זרוק פירור למייסד: היזמים צריכים להגן על עצמם בדרך לאקזיט

חברת הסטארט־אפ קלאודלוק הצטרפה השבוע למועדון המכובד של חברות ישראליות שנמכרו לתאגיד בינלאומי, הפעם תמורת 300 מיליון דולר לסיסקו. שוב הרוכש הזר הלל את החדשנות הישראלית, שוב קרנות אמריקאיות גרפו עשרות מיליוני דולרים ושוב הופצו תמונות מהונדסות היטב של מייסדי הסטארט־אפ מחובקים כשעל פניהם מרוח חיוך של מיליון דולר. טוב, אולי חיוך של כמה מיליוני דולרים, אבל לא הרבה יותר מכך, כי הימים שבהם היזמים היו מרוויחים עשרות או מאות מיליוני דולרים ממכירת החברה שהקימו וניהלו חלפו ואינם.

לפי ההערכות, רוב מניות קלאודלוק הוחזקו ערב המכירה בידי קבוצת קרנות הון סיכון ובראשן קרן סידר, יחד עם חברת סיילפורס. רק 10%–15% מהמניות הוחזקו בידי שלושת יזמי החברה ו־150 עובדיה, מהם 30 במרכז הפיתוח בישראל. כך יוצא שהעובדים והיזמים יתחלקו ב־45–30 מיליון דולר בלבד. לא לחינם פתחה סיסקו את הכיס וחילקה כצ'ופר ליזמים כמה מיליוני דולרים נוספים.

מנכ"ל ומייסד קלאודלוק גיל צימרמן. המייסדים מדוללים ומדוללים ומדוללים איור: יונתן פופר

השיטה שבמסגרתה חברה רוכשת מחלקת בונוס מיוחד למייסדי חברה נרכשת נחשפה לפני כשנה במחלוקת משפטית על מכירת פבלס הישראלית לאוקולוס של פייסבוק. כדי לשכנע את מייסד פבלס נדב גרוסינגר למכור פייסבוק שילמה לו בונוס של 7.7 מיליון שקל תוך עקיפת בעלי המניות. אם לא היתה עושה זאת, חלקו בעסקה היה עומד על 24 אלף דולר בלבד.

"כשיזמים מקימים חברה הם חולקים ביניהם את המניות, אבל כשהם מכניסים משקיע סיד ראשון הם נפרדים מ־15%–30% מהמניות. בסבבי גיוס ההון המשמעותיים הם מדוללים בעשרות אחוזים נוספים", מסביר רפאל מייארה, מנכ"ל AlgoValue שמתמחה בניהול שווי של חברות סטארט־אפ. "כששווי האקזיט נמוך מהמצופה, מניות הבכורה של הקרנות מגדילות עוד יותר את חלקן בו ביחס לשיעור האחזקה שלהן".

אין ספק שחשוב שקרנות ההון סיכון יקבלו את המגיע להן. קלאודלוק הקדימה את זמנה בכעשור וקרן סידר נאלצה להזרים עוד ועוד הון לחברה, עד שחלקה בה טיפס לכ־28% באקזיט. בסופו של דבר, יזמים הופכים למיליונרים שיכולים להשקיע בעתיד בחברות חדשות ולעסוק בפילנתרופיה. אבל אם הם לא יגנו על עצמם וישתמשו במנגנונים הקיימים בשוק, הם ימשיכו להיות הנהנים השוליים ממכירת החברות שהקימו.