דו"ח טכנולוגי
צנזורה, צנזורה בכל מקום: ארגוני זכויות אדם נגד האיחוד האירופי
ארגוני זכויות אדם מאשימים את היורופול בצנזורה נטולת אחריות של הרשת, ובסין אוסרים על שימוש במדיה החברתית כמקור לחדשות
מה הכללים, בעצם?
מאז הפיגועים בפריז, האיחוד האירופי מנסה בקדחתנות להתמודד עם החשש שיש טרוריסטים רדומים ביבשת, שרק מחכים לאות לבצע פיגוע. החשש הזה סביר למדי. עוד חשש הוא שצעירים מוסלמים, ואולי גם לא מוסלמים, עוברים רדיקליזציה ברשת וכתוצאה מכך עוברים ממצב תסכול ושנאה למצב פיגוע אקטיבי. הדוגמה האחרונה של רדיקליזציית רשת היא הטרוריסט שרצח את חברת הפרלמנט הבריטית ג'ו קוקס עקב משאל הברקזיט שם.
ביורופול מאמינים בשיטה שלהם צילום: בלומברג
לאירופאים יש סוכנות כלל-איחודית משלהם ללחימה בפשיעה, יורופול (לא לבלבל עם אינטרפול), וזו החלה לגבש כל מיני כללים ללוחמה במה שמכנים אצלנו "הסתה" ברשת. אבל, כמעט כמו כל מי שעוסק בנושא בכל מקום, העוסקים במלאכה סובלים משורה של בעיות קריטיות – שבעיקרן חוסר הכרות עם התרבות המדוברת ולעתים אי ידיעת השפות.
כתוצאה מכך, סטטוסים תמימים או פרודיים עשויים להיות מוסרים מהרשת. ביורופול טוענים שהכל מתקתק, ושהם הורידו עד כה בין 7,000 ל-8,000 פוסטים ברשתות חברתיות שנתפסו כמפיצי תעמולה קיצונית, והם מתגאים שם ששיעור הציות לבקשות ההסרה שלהם מצד הרשתות החברתיות הוא 91%.
ארגון זכויות אדם טוען, עם זאת, שיש שורה של בעיות. קודם כל, אם תוכן הוא בלתי חוקי, אז יש לטפל בו באמצעים חוקיים – על ידי צו של בית משפט. לא יכול להיות שהזכויות הבסיסיות ביותר שלך יפגעו כי איזה פקיד החליט שהוא לא אוהב את מה שכתבת. צו של בית משפט, מטבעו, ניתן לערעור ולדיון. על המייל ששולח היורופול לפייסבוק אין שום יכולת ערעור.
הארגון טוען שיש כאן בעצם העברה של סמכויות שיטור לידי חברה פרטית – חברה פרטית שבעצמה מופיעה לא מעט בחדשות הפלילים, יש לציין. יש לנו חוק, הם אומרים, בואו נשתמש בו. אה, אתם לא יכולים להוכיח שזה לא חוקי? אז הפעולה שלכם היא בחוסר סמכות. תתמודדו עם זה.
ידיעה מפייסבוק? זה לא חדשות
ז'אנר עצלני למדי של עיתונות שצץ בשנים האחרונות עובד כך: התחבר לחשבון המדיה החברתית של ידוען או פוליטיקאי; הקלק בעקביות על כפתור הרפרוש; מצא התבטאות שחורגת במילימטר מהקונסנסוס; ובום, יש לך כותרת ראשית. עכשיו לך לקושש (כלומר, לעשות את אותו הדבר בעמודי המדיה החברתית של ידוענים או פוליטיקאים אחרים) תגובות זועמות, ויש לך ידיעה. המדיה החברתית החליפה, במידה ניכרת, את הצורך של פוליטיקאים לפלוט שטויות ב"שבת תרבות." למה לצאת מהבית בחום הזה? שהעוזר הפרלמנטרי יקליק את הכותרת לעתיד מהסמארטפון שלו במושב האחורי של הרכב הממוזג.
אם זה מהרשת זה לא חדשות צילום: pixabay.com
השטיק הזה עובד אפילו עם סתם אזרחים. מבזק! אדם בלתי מוכר אמר משהו ממש מזעזע בפייסבוק! מה אתם חושבים? לקללות ושנאה הקליקו 1, לתמיכה ברצח עם ופלישה למאדים הקליקו 2.
