$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

פייסבוק מצנזרת שידור חי לבקשת המשטרה

הרשת החברתית חסמה שידור חי של עימות עם המשטרה שבסופו נהרגה אישה, האפליקציה החדשה שלה לקטינים לא מאפשרת שידורים פרטיים, והעתיד האפל ללא מזומנים

יוסי גורביץ 13:3523.08.16

ואז השידור נקטע

מסיבות שטרם הובררו, התבצרה בתחילת החודש קורין גיינז בדירתה בבולטימור מול כמה שוטרים, תפסה ביד אחת את רובה הציד שלה – שנקנה כחוק, זו ארה"ב – וביד השנייה את הסמארטפון שלה, והחלה לשדר בפייסבוק ובאינסטגרם את העימות שלה עם השוטרים שבאו לעצור אותה. בן זוגה ראה את השידור והתחנן בפניה להיכנע. למקום הגיעו כוחות גדולים של משטרה, וקצינים בכירים הרימו טלפון לפייסבוק, וזו הקפיאה את החשבון של גיינז ובכך קטעה את השידור שלה. זמן קצר לאחר מכן, פתחו שוטרים באש לעבר גיינז, זו השיבה אש, ובמטח השני של השוטרים היא נהרגה ובנה בן החמש נפצע.

 

ברשת החברתית לא מספקים הסברים ברשת החברתית לא מספקים הסברים

 

לא ברור מה בדיוק הלך שם; מה שברור הוא שפייסבוק פעלה בלי לספק הסברים או לדרוש נימוקים מהמשטרה. האם העימות היה מגיע לכדי הרג גם אם השידור היה נמשך? האם השוטרים חשו שבהיעדר המצלמה המעיקה, הם חופשיים יותר להפעיל נשק קטלני? כנראה שלא נדע.

 

אבל הפרשה הזו העלתה שוב לתודעה את העובדה שפייסבוק, שמתיימרת לשמור על חופש הביטוי, מצנזרת אותו באיבו. פעילים פוליטיים ברחבי העולם, מאנשי המהפכה במצרים ב-2011 ועד הכתבים שמחו על ההתנהלות של פייסבוק ישראל כנגד "באים לבנקאים" בימים האחרונים, כבר למדו שצנזורה היא ברירת מחדל עבור פייסבוק.

 

פייסבוק היא כיום לא רק מדיום חדשותי, אלא מדיום חדשותי מוביל ואולי החשוב בעולם; אבל בניגוד לכל כלי תקשורת אחר, היא לא מפעילה על עצמה שום סטנדרטים של שקיפות.

 

יש להזכיר שלפני כחודש וחצי, פייסבוק צנזרה שידור חי של אישה שתיעדה את מותו של בן זוגה על ידי שוטר. היא החזירה את הסרטון רק לאחר לחץ ציבורי. פייסבוק משדרת חדשות בעל כורחה; היא מעדיפה בידור. סרטונים של אישה שמתעמתת עם המשטרה לא מוכרים פרסומות. אולי, מתגנבת המחשבה, אם היא בעלת כוח כה רב והשפעה כה גדולה, הגיע הזמן להעביר אותה לידי הציבור.

 

פרטיות? מי צריך פרטיות?

פייסבוק השיקה השבוע את Lifestage, שירות חדש שמיועד לקטינים ומבוסס על וידיאו בלבד. השירות מוגבל לבני 22 ומטה, והמטרה שלו, לטענת החברה, היא לאפשר למשתמש ליצור פרופיל ויזואלי שאותו הוא יכול לחלוק עם באי בית ספרו.

 

לייפסטייג'. אין פרטיות לייפסטייג'. אין פרטיות

 

רק שבניגוד לפייסבוק עצמה, שם אתה יכול לשנות את ברירת המחדל של כל פוסט ושידור עד רמת "רק אני רואה את הפוסט הזה", פה אין שום ברירות מלבד שידור פומבי. פייסבוק אומרת את זה במפורש בתנאי השימוש שאף אחד לא קורא: "כל מה שתפרסם יהיה פומבי תמיד ויהיה זמין לצפייה על ידי הכל, הן בתוך והן מחוץ לבית הספר שלך. אין כל דרך להגביל את הקהל של הסרטונים שלך".

 

מה זאת אומרת "אין כל דרך"? ודאי שיש. אתם פשוט בחרתם שלא לספק דרך כזו. אתם רוצים שכמה שיותר תוכן יהיה פומבי כדי שתוכל למכור כמה שיותר ממנו למפרסמים. ואם בדרך כל מיני קטינים יעשו שטויות שקטינים בדרך כלל עושים ולרוב מתחרטים עליהן אחר כך, באסה. הם היו צריכים לדעת שהם שמן על גלגלי חשבון הבנק של מארק צוקרברג.

 

הכסף שלך מסומן

שורה של חברות ברחבי העולם מתחילות לסרב לקבל מזומן. אם אתה רוצה לשלם, אתה צריך כרטיס חכם כלשהו או כרטיס אשראי. בשוודיה שמה לה הממשלה למטרה את חיסול הכסף המזומן והיא רוצה לעבור לתשלומים באשראי בלבד. בישראל נשקלת ההצעה לאסור על תשלום במזומן מעל 5,000 שקל. בבריטניה, אי אפשר יותר לשלם במזומן בתחבורה הציבורית, רק בכרטיסים. אלא אם בחרת באי הנוחות של רב קו אנונימי בישראל, כל נסיעה שלך בתחבורה הציבורית מתועדת.

