלקן, טאבטייל לא רק משיקה משחק חדש מדי כמה שבועות, אלא גם הופכת אותו למדפסת כסף: החברה פיתחה תשתית של מכירת טובין וירטואליים, של תשלומים ושל ניתוח (אנליטיקס), שמאפשרת לה למקסם את הרווח מכל משתמש. טאבטייל יודעת מי שיחק באיזה משחק ואיך, ויכולה להמליץ על משחקים דומים. כך היא חוסכת מיליוני דולרים בהוצאות טראפיק: רכישת משתמש חדש עולה לחברות משחקים 15 דולר בממוצע ונחשבת להוצאה הכבדה ביותר שלהן. לטאבטייל יש מאגר עצום של משתמשים שלהם היא ממליצה על עוד ועוד אפליקציות, כך שחלק גדול מהוצאה זו נחסך. היכולת הזו הביאה לחברה שלל הצעות רכישה מצד חברות מובייל וצעצועים והצעות לשותפויות ממותגי ענק. בינתיים, טאבטייל חתמה על הסכם עם גוגל להשקת שוק Google for Families, תוכנית שתאפשר ליותר מפתחי אפליקציות להגיע לשוק הילדים הרכים על ידי תהליך בדיקת נאותות שיפוקח על ידי חנות האפליקציות של גוגל. החברה גם חתמה על שותפויות עם מותגים כמו גארפילד, דובוני אכפת לי ואמריקן גריטינגס.

לפי ההערכות בענף, טאבטייל מכניסה 30–40 מיליון דולר לשנה עם שיעור צמיחה שנתי של 20%-30%, אף שמאז הקמתה גייסה לא יותר מ־14 מיליון דולר. בשנה הקרובה, המשימות שעומדות בפניה הן רכישת חברות שיגדילו את נתח השוק שלה והתרחבות לשוק האסייתי. במקביל, החברה מבקשת להפוך להאב המרכזי שבו ילדים צורכים תוכן, לא רק משחקים; לשם כך היא תוסיף השנה גם אפליקציות שימושיות, לימודיות ובידוריות, ובהן אפליקציות ציור, קריוקי ומוזיקה, ומתעתדת להשיק את טאבטייל טי.וי, אפליקציה שבאמצעותה יצרכו הילדים תוכני וידיאו ואנימציה קצרים.

אסף גלעד

שגיא שליסר (מימין) ואורן קושניר. יותר גדולים מדיסני צילום: עמית שעל

מקום 13:

Playbuzz: מהנדסים סקופ

לא רק "איזה ספייס גירל אתה", עכשיו גם חדשות וכלי ניתוח תוכן

ב־2015 הוכיחה פלייבאז שהיא יכולה להפוך כל אתר תוכן למעין "באזפיד" בזעיר אנפין: היא מאפשרת לכלי תקשורת להתגבר על המשבר שפוקד אותם בעקבות נדידת הגולשים לפייסבוק ולטוויטר באמצעות משחקים, חידונים ושאלונים שמופצים בקלות ברשתות החברתיות. המשחקונים הללו מגבירים את החשיפה של כלי התקשורת בפייסבוק, מהווים שער כניסה לאתרים ומסייעים להאריך את זמן הקריאה של כתבות ואת שיעור השיתוף שלהן. לפי דיווחיה של פלייבאז, הם מייצרים עלייה של 2%–10% בפרמטרים כמו מספר הקוראים, זמן השהות באתר והיקף השיתוף ברשתות החברתיות.

לטכנולוגיה הזו יש ביקוש לא מבוטל: ב־2015 פלייבאז גדלה פי עשרה ברוב המדדים, חתמה על הסכמים עם 10,000 כלי תקשורת והתרחבה לאירופה, אמריקה הלטינית ואסיה. כיום היא מגיעה ל־250 מיליון משתמשים בחודש ומשרתת 45 אלף יוצרים פעילים, ששחתומים על עשרות אלפי אייטמים. כשפלייבאז הציעה את הטכנולוגיה לחברות מסחריות שמממנות שאלונים ממותגים, היא הפכה את מכונת הסקרים למכונת כסף: לפי הערכות, ב־2015 היא ייצרה כך הכנסות של 30–40 מיליון דולר.

לפי שעה, פלייבאז נתפסת כספקית שאלונים בנוסח "איזו ספייס גירל אתה", שפחות מתאימים לכלי תקשורת גדולים. אבל באחרונה היא מנהלת קמפיין חדירה לתחומים רציניים יותר, והשיקה פורמטים שמתמקדים בשאלות וסרטוני וידיאו אקטואליים ומבודחים פחות. יוניליבר, אמריקן אקספרס ופורד כבר מפיצים סרטונים שלה באתרי חדשות וברשתות החברתיות כחלק מקמפיינים שלהן. מוצר אחר שיושק בקרוב הוא Snap Article, שמאפשר לנתח את ביצועיו של כל רכיב בתבה: פסקאות, תמונות, ציוצים ותוכני פלייבאז, כדי להבין מה מפעיל גולשים ומה מרחיק אותם.