כך שבמבט ראשון, בצעד החדש של הצנזורה הסינית יש הגיון. היא אוסרת כעת על אתרי חדשות להפוך אייטמים מהמדיה החברתית לכתבות בכלי התקשורת. הצנזורה הסינית. הקפדנית גם כך, הודיעה ש"חל איסור להשתמש בשמועה כדי ליצור חדשות או להשתמש בהשערה ובדמיון כדי לעוות את העובדות.... אתר חדשות לא ידווח על חדשות ציבוריות מבלי לציין את מקורותיו או ידווח על חדשות שמצטטות מקורות לא אמיתיים".
היכולת של הצנזורה הסינית להאמין, ב-2016, שיש מקור מוסמך לאמת, ראויה להערצה. כמובן, זה לא באמת מצחיק או מועיל: מה שהצו הזה עושה הוא לאסור בפועל על כל חדשות שהמקור שלהן איננו הגופים הרשמיים של המדינה. רק מה שהם מגדירים כעובדות הוא אכן עובדות. כל מה שמופיע במדיה החברתית, הרי, מופיע שם משום שבסין הוא לא יכול להופיע במקורות רשמיים.
אל תופתעו אם הצו הסיני יהפוך להצעת חוק במקומות נוספים. יקראו לזה "אחריות בדיווח", ידברו על "מלחמה נגד שיימינג" או אולי פשוט יעתיקו את הסיסמה של הצנזורה שלנו, "החופש להתבטא באחריות" - ויעשו הכל כדי לסתום את הפה לכלי הדמוקרטי ביותר שצץ כאן בערך 400 שנה: היכולת של כל אדם לכתוב מה שהוא חווה או שהוא הזה, ולקבל קהל. יש לכך כמובן חסרונות, אבל יש פה יתרון עצום וחסר תקדים: אובדן כל יכולת של השלטון לפקח על מה שהציבור מדבר עליו. בסין לא אוהבים את זה. ולא רק שם.
קצרצרים
1. הפרלמנט הבולגרי העביר חוק שקובע שתוך זמן קצר, צריכה הממשלה לעבור לתוכנה בקוד פתוח בכל התחומים. לא יעלה על הדעת, בקצרה, שכדי להשתמש באתר ממשלתי יהיה צורך לעבוד עם תוכנה קניינית. כל הקוד, העיצוב ומאגרי המידע יהיו זמינים לכל, שכן בסופו של דבר הם נשענים על מידע של הציבור וכסף ציבורי. בינתיים, ברפובליקה במזרח התיכון, טוען ראש הממשלה לחיסיון על חשבוניות שהוציא בתמורה לכסף ציבורי, בטענה שחשיפת החשבוניות תפגע בפרטיותו.
2. סקר שנערך לאחרונה מצא עליה של 57% בגניבת זהות ביחס לשנה האחרונה - כאשר מכרה הזהב של הגנבים הוא כמובן המדיה החברתית. 85% מההונאות בוצעו ברשת, כאשר הגנב משתמש בשמו של אדם אמיתי, בתאריך הלידה שלו, הכתובת שלו ופרטי הבנק שלו. אני חייב לציין שאם אתה מעלה את שני הפרטים האחרונים לרשת חברתית כלשהי, רצוי שתעלה באותה הזדמנות עותק של הבקשה שלך מבית משפט למנות לך אפוטרופוס כי אתה בעליל לא כשיר לנהל את ענייניך.
3. חלק מאותן הונאות יתבסס כנראה על המידע של המסכנים שמסרו את המידע שלהם לאתר שאמור היה להיות מאובטח, Muslim Match. כמו ששמו מלמד, זהו אתר היכרויות למוסלמים. האקרים גנבו פרטים של 150 אלף משתמשים ופרסמו אותם ברשת, יחד עם 700 אלף הודעות פרטיות שנשלחו בין המשתמשים. עוד 150 אלף אנשים נפלו קורבן לחוסר היכולת של אתרים שמתיימרים להיות בטוחים לספק אבטחה של ממש.
4. אז יש רובוט של נזיר בודהיסטי. מודה ומתוודה שמעולם לא התלהבתי מבודהיזם או נזירים, אבל הרובוט הזה מרדד אפילו את המסר הבודהיסטי הנזיל שמגיע למערב. הוא מסוגל לומר 100 (לא פחות!) אמירות בודהיסטיות בתשובה לגירוי מצד המשתמש, שזה משהו שאפילו יאיר לפיד יכול לעשות אם יתנו לו את ספר הציטוטים הנכון. לא יכולתם כבר ליצור רובוט של חסיד ברסלב שמדקלם "הכל לטובה" ו"מצווה להיות בשמחה תמיד" ולגמור עם זה?
