"אחרי האקזיט יש רגע של וואו, ואז הכל אותו הדבר"
הם מכרו השנה את החברות שהקימו, הרוויחו מיליונים ויכולים לעשות כל מה שמתחשק להם. שלושה הייטקיסטים מספרים על החיים שאחרי ולמה לא בוער להם לקנות בית על החוף בקוסטה ריקה
"כבר לא פוחד להיכשל, הכסף נתן לי חופש וזמן להיפגש עם אנשים"
רפאל אוזן: סמנכ"ל טכנולוגיה ומוצר ב–Prosper
גיל: 28
מצב משפחתי: רווק
שירות צבאי: 8200
אקזיט: חברת הפינטק BillGuard נמכרה ל־Prosper ב־50 מיליון דולר
המוצר שנמכר: פלטפורמה שמרכזת במקום אחד את כל החשבונות הפיננסיים של המשתמש ומסייעת במעקב וניהול הוצאות
תפקיד נוכחי: סגן נשיא טכנולוגיה ומוצר ב־Prosper
עוד משהו: הקים מכספי האקזיט מעבדת מדפסות תלת־ממד בביתו; עלה מצרפת בגיל 16
"הגעתי למצב שבו אני מרגיש שאני יכול להיכשל ולהיות בסדר עם זה. הכסף שיש לי עכשיו מסמל רק דבר אחד — את החופש להיכשל — ולכן אני חולם יותר בגדול", משיב רפאל אוזן כשנשאל מה השתנה אצלו אחרי האקזיט שעשה לפני 9 חודשים.
"ברמה האישית הדבר הכי משמעותי שהשתנה הוא שנוצר לי זמן להיפגש עם כל האנשים שאני רוצה לראות. יש הרבה אנשים מדהימים כאן ובעולם ועכשיו אני יכול לשבת איתם, להיפגש, לשמוע, לעזור לעוד חברות.
“מבחינת רמת החיים הדבר המשמעותי שהשתנה הוא שאני יכול לקנות לעצמי כל מיני דברים של הדפסת תלת־ממד, שזה תחביב שלי, בניתי מעבדה בבית. חוץ מזה עדיין אין לי אוטו אפילו. הכסף מהאקזיט מוקדש לפרויקטים שלי, לא לתהילה".
אחרי השלמת העסקה חשבת לחזור לעבוד למחרת, לצאת לפנסיה או לעבור לעיסוק אחר?
"לא התלבטתי אפילו לשנייה. מבחינתי אין דבר כזה לעבוד, אני לא מרגיש שאני עובד. אני מתעסק במחשבים, בתוכנה ובבניית מוצרים מאז שאני בן 13, ולא כי הייתי צריך את הכסף. אף פעם לא הבנתי בכסף ולא ידעתי למקסם רווחים. מה שמעניין אותי זה ליצור דברים. כשאני יוצא לחופשה ארוכה ואין לא הזדמנות ליצור משהו אני קצת בלחץ. הכסף לא מסמל עבורי משהו כשלעצמו. עד היום ההורים שלי לא מבינים מה אני עושה, אז מה שאני עושה זה ממש בשבילי".
מה התחום החם הבא בעולם הטכנולוגיה?
"היום כבר מבינים שמחשבים צריכים לתת למשתמש יותר מגישה למידע, הם צריכים לחשוב יותר טוב. הכסף שלך היום לא חכם, למשל. אין משהו שחושב בשבילך ועושה לך אופטימיזציה של ניהול כספים והשקעות. התחום של בינה מלאכותית — מחשב שיודע לנצל את המידע הרב ויכולות העיבוד שקיימות כדי לפתח פתרונות — הוא הכי חם. היום אנחנו יכולים ליצור שירותים חכמים שנותנים כוחות־על, מחשבים ילכו לכיוון הזה".
מה השתנה בהייטק הישראלי בשנים האחרונות?
"היזמים הישראלים יותר מחוברים עכשיו לשאר העולם. הגענו לסוג של נקודת מפנה. יש בעולם הבנה שישראל היא אומת סטארט־אפ, וזה נותן לנו כרטיס כניסה לכל מקום. אנחנו נמצאים בהרבה יותר מקומות ומחוברים להרבה יותר שווקים.
