בדיקת כלכליסט
וואווי P9: פרימיום במחיר ביניים
היצרנית הסינית מציגה מכשיר עם ביצועים מצוינים כמעט בכל פרמטר, אבל גולת הכותרת היא מצלמת לייקה בעלת חיישן שחור-לבן שתקסום לכל חובב צילום. החיסרון היחיד הוא ממשק הפעלה מעט מסורבל
וואווי כבר פרצה את מחסום האנונימיות עמו מתמודדות לא מעט יצרניות סיניות, והיא חברה מן המניין במועדון יצרניות העילית של הסמארטפונים, לצד סמסונג, אפל, LG, סוני ומוטורולה. על אף שחברות כגון שיאומי ו-Vivo מוכרות ממנה, לוואווי יש משהו שאין להן - מותג שמאפשר לה למכור מכשירים ברמת מחיר של פרימיום.
- מסע להודו: הענק המתעורר קורץ לכל חברות הטכנולוגיה
- מוטו X Style: פאבלט מעולה לטווח קצר
- דיווח: הסרפס פון החדש יוכל לשמש כתחליף למחשב
בשנה שעברה היא השקיעה מאות מיליוני דולרים בביסוס שמה כמותג שיקסום לצרכן המערבי המתוחכם – וכעת היא קוצרת את פירות ההצלחה. גוגל בחרה בה כאחת מיצרניות הנקסוס לצד LG, ומכשיריה נמכרים היטב גם במדינות המערב. ה-P9 הוא מכשיר הדגל החדש שלה שהושק לפני כחודשיים ועושה כעת עלייה לישראל, והוא מציע מספר תכונות מעניינות במחיר של 2,600 שקל, מה שהופך אותו לאלטרנטיבה אטרקטיבית למכשירי הפרימיום.
עיצוב ומבנה: מעודן יותר מאי פעם
אחת הטענות שהיו לי לדור הקודם של מכשירי הדגל של וואווי - ה-P8 משנה שעברה - הייתה שלמרות ההשקעה בעיצוב, הוא הרגיש מעט מיושן. הפעם וואווי מציגה מכשיר שיכול להתמודד עם מיטב התוצרת של מתחרותיה. איכות ההרכבה המעולה שלו עדיין לא משתווה לזו של סמסונג, סוני ואפל, אבל מתעלה על מכשיריהן של LG, מוטורולה ושאר היצרניות הסיניות.
וואווי שימרה את שפת העיצוב שהשיקה עם ה-P8 ועידנה אותה. ל-P9 גוף אלומיניום איכותי, עם מסך שמצויד בזכוכית גורילה גלאס דור רביעי ושוליים מעוגלים לאחיזה נעימה. בנוסף, וואווי הצליחה למשוך את המסך עד לצידי המכשיר בתצורה ללא שוליים. הישג שמעט יצרניות יכולות להתהדר בו.
התצורה הכללית שומרת על מיקום סטנדרטי למדי לכפתורים ולשקעים: כפתורי בקרת הקול והכיבוי נמצאים בצד ימין, שקע ה-USB C ושקע האוזניות נמצאים בתחתית. מגירת כרטיס הסים וכרטיס הזיכרון ממוקמים מצד שמאל, והרמקול (האיכותי) בתחתית הימנית של המכשיר, מה שגורם לחסימתו אם אתם מחזיקים את המכשיר כשהוא מונח על כרית כף היד. אך זה החסרון העיצובי היחיד.
גב המכשיר מעוצב אפילו יותר מהחזית. בחלקו העליון תמצאו מצלמה בעלת שני חיישנים (צבעוני ושחור לבן - עליהם ארחיב מיד), פלאש הלד הכפול וחיישן הלייזר שמסייע למיקוד מהיר. כפי שלמדה מ-LG, וואווי מיקמה את חיישן טביעות האצבעות בחלקו האמצעי העליון של הגב, מיקום מצוין לפתיחת המכשיר במהלך נשיאה, אך נוח הרבה פחות כאשר הוא מונח על משטח. בסך הכל, איכות ההרכבה היא ללא רבב ואם לא היה כתוב וואווי בחזית המכשיר - אפשר היה בקלות להניח שמדובר במכשיר שעוצב על ידי חברה מערבית ותיקה.
ממשק ואפליקציות: לא רע אבל עדיין לא שם
נתחיל עם החדשות הטובות: המסך האיכותי. וואווי ציידה את ה-P9 במסך LCD עם פאנל NEO-IPS איכותי ברזולוציה של 1,920 על 1,080 או FHD. בחירה מעניינת, כאשר כמעט כל המתחרות מתהדרות במסכי 2K או אפילו 4K במקרה של סוני. בוואווי הסבירו שהם לא רואים בהגדלת הרזולוציה שום יתרון ושבמקום הם התמקדו בשיפור איכות התמונה. ואכן, ה-P9 מציג תמונה מהיפות שתראו בסמארטפון. יתרון נוסף של שימוש ברזולוציה נמוכה יותר הוא צריכת חשמל חסכונית, שמבטיחה שהמכשיר ישרוד יום עבודה אינטנסיבי בקלות.