לפני כחודשיים גייסה פלייבאז 15 מיליון דולר במהלך שיהפוך את המשקיעים, חברות המדיה של חיים סבן (שפעילות במיוחד במדינות דוברות ספרדית), ודיסני (שלה נכסי רשת רבים, כולל רשתות כמו NBC ו־ESPN), לשותפים בפריסת הטכנולוגיות הבאות של פלייבאז ובעיצובן.

אסף גלעד

שאול אולמרט (בסגול) ותום פחיס (יושב לידו) עם אנשי פלייבאז צילום: יונתן בלום

מקום 14:

NSO Group: מחלק מוסר

מוצר: כלי סייבר התקפיים לריגול לממשלות, שווי מוערך: 359 מיליון דולר

ל־NSO גרופ תפקיד לא קטן במלחמה בפשע המאורגן והטרור העולמי: טכנולוגיית הסוסים הטרויאניים שלה מאתרת בכירים בארגוני פשע מאורגן וחושפת תאי טרור. בין היתר, החברה פיתחה את "פגסוס", מערכת המאפשרת לארגוני ביטחון לשתול תוכנת האזנה על גבי מכשירים של חשודים, ויודעת לצותת לכל פעילות ניידת (שיחה קולית רגילה, שיחת דאטה, גלישה בדפדפן הסלולרי או התכתבות בוואטסאפ) מבלי שהחשודים יבחינו בכך.

NSO מכרה כ־60% ממניותיה לקרן הפרייבט אקוויטי פרנסיסקו פרנטרס, אך ממשיכה להתנהל עצמאית ומובלת בידי היזמים עמרי לביא ושלו חוליו (שמחזיקים 20%). פרנסיסקו פרטנרס מינפה את קופת המזומנים של NSO כדי לממן הלוואה לרכישת המתחרה הגדולה שלה, Circles הישראלית־בולגרית, לפי שווי של 100 מיליון דולר, מהלך שמיצב את NSO כמובילה העולמית בתחום איסוף המודיעין הקיברנטי, הרבה לפני ישראליות אחרות כמו ורינט או סייברביט (לשעבר נייס).

הרכישה שהושלמה בקיץ האחרון הביאה את NSO לשנת שיא עם הכנסות שמוערכות בכ־150 מיליון דולר. בדיקה שעשתה פרנסיסקו פרטנרס לגבי מחזור ההלוואה שלה חשפה כי שווייה של NSO עמד על מיליארד דולר בסוף 2015. מותר להניח כי אם הצמיחה הזו תמשיך, פרנסיסקו פרטנרס תממש את אחזקתה ב־NSO בתוך שנה או שנתיים, ותמכור אותה לפי שווי גבוה בהרבה.

אסף גלעד

עמרי לביא (מימין) ושלו חוליו (משמאל) NSO צילום: עמית שעל

מקום 15:

Infinidat: קופסת הזיכרון של משה ינאי

מוצר: פתרונות אחסון מידע לארגונים גדולים, שווי מוערך: 1.23 מיליארד דולר

אינפינידט שייכת לאחד היזמים הסדרתיים הגדולים שצמחו כאן: משה ינאי, אבי אחסון המידע המודרני ויזם סדרתי שמכר חברות ליבמ במאות מיליוני דולרים. בענף שמתמקד בטרנד הפלאש, אינפינידט הולכת נגד הזרם: היא פונה לחברות שהבינו שמערך הפלאש עדיין יקר, לא יעיל דיו ודורש תחזוקה מתמדת, ומציעה להם "קופסת אחסון" המבוססת בעיקר על דיסק מגנטי ומחזיקה קרוב ל־3 פטה־בייט (מיליון ג'יגה־בייט) של נתונים בצפיפות הגבוהה בשוק, באמינות שאינה נופלת מזו של ענקיות מתחרות כמו EMC ונטאפ ובמחיר עדיף.

לפני שנה אינפינידט עוד פעלה מתחת לרדאר התקשורתי, אבל בשנה האחרונה היא גייסה 150 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר מקרן הענק TPG, הכפילה את מצבת כוח האדם שלה ל־400 איש, פתחה משרדים בשורה ארוכה של מדינות. השבוע היא דיווחה על צמיחה של 213% במכירות לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בשנתיים מאז שהחלה למכור היא גלגלה כ־400 מיליון דולר, ובסוף 2016 היא צפויה לרשום לראשונה איזון תפעולי.