“מנגד, בשוק המקומי מבינים שיש לזה סוף: אין היום מספיק מהנדסים ומנהלי מוצר שיכולים לתמוך בגדילה. זה אחד הדברים שבאמת מאתגרים את תעשייה ההייטק המקומית".
מה מאפיין את הסטארטאפיסטים הישראלים. אתה יכול להגיד שזה החלום על אקזיט?
"ליזמים ישראלים יש תחושת שליחות. הם נאיבים וחושבים שהמקום שלהם בעולם גדול מכפי שהוא באמת. זה קצת מעצבן, אבל גם מדהים למדי.
“אקזיט זה נחמד, אבל יותר נחמד לבנות משהו משמעותי, וזה הדרייב של הרבה אנשים פה. יש לנו בדנ"א לא רק את הרצון והיכולת לעשות סטארט־אפים ואקזיטים, אלא גם להקים דברים גדולים באמת".
"תענוג להמשיך לעבוד בכל בוקר, החזון שלי לא הושלם"
עופר יהודאי: נשיא ומייסד משותף ב–Inneractive
גיל: 35מצב משפחתי: נשוי + 2
השכלה: תואר ראשון מהטכניון
אקזיט: חברת הפרסום הדיגיטלי Inneractive נמכרה ל־RNTS ב־72 מיליון דולר
המוצר שנמכר: פלטפורמת פרסום למובייל
עוד משהו: הוא ושותפו זיו אלול שירתו בצבא כקציני חימוש והכירו בתרגיל חטיבתי בנבי מוסא
"העסקה שלנו טרייה מאוד, התרחשה לא מזמן, ומטבעו של עניין החיים לא הספיקו להשתנות. יש איזה רגע של 'וואלה', של 'וואו'. אני והשותף שלי זיו אלול אף פעם לא כיוונו לאקזיט, זו חברה שבנינו במשך תשע שנים. היתה תחושה אדירה של גאווה כשהודענו לעובדים וראינו איך הם שמחים, תחושה ש'עשינו את זה'", משיב עופר יהודאי כשנשאל מה השתנה אצלו אחרי האקזיט שעשה לפני כ־3 חודשים.
"ברמה האישית יש כמה גלים. ישנו השבוע הראשון של ההודעה, שבו אתה מוקף באהבה מהסביבה. מה שמיוחד בעסקה הוא שאנחנו נשארים חברה עצמאית, לא מוטמעים ברוכשים, אז אין שינוי בהנהלה, בעובדים, בתוכנית או באסטרגיה. לכן ביום שלמחרת אתה בא לעבודה באותו המקום. זה יוצר תחושה אדירה של אמון וביטחון, אף אחד לא איבד את מקום העבודה שלו, כפי שקורה לפעמים בעסקאות כאלה, וזה מעלים את השאלות של 'מה הלאה', גם ליזם וגם לעובדים".
אחרי שחתמתם היתה התלבטות אם להמשיך לעבוד או לקנות בית בקוסטה ריקה ולאכול אננס כל החיים?
"לא היתה התלבטות, והתשובה היתה להישאר בעבודה. אני מוקף באנשים שאני נהנה לעבודה איתם, חכמים בצורה בלתי רגילה, ואני נהנה לבוא בכל יום, הן למשרד בארץ והן בסן פרנסיקו, זה תענוג גדול. רק סיימנו לכתוב את הפרק הראשון של אינראקטיב, הספר עוד לא נחתם, אנחנו בפרק ב'. עכשיו זו חברה גדולה שיכולה לבנות את החזון הסופי. אני לא אניח את זה בצד לעולם, היכולת לבנות משהו שלנו היא מה שמניע אותנו, הרבה יותר מבית בקוסטה ריקה כרגע".
ומה החזון הזה באמת?
"החזון הוא לבנות פלטפורמה אחידה בעבור כל מי שמייצר תוכן לניהול הפרסום בצורה היעילה והאוטומטית ביותר. הגישה שלנו בעולם הפרסום מאוד טכנולוגית, וזו משימה ארוכת שנים. את עבודתנו בעולם המובייל אולי סיימנו, עכשיו אנחנו רוצים להתפתח לעוד עולמות".
מה הדבר החם ביותר הבא בעולם הטכנולוגיה?
