אובדן שליטה

"בקרוב נשתחרר מכבלי מערכות ההפעלה, הממשקים הגרפיים, שפות התכנות, היישומים, האייקונים ואפילו מהמסכים, המקלדות והעכברים", שטח מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה את חזונו לגבי עתיד עולם המיחשוב במסגרת כנס WPC של החברה שנערך השבוע בטורונטו. "המחשבים יבינו אותנו ונוכל פשוט לדבר אליהם. דור חדש של מערכות בינה מלאכותית ישמשו למעשה כמתווך ביננו ובין המחשב".

חזון הבוטים כאפליקציות שמקדם נאדלה (ולא בפעם הראשונה) משותף לחברות רבות בעולם הטכנולוגי ובהן אפל, גוגל ואמזון. אך עד כה אף חברה לא העזה לנסח את העתיד בשפה ברורה כל כך כפי שעשה זו מנכ"ל מיקרוסופט, ולהצהיר שעצם קיומו של הממשק הגרפי בסכנה. העובדה שההצהרה מגיעה דווקא ממיקרוסופט, שבנתה את הונה על ממשקים גרפים ומערכות הפעלה, הופכת אותה למעניינת במיוחד.

לחזון הזה יש לכאורה צדדים חיוביים רבים. חברות קטנות לא יידרשו להשקיע כסף רב בהכשרת עובדים כדי שיכירו את נבכי מערכות ניהול הלקוחות והמידע שלהן. המחשב יידע מי המשתמש ויספק לו חוויה אישית יותר. לקוחות לא יידרשו ללמוד מחדש ממשקים של אתרים ואפליקציות ויוכלו פשוט לדבר עם המחשב. כניסה למדינה חדשה לא תדרוש עוד גיוס עובדים מקומיים שיספקו שירות בשפה המקומית אלא רק התקנה של ערכת שפה חדשה במערכת הבוטים. "מיקרוסופט היתה החברה הראשונה שעשתה דמוקרטיזציה למחשב האישי", הכריז נאדלה מעל הבמה בטורונטו.

האם תישאר לנו אפשרות בחירה? איור: ערן מנדל

ומי לא היה מעדיף לקבל מהמחשב את המידע שהוא צריך במהירות ובנוחות. הרעיון לפיו המחשב פשוט יודיע מה גובה תקציב הדפוס של החטיבה הקמעונאית בלי צורך לחטט בנבכי מערכת המידע בהחלט קוסם. כמוהו גם האפשרות להזמין פיצה בלי להתחבט בין תפריטי אפליקציות או לבזבז זמן על שיחה לא יעילה עם בן אדם.

אך האם החזון הזה טוב לחברה האנושית בטווח הארוך? האם המשתמשים מוכנים לאבד את השליטה שמקנה להם הממשק הגרפי? המודעות לשליטה שניתנה בידי חברות כמו גוגל בערוצי המידע הודות לאלגוריתם מנוע החיפוש שלה הולכת וגוברת; חברות נאבקות על חדירה לעמוד הראשון של תוצאות החיפוש שלה. החזון של נדאלה מציג מציאות שבה התוצאה הראשונה בתוצאות החיפוש היא היחידה שרלבנטית, כי זה מה שיקרה ברגע שהמשתמשים יתרגלו לשאול את המחשב שאלות ולקבל תשובה קולית אחת ברורה. הבוט ייבחר מה לספר במקום להציע מבחר של לינקים ואפשרויות לבחור מביניהם. בעיה זו כבר קיימת עם סייעות קוליות והמציאות החדשה רק תלך ותחריף אותה.

שיחה כפלטפורמה

בעוד שהמערכות החדשות יספקו הזדמנויות לעוד ועוד חברות קטנות שיעבדו מאחורי הקלעים, הענקיות הנוכחיות כמיקרוסופט וגוגל רק יהפכו לגדולות יותר. הן יהיו המאפשרות, הפלטפורמות שמחברות את הבוטים החדשים למערכת בינה מלאכותית אחת, מתקדמת ואדירה. נאדלה רוצה שבעתיד נדבר על "Conversation as a Platform", על האופן שבו שיחה תהיה הדרך שבה המשתמש ישלוט במחשב שלו. אך קשה שלא לתהות אם לא מדובר גם בשינוי של השיח אודות מהי טכנולוגיה ומהי תעשיית המיחשוב. עולם המיחשוב בעידן הבוטים יהיה כזה שבו יצרניות המחשבים ומפתחות האפליקציות יידחקו לשוליים לטובת מספר מצומצם של חברות ענק בעלות פלטפורמות שישלטו בחוויית המיחשוב הכללית. לצרכנים ייוותר רק לבחור באיזה עולם הם רוצים להיות כלואים, של מיקרוסופט, של גוגל או של אפל.

ממשקים גרפיים אולי מכריחים את המשתמש ללמוד ולהבין אותם, אבל גם מעניקים לו מידה לא מבוטלת של שליטה. הם מסייעים לפתח יכולות כמו תפיסה מרחבית ופיתרון בעיות. "החיפוש אחר תשובות מלווה לרוב בהרבה תגליות נפלאות לאורך הדרך", אמר דיוויד טיצ'ר, סופר וחוקר של דור המיליניאלס בראיון עם "פורבס". "כאשר הרובוטים מבצעים את המסע עבורנו אנחנו מאבדים את כל ההזדמנויות האלו ואפילו לא מבינים מה אנחנו מפסידים".

ההסתמכות הרבה יותר על בוטים צפויה גם להגביר את הניתוק מהמגע האנושי. כבר היום צעירים מעדיפים יותר ויותר תקשורת טקסטואלית על פני תקשורת מדוברת. בוטים רק יאפשרו להם להתנתק עוד יותר מהצורך לדבר עם אנשים אחרים. מומחית חקר ההתנהגות ד"ר דריה בריזנסקי כבר הזהירה כי אפשר למצוא בקרב הדורות הצעירים ירידה ביכולות תקשורת בינאישיות, ניהול זמן ומערכות יחסים וגמישות מחשבתית: "מחקר של הדור החדש, ובמיוחד של צעירים אוטיסטים, מהווה סימן אזהרה לכיוון שאליו הולכת האנושות כולה".