אסף גלעד

משה ינאי (משמאל) ואנשי אינפינידט. גיוס עתק צילום: אוראל כהן

מקום 16:

Plarium: משחקי הרהב

מוצר: משחקים מרובי־שחקנים ברשתות חברתיות, שווי מוערך: 547 מיליון דולר

כמעט כמו כל חברת משחקים ישראלית, פלאריום התחילה במשחקי פוקר וקזינו, אך מהר מאוד שברה בחדות והפכה ליצרנית משחקי אסטרטגיה מרובי־שחקנים: עם כותרי ענק כמו Total Domination, Sparta ו־Soldiers Inc היא הפכה ליצרנית משחקי האסטרטגיה הקבוצתיים הגדולה בעולם לרשתות חברתיות, וכיום היא חולקת עם פייסבוק הכנסות של מאות מיליוני דולרים משחקנים שקונים טובין וירטואליים.

בשנים האחרונות החברה מנהלת מהלך לשחזור ההצלחה הזו גם במובייל, בהצלחה מסוימת: אם ב־2015 רק שליש מפעילותה נעשה על גבי משחקים במובייל, כיום מחצית המשתמשים צורכים את המשחקים דרך אפליקציות נייטיב. כדי לשמור על דומיננטיות בשוק התחרותי הזה היא החלה לחתום עם מותגים: לפני חצי שנה היא חתמה עם אולפני פוקס על השקת עולמות חדשים ב־Soldiers Inc על בסיס הסרט "הנוסע השמיני נגד הטורף", ולאחרונה צירפה את כוכבת הקולנוע מייגן פוקס למשחק Stormfall.

ב־2015 פלאריום חוותה צמיחה אדירה של 30%–40% במספר המשתמשים ובהכנסותיה השנתיות, שמוערכות ב־150 מיליון דולר. גם מספר עובדיה גדל מכ־750 ל־1,000 באתרים בהרצליה, רוסיה, אוקראינה, לונדון וארה"ב. בשנתיים הקרובות בונים בחברה על השקת סוגי משחקים נוספים, כמו משחקי תפקידים והרפתקאות, ואפילו מרוצים. בנוסף מתכוונים בחברה להתרחב משליטה בשוק האמריקאי והאירופי, גם למדינות אסיה ואמריקה הלטינית.

אסף גלעד

מקום 17:

R2Net: יהלומים מקוונים לנצח

מוצר: אתר למכירת יהלומים בטכנולוגיות הדמיה, שווי מוערך: 393 מיליון דולר

מאחורי האתר השני בגודלו בעולם למכירת תכשיטים, James Allen, עומד היהלומן הישראלי עודד אידלמן. שתי קפיצות משמעותיות עשתה החברה בשנה האחרונה: הראשונה כשקנתה את Segoma, חברה המתמחה בצילום יהלומים ברזולוציה גבוהה והצגתם ברשת, שמתגברת על הצורך לבחון יהלום באופן פיזי, כמיטב המסורת בענף. הרכישה אפשרה ל־R2Net להקים בורסת יהלומים מקוונת, לשנות את הענף ולהציע ללקוחות האתר שלה תכשיטים איכותיים במחירים נמוכים בזכות יתרון הגודל שלה, ייעול העסקאות ושליטה בכל שרשרת הייצור. במקביל, כדי למכור תכשיטים ללא מדידה, הפכה R2Net לחלוצה בתחום המציאות המדומה: היא פיתחה את התוכנה הראשונה למדידת תכשיטים באמצעות קסדות המציאות של HTC ושל אוקולוס של פייסבוק, כולל אפשרות לדמות את כף היד של הלקוח וליצור הדמיה של הטבעת עליה. R2Net היא עדיין מספר שתיים (הכנסותיה ב־2015 מוערכות בענף ב־60–90 מיליון דולר) בתעשייה שאין בה מספר שלוש. אבל Blue Nail, החברה במקום הראשון (הכנסות של 480 מיליון דולר בשנה), השילה מאז תחילת 2015 כ־26% מערכה, והצמיחה של החברה של אידלמן גדולה משמעותית. הדרך לצמרת נראית אפשרית בהחלט.