"יש טכנולוגיה רבה שמגיעה לכיוונים של יעילות ונוחות, למשל כלכלת השיתוף, חברות כמו אובר ו־airbnb מייצרות חיים נוחים ויעילים יותר לצרכנים. זה מה שמניע צרכנים בעולם המתקדם".
ואיך אינראקטיב, שמפתחת פלטפורמות פרסום דיגיטליות, משתלבת בעולמות האלה?
"אנחנו רוצים לעזור ליצרני תוכן להנגיש אותו למודלים העסקיים הנכונים. בלי תוכן ובלי מודלים עסקיים אף אחד לא יבנה שום דבר. אנחנו עוברים לעולם שבו צורכים תוכן בכל מקום באופן דינמי — בסמארטפון, בטאבלט, בשעון חכם, בעוד כמה שנים במכוניות אוטונומיות. תעשיית התוכן הולכת וגדלה, וזה מצריך שינוי בתפיסה של תשלום בעבורו. פרסום הוא מטבע אחד שמאפשר לי לשלם בתמורה לקבלת תוכן בכל מקום ובכל זמן. ועד כמה שהעולם הזה מפותח יש עוד הרבה עבודה לעשות כדי שנוכל לצפות בתוכן בכל מקום ובכל זמן".
"אני ממשיך לגור בדירה שכורה עם השותפה שלי"
אסף רפפורט: מנהל Cloud App Security ב–Microsoft
גיל: 32
מצב משפחתי: רווק
השכלה: תואר שני במדעי המחשב מהטכניון
אקזיט: חברת שירותי הענן Adallom נמכרה ל־Microsoft ב־320 מיליון דולר
המוצר שנמכר: מוצרי אבטחה לשירותי ענן
עוד משהו: חובב סקי
"זה מפתיע, אבל לא הרבה השתנה. הביטחון הכלכלי הוא העיקר. בכל בוקר אני יכול לבחור איפה לעבוד, ואני עושה את זה מתוך 100% בחירה אמיתית וטהורה, לא לפי גורמים אחרים שהרבה פעמים משפיעים על אנשים. זה חופש גדול מאוד", משיב אסף רפפורט לשאלה מה השתנה אצלו אחרי האקזיט הגדול שעשה לפני כ־10 חודשים.
"ברמה היומיומית אני עדיין גר בדירה שכורה עם שותפה. אנחנו חברים טובים, אני אוהב את הדירה. העובדה שיש כסף לא אומרת שמשהו השתנה בי ואני צריך לאמץ דפוסי התנהגות חדשים. אולי בעתיד אני אשתנה, אבל מקווה שלא. אני עושה מה שטוב לי, וזה מה שטוב לי עכשיו. עדיין אין לי מכונית ואני נוסע באופניים לעבודה. מכונית בתל אביב היא עונש גדול, גם אם מדובר בפורשה".
אחרי האקזיט התלבטת אם להמשיך לעבוד או לצאת לפנסיה מוקדמת?
"לא היתה התלבטות. בסטארט־אפ יש בחירה גדולה מאוד והרבה אחריות שלא נגמרת ביום שאחרי המכירה; למעשה להפך, האחריות הופכת גדולה יותר, יש יותר אנשים, עובדים, לקוחות. עדיין יש לנו אחריות לחזון שלנו. התשוקה הזאת קיימת ועדיין בוערת. זה מה שמעיר אותי בבוקר וזה מה שמניע אותי, וזה לא משתנה בין מי שחשבון הבנק שלו גדול יותר או קטן יותר.
"גם לפני כן עשיתי דברים שמאוד אהבתי וזה מה שגרם לי להצליח. עכשיו יש לי הרבה יותר ביטחון, אי אפשר להתעלם מזה, אבל זה סוג של גב יותר מאשר משהו שמנחה.
"האקזיט היה סוג של כלי למימוש החזון שלנו בצורה הרבה יותר טובה. בחרנו בו כי הבנו שאנחנו יכולים לאחד כוחות ולממש את החזון הזה יותר מהר. ראיתי את זה כמו עוד כלי שאני מאמץ בדרך כדי להגשים את אותה המטרה. אני בא מעולם של אבטחת מידע, שבו לצערי הטובים מפסידים כיום. אנחנו רוצים לאפשר לחברות, לצמוח לגדול ולהתפתח מבלי לסכן את המידע".