בית המשפט קבע: אפשר להגיש ייצוגית נגד פייסבוק גם בישראל

משתמשי פייסבוק בישראל יכולים להגיש תביעה ייצוגית נגד החברה גם בבתי משפט בישראל – כך לפי החלטה של בית המשפט המחוזי בלוד, בתגובה לבקשת הרשת החברתית לדחות על הסף תביעה ייצוגית נגדה, בטענה שלבתי המשפט המקומיים אין סמכות לדון בתביעות שכאלו.

במרכז התיק עומדת בקשה לתביעה ייצוגית בסך 400 מיליון דולר שהגיש משתמש פייסבוק, אוהד בן חמו, נגד הרשת החברתית בטענה שזו הפעילה מנגנון ניטור להודעות פרטיות, קראה את תוכן ההודעות ועשתה בהן שימוש פסול. זאת, תוך שהיא מתעלמת מהחוק בישראל שמחייב קבלת הסכמה מדעת לשימוש שכזה. בנוסף, נטען, פייסבוק לא רשמה את מאגרי המידע שלה אצל רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים, כמתחייב בחוק.

בתביעה המדוברת נטען כי החברה ניטרה הודעות פטיות

פייסבוק ביקשה לסלק את בקשת התביעה הייצוגית על הסף, בטענה שלפי הסכם השימוש שלתוכנו מתחייב כל חבר ברשת החברתית, כל תביעה שמוגשת נגדה יש לפתור רק בבתי משפט בקליפורניה. לתפיסת פייסבוק, הסעיף המדובר אינו מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד לפי החוק הישראלי, שכן לפייסבוק יש אינטרס לגיטימי לקיים את הדיון בקליפורניה ואין בסעיף כדי להרתיע את התובע מלתבוע את החברה במדינה זו.

בהחלטתה דחתה השופט אסתר שטמר את טענות פייסבוק, וקבעה כי לפי הנורמות בישראל קיומו של הסעיף המדובר אין בו כדי להפקיע את סמכות הדיון של בית משפט מקומי. "ייתכן שזכותו של בעל קניין, שהפיץ אותו ברחבי העולם, להתדיין במקום מושבו ולא להיגרר למקום מושבם של כל צרכניו, מאבדת ממשקלה כאשר בעל הקניין אינו מפיץ את מרכולתו זעיר פה זעיר שם, אלא בין רוב תושבי המדינה", היא הוסיפה. "לא ברור שמשקל זכותה של פייסבוק להתדיין במקום אחד בעולם... גבוה ממשקל זכותם של כל המשתמשים לזכות לסעד זמין בארצותיהם.

פייסבוק. יכולה לערער לעליון צילום: pixabay.com

"נדמה שמי שמפיץ את מרכולתו כאמור צריך להיות נכון להיתבע בכל מדינה שבה הוא עושה עסקים בהיקף משמעותי. בעיקר כך, כאשר קיים פער כה גדול בין גודלה של פייסבוק בישראל, וכנראה גם שווי עסקיה, לבין לכל אחד מן המשתמשים, ואפילו כולם יחדו. הנטל שיוטל על כל אחד מהם להתדיין בחו"ל... הוא נטל משמעותי, שעלול למנוע את ההתדיינות במקרים רבים".

בנוגע לטענת פייסבוק שחוק החוזים האחידים אינו תקף למקרה זה כתבה השופטת שטמר: "מדובר בעניינים צרכניים לעילא, שמראש בקש חוק החוזים האחידים להגן עליהם. דווקא כאשר הפגיעה האפשרית מגיעה מחוץ לישראל, אך פוגעת במשתמשים בישראל – יסוג החוק מהגנה על הצרכנים כאן?"

שטמר קיבלה אמנם את אמירת פייסבוק שלפיה דחיית טענותיה תגרום לה להכבדה משמעותית, ואולם קבעה שאין בכך כדי למנוע את הגשת התביעה הייצוגית בישראל. זאת, מכיוון שפייסבוק צריכה לקחת סיכון זה בחשבון בעת בואה לעשות עסקים במדינה זרה. "ככל שמרכז הכובד עובר מנוחותו של הספק או היצרן לאינטרס המקביל של הצרכן... חוסר הנוחות האינהרנטי של הספק יילקח בגדר שיקוליו מראש. הואיל הוא נובע מאופי עסקיו, נדמה שעליו להביאו בחשבון במערך הכולל של העסקאות", היא קבעה.

עוד הוסיפה השופטת: "תכליתה האמיתית של תנית השיפוט והדין הזה היא להרתיע את הלקוח הישראל פני מימוש זכויותיו המשפטיות... לא ראיתי בסכום התביעה (400 מיליון דולר) פיחות מעצמת תניית השיפוט וברירת הדין שבתנאי המקפח לכאורה".

כן ציינה השופטת שלאור אופי הפעילות של פייסבוק בישראל, המדינה היא הפורום הנאות ביותר לדון בתביעה שנגדה. וזאת, חרף זיקות של פייסבוק למדינות אחרות, שנובעות מהעובדה שהיא מאוגדת בארה"ב ובאירלנד ומשרדיה הראשיים ממוקמים בקליפורניה. "פייסבוק מפעילה ממשק בשפה העברית הפונה לקהל הישראלי; לפייסבוק מיליוני משתמשים ישראליים; מסמכי האתר... מתורגמים גם לשפה העברית; פייסבוק מאפשרת פרסומות בעברית; עילות התביעה מתייחסות למשתמשים הישראלים של פייסבוק; ההודעות הפרטיות נשלחו על ידי משתמשים מישראל".

לסיכום דחתה שטמר את בקשת פייסבוק לסלק את התביעה על הסף, וגם חייבה אותו בתשלום הוצאות משפט בסך 10 אלף שקל. לפייסבוק נקצבו 90 יום להגיש את תגובתה לבקשת התביעה הייצוגית עצמה, כאשר הדיונים המקדימים בתיק עתידים להתחיל ב-12 בדצמבר. ההחלטה, שניתנה בסוף השבוע שעבר, נחשפה באתר "העין השביעית".

אלא אם תגיש פייסבוק ערעור לבית המשפט העליון, ההחלטה היא בגדר תקדים מחייב שפותח את הדלת להגשת תביעות ייצוגיות נגד פייסבוק ונגד חברות בינלאומיות נוספות, מבלי שאלו יוכלו לטעון שלבתי המשפט בישראל אין סמכות לדון בתביעה.