אסף גלעד

מקום 18:

Pyramid Analytics: בסימן מיקרוסופט

מוצר: בינה עסקית לחברות גדולות, שווי מוערך: 198 מיליון דולר

אחת הבעיות המוכרות בתחום הצומח של הבינה העסקית - שמאפשר לחברות גדולות לנתח את המידע האדיר שהן אוגרות על הדרך ולייעל באמצעותו את המוצרים, את השירות ואת עבודתן - היא האינטגרציה: איך מחברים את כל המידע שצוברות המחלקות השונות לתמונה רחבה. את אחד הפתרונות מציעה פירמיד אנליטיקס: מערכות תוכנה לניתוח מידע בהיקף רחב ובצורה מודולרית, כלומר מערכות־על שיוצרות שפה משותפת בין חלקי הארגון. המערכת הפשוטה של החברה כבר כונתה "אקסל על סטרואידים", ומאפשרת לכל עובד בארגון להפיק דו"חות מורכבים ללא צורך בידע מוקדם באמצעות דפדפן רגיל וכמובן על ענן. הכלי הזה אפשר לה לגייס 30 מיליון דולר בסוף 2015, סכום שיאיץ משמעותית את הפיתוח בחברה המעסיקה כיום כ־100 עובדים, רובם בישראל. בשנה הקרובה מתוכנן גיוס של עוד עשרות עובדים, ועל פי הערכות, הכנסותיה יסתכמו השנה ב־40 מיליון דולר. מעל הצמיחה הזו מרחפת השאלה אם החברה תימכר לאחת מענקיות התוכנה, והשם החם הוא מיקרוסופט, המשווקת כיום את הכלים של פירמיד אנליטיקס.

מאיר אורבך

עומרי קוהל ואבי פרץ, פירמיד אנליטיקס. אקסל על סטרואידים צילום: אוראל כהן

מקום 19

Forter: לוקחים יותר סיכונים

מוצר: מניעת הונאות ברשתות מסחר, שווי מוערך: 279 מיליון דולר

רק לאחרונה גייסה פורטר 32 מיליון דולר, סכום נאה לשנה שבה היקף העסקאות שלה צמח פי עשרה ונאמד במאות מיליוני דולרים. השירות של החברה מאשר לרשתות קמעונאיות בינוניות וגדולות עסקאות אשראי מהר יותר מאשר חברות האשראי עצמן, ובאופן אוטומטי, ללא אישור של סוכן אנושי. כך הוא חוסך לקמעונאים את הצורך לגייס מומחי ניהול סיכונים, לקנות כלי ניהול סיכונים, לצמצם את נזקי ההונאה בעסקאות (כל אלה מסתכמים בכמה מיליארדי דולרים) וגם לעשות הכל מהר יותר, מה שמקצר את הדרך לעתיד שבו יספקו משלוחים בתוך חצי שעה עד שעה. כל זה מתבסס על מערכת אוטומטית שמושתתת על ניתוח הנתונים של כל העסקאות מכל בתי העסק שהיא עובדת איתם ומשתמשת במספר מצומצם של אנליסטים. כיום היא משרתת חברות כמוDelivery.com, Quest Nutrition וגם פייבר וג'יימס אלן הישראליות. האתגר המרכזי כעת הוא להגדיל משמעותית את מספר הקמעונאים האמריקאיים הגדולים שמאשרים עסקאות באמצעותה, ולאחר מכן לצאת לטריטוריות נוספות בעולם.

אסף גלעד

מקום 20:

JFrog: מלכת הביצה

מוצר: טכנולוגיות לפיתוח ולהפצת תוכנה, שווי מוערך: 437 מיליון דולר

מאחורי הקלעים של עולם התוכנה פועלת זירה שלמה העוסקת בעדכוני תוכנות. JFrog זיהתה ואקום משמעותי בתחום, ופיתחה שורת טכנולוגיות מתקדמות שמאפשרות אוטומציה מלאה של פיתוח התוכנה, עדכונים שלה והפצתה, וכבר משמשות את גוגל, אמזון, סיסקו, אדובי, אורקל, טסלה, לינקדאין, נטפליקס ועוד כ־2,000 חברות אחרות במיליארד תוכנות בחודש. כל עדכוני התוכנה של אנדרואיד, למשל, נעשים באמצעות כלים של החברה הישראלית. מכירותיה ב־2015 הסתכמו, לפי הערכות, ב־30 מיליון דולר, והשאיפה היא להגיע בשנה הבאה ל־100 מיליון דולר. לנוכח צמיחה של 690% בשלוש השנים האחרונות, היעד הזה לא נראה מופרך. בינואר השנה גייסה החברה כ־50 מיליון דולר בסבב שלישי, זינוק משמעותי מכ־12 מיליון בגיוס הקודם. היא מעסיקה כ־125 עובדים ומתכננת לגייס עוד כ־100 השנה, בעיקר לצורך פיתוח פתרונות נוספים. הנפקה אינה עומדת כרגע על הפרק, אבל רכישה של החברה בידי ענקית תוכנה היא אפשרות סבירה לחלוטין.

מאיר אורבך