אבל ממשק הוא לא רק מסך. כמו בצבא, גם עולם ממשקי הסמארטפונים מתחלק לשלוש: אנדרואיד, אפל ומיקרוסופט. כאשר ממשק האריחים של האחרונה שולט רק על אחוז זניח משוק הסמארטפונים. האנדרואיד מציע אפשרויות התאמה אישית עשירות, מגירת אפליקציות ומגוון קיצורים; אפל מציעה ממשק מינימליסטי שמיועד בראש ובראשונה לספק חוויית שימוש חלקה ואינטואיטיבית עם עקומת למידה קצרה ככל האפשר. הממשק של וואווי מנסה לשלב בין שתי הגישות. התוצאה היא מישמש של פתרונות שעלולים להכביד על חוויית השימוש. עבור תכונות מסוימות, כמו הגישה לפנס למשל, המשתמש נדרש לבצע מספר פעולות או לגשת לאפליקציה ייעודית. בנוסף, וואווי קברה הגדרות כגון אפשרויות המיקום או מנהל האפליקציות תחת תפריט משנה נוסף בהגדרות, שנקרא "מתקדמות". לא מדובר בבעיה עקרונית, אך היא מעידה על כך שמהנדסי החברה עדיין לא הפנימו את מושגי ה-UI (עיצוב ממשק) וה-UX (חוויית משתמש) עד הסוף.
וואווי גם הוסיפה כל מיני יכולות שליטה שמתבססות על הקשה עם פרק האצבע כדי לבצע צילומי מסך, להפעיל אפשרות של הקלטת וידאו של פעילות על המסך ושרטוט של אותיות בשביל להפעיל אפליקציות. זה חמוד, אבל עדיין בגדר גימיק וללא שימוש בעולם האמיתי.
מצלמה: לייקה אהובתי
על מנת לבדל את ה-P9, וואווי בחרה הפעם להשקיע בפיתוח מצלמה ייעודית שתעמיד אותה בשורה אחת עם מובילות התחום: סמסונג, LG ואפל. לצורך כך היא גייסה את חברת לייקה שמוכרת היטב לחובבי הצילום כאחת מהיצרניות האייקוניות בתחום. מצלמותיה הן שם נרדף לצילום ספונטני ולא מעט צלמים נשבעו אמונים ללייקה ולצילומי המונוכרום המרהיבים שלה.
המצלמה מורכבת מחיישן צבעוני ומחיישן מונוכרום לצילום שחור לבן אמיתי - זאת בשעה שמתחרותיה מציעות תמונה צבעונית שעברה עיבוד שהסיר ממנה את הצבעים. התוצאה מרהיבה - ומצאתי את עצמי בפעם הראשונה מזה שנים רבות מצלם תמונות שחור לבן בהנאה. בנוסף המצלמה מאפשרת מגוון אפשרויות שליטה ידניות שתמצאו רק על מצלמות מקצועיות או DSLR או אפשרות לצלם תמונות בפורמט המקצועי RAW, אך שימו לב - קבצים אלה עשויים להגיע לעשרות מגה-בייטים לפריים בודד.
תכונה נוספת של המצלמה היא היכולת לצלם עם אפקט בוקה - תכונה המאפשרת לשלוט על עומק שדה הצילום. זאת אומרת שאתם יכולים לשלוט על הפוקוס של מושאי הצילום השונים ואף למקד אותם באופן שונה. התכונה קיימת אומנם במצלמות סמארטפונים נוספות - אך אלה מספקות אותה לאחר מעשה, כאשר במצלמה של וואווי ניתן לשלוט ביכולת הזו בזמן הצילום עצמו.
מעבר לכך, הנתונים היבשים של המצלמה אינם מרשימים במיוחד, מפתח הצמצם מוגבל ל-2.2 כאשר כבר ב-G4 של LG בשנה שעברה ראינו מצלמה עם מפתח של 1.8. הרזולוציה שלה היא 12 מגה פיקסל וגודל הפיקסלים מגיע ל-1.25 מיקרון. השילוב של שני חיישנים (מתוצרת סוני) מאפשר למצלמה לקלוט יותר אור ולהתמודד עם תנאי תאורה קשים - אני לא בטוח אם הפתרון של וואווי טוב יותר מזה של סמסונג או HTC שהגדילו את הפיקסלים - אבל הוא מספק יכולות דומות. מצלמת הסלפי גם היא טובה למדי עם רזולוציה של 8 מגה פיקסל, אבל היא לא הטובה ביותר שניסיתי. צילום הווידיאו זכה לשדרוג בדמות אפשרות להקליט ב-720p ב-120 פריימים לשנייה מה שמאפשר הילוך איטי בנוסף לצילום הבסיסי. כאן וואווי חיפפו מעט כי הם לא הוסיפו אפשרות לצלם ב-4K, יכולת שיש כיום להרבה מכשירי דגל.
ביצועים וזמן סוללה: חתול תעלול
וואווי לא סומכת על ספקים חיצוניים במכשירי הפרימיום שלה והיא מציידת אותם בערכת השבבים הביתית שלה שמכונה קירין. במקרה הנוכחי זוהי גרסה 955 מתומנת ליבות, ארבע במהירות 2.5 גיגה-הרץ וארבע במהירות 1.8. היא מגובה בזיכרון משתמש של 3 גיגה-בייט ומרחב אחסון של 32 גיגה-בייט שניתן להרחבה עד ל-128 גיגה-בייט בעזרת כרטיס זיכרון. אלו נתונים טובים וה-P9 לא סובל מבעיות ביצועים. אך למרות שעל הנייר מדובר במפלצת ביצועים – ה-P9 ממוקם באמצע הטבלה במבחני ביצועים סינתטיים. עם זאת, בשום שלב לא תרגישו באיטיות בשימוש. יתרון נוסף של הערכה היא הקרירות היחסית שלה - המכשיר הגיע לטמפרטורות גבוהות רק לעיתים נדירות, והתמודד היטב עם כל מטלה שהעמסתי עליו.
הסוללה בת ה-3,000 מיליאמפר שעה מציעה יום עד יום וחצי בשימוש שוטף, והיא יכולה לשרוד יותר אם תקפידו להימנע משימוש באפליקציות זוללות חשמל כגון פייסבוק, מסנג'ר ו-ווטסאפ. אגב, מערכת ניהול צריכת החשמל של וואווי יודעת לומר לכם אם יש אפליקציות זוללות חשמל ברקע ולהציע לכם לכבות אותן. בקיצור, וואווי יודעת לייצר חומרה איכותית וה-P9 הוא דוגמה מצוינת לכך.
מבחינת קישוריות ל-9P יש את כל מה שסמארטפון מודרני אמור להציע, החל מבלוטות' בגרסה 4.2 האחרונה וכלה באינטרנט אלחוטי בתקן ac המהיר ביותר כיום. איכות הקליטה והשיחה מצוינת ומהירות האיכון של ה-GPS נמדדת במילישניות. איכות הקול טובה אך לא מדהימה - מכשירים כגון הגלקסי S7 או ה-HTC 10 יציעו לכם חוויית שמע איכותית יותר, אך לא בהרבה.
סיכום ואלטרנטיבות: תמורה מעולה למחיר
ראשית, ה-P9 יוצע במחיר התחלתי של כ-2,600 שקל. מדובר במחיר סביר מאוד עבור סמארטפון פרימיום והוא מתאפשר הודות לסבסוד של עלויות המסים על ידי היצרנית לטובת החדרתו לשוק המקומי - באירופה וארה"ב הוא יעלה משווק באותו מחיר אך ללא אחריות מקומית. מתחריו הישירים מציעים תכונות מקבילות בפרמיה של לפחות 30% יותר. למעשה, מבחינת תמחור צריך להשוות את הוואווי למכשירי ביניים או למכשירי הדגל של שנה שעברה, ובמקרה הזה הוא קוטף את כתר האליפות בהליכה.
הוא עדיין לא עומד בסטנדרטים של מכשירי סמסונג, HTC וסוני. חסרה לו למשל עמידות במים ואבק או איכות סאונד יוצאת מהכלל. אבל גם ללא שתי התכונות האלה התמורה למחיר נשארת גבוהה מספיק על מנת שאמליץ להכניס את ה-P9 לכל רשימה קצרה של סמארטפונים שאתם שוקלים לרכוש בזמן הקרוב.
ציון כלכליסט: 9.1
מערכת הפעלה: אנדרואיד || גודל מסך: 5.2 אינץ' || רזולוציה: FHD || מצלמה ראשית: 12 מגה-פיקסל || מצלמת סלפי: 8 מגה-פיקסל || מעבד: 8 ליבות ארבע במהירות 1.8 גיגה-הרץ וארבע במהירות 2.5 גיגה-הרץ || זיכרון פעולה: 3 גיגה-בייט || נפח אחסון: 32 גיגה-בייט || עובי: 7 מ"מ || משקל: 144 גרם