 

להגבלות על תשלום במזומן יש השלכות להגבלות על תשלום במזומן יש השלכות צילום: שאטרסטוק

 

המעבר לא נטול הגיון. תשלום במזומן בתחבורה הציבורית כרוך בעיכוב הנוסעים האחרים ובמצב שבו המפעיל חייב לבחור בין העסקת כרטיסן ובין הסחת דעתו של הנהג. עסקאות פשע מתבצעות כמעט אך ורק במזומן. בעלי עסק עם נטייה לנוכלות יכולים להציע לך לשלם להם בלי קבלה ולדלג על השלב של המע"מ. קשה מאד לעקוב אחרי התנועה של שטרות ומטבעות.

 

אבל הצד השני הוא שבמקום שהממשלה תלחם בפשיעה, היא מעדיפה להתייחס לכל האזרחים כאל חשודים בפשע. מעבר לעובדה המעיקה שברגע שאתה משתמש בכרטיס תשלום כלשהו, אתה משלם עמלה לחברת אשראי, כלומר הכסף שלך עולה לך יותר ובעצם הפסיק להיות הכסף שלך, יש גם העובדה שזה כלי מעקב יוצא דופן.

חברת האשראי תוכל, תוך שבוע או שניים, לדעת בדיוק מה המסלול הקבוע שלך. איפה אתה עוצר, מה אתה קונה. היא תוכל לדעת על הרכישות שהיית מעדיף שלא ידעו עליהן – תרופות נגד דיכאון, למשל, או צעצועי מין. וברגע שהמידע הזה יהיה אצלה, היא גם תמכור אותו. זה הרי מה שחברות טכנולוגיה ופיננסים עושות מרגע המצאת הרשת.

 

והמידע הזה יהיה זמין, כמובן, לכל שוטר שרוצה אותו, בין אם לצרכים לגיטימיים ובין אם לא. והוא יהיה זמין להאקרים, כי כבר למדנו שאין מאגר מידע שלא נפרץ – אפילו כלי הפריצה של ה-NSA נחשפו. וברגע שזה יהיה זמין להאקרים, כולנו נהיה במצבם של משתמשי אשלי מדיסון: חשופים לסחיטה.

 

העולם הזה, שבו תשלום במזומן אסור וכל תנועה כספית תחת מעקב, תואר לא פעם בספרות הסייברפאנק, שהיא מטיבה ספרות דיסטופית. העולם שלנו סטה מהמסלול שלה במובנים מסוימים, אבל מתקרב אליו במובנים אחרים.

 

קצרצרים

 

1. בשממת המראות של עולם המודיעין, משהו משונה מושך את תשומת הלב: קבוצת ההאקרים הרוסים Shadow Brokers העמידה למכירה לפני כשבוע ומשהו חלק מקבצי התקיפה של ה-NSA שתפסה. המכירה הפומבית עוררה מעט תשומת לב בתחילה, עד שהתקבלו ראיות ברורות שהקבצים הם בדיוק מה שהם מתיימרים להיות: קבצי תקיפה של ה-NSA. חוקר אבטחה מגלה כעת שחלק מהכסף שהועבר לשאדו ברוקרז מגיע מהארנק של דרך המשי, ארגון מכירת הסמים בדארקנט; הארנק עצמו נתפס בשעתו על ידי ה-FBI. האם זהו בניסיון של ממשלת ארה"ב לקנות בחזרה את הכלים שאיבדה או שמדובר בספאם? בשממת המראות (הביטוי Wilderness of Mirrors מקורו בט.ס. אליוט, ושימש אח"כ את רב המרגלים האמריקאי אנגלטון לתיאור המשחק הכפול והחמקמק של שירותי המודיעין), שבה שום דבר אינו מה שהוא נראה – לעולם אי אפשר לדעת.

 

2. לאירלנד יש חשבון טוויטר. לא לממשלת אירלנד – לה יש רבים, לכל משרד ומשרד – אלא למדינה עצמה. הרעיון הוא שכל שבוע אירי אחר בעל חשבון טוויטר יקבל לידיו את חשבון @ireland ויצייץ מה שבא לו; כך, חשבו הוגי הרעיון, אפשר יהיה להראות את הגיוון שבחיים של אירלנד, שאינם רק בירות, כנסיה ואגדות לפרקונים. אתם יכולים לראות לבד את הבעיות המתבקשות, אבל עד כה החשבון די הוכיח את עצמו. עד שהגיע תורה של מישל מארי. לזכותה ייאמר שהיא לא אשמה בכלום חוץ מהיותה מה שהיא: אישה שחורה, דוגמנית מידות גדולות, שמוצאה בכלל בבריטניה. תוך כמה שעות התחילו להגיע ציוצי נאצה. אחרי כמה ימים, מארי לא יכלה יותר והפסיקה. הבריונים ניצחו שוב.

 

דבלין. לא כל אחד יכול לצייץ בשם אירלנד דבלין. לא כל אחד יכול לצייץ בשם אירלנד צילום: איי פי

 

3. אחת השאלות שמטרידות את קוני המכונית האוטונומית היא מה שמכונה דילמת הקרון. אתה נוסע ברכב אוטונומי כשלפתע, הרכב נדרש להחליט האם לדרוס קבוצת ילדים שזינקה אל הכביש או לסטות לעבר קיר, מה שיהרוג את בעל הרכב אבל יצמצם את מספר הנפגעים. המחשבה שהרכב שלך יכול להחליט – מכל הסיבות הנכונות – שאתה צריך למות מטרידה. אבל לא את כל המתכנתים: אלה אומרים באדישות שאם הגעת למצב הזה, כבר עשית טעות קטלנית כמה שניות קודם והמטרה שלהם היא לבלום אותה. על כל פנים, במקרה של תאונה בלתי נמנעת, הרכב יעשה דבר אחד: יבלום בכל הכוח. למה? כי את התוצאות של זה אפשר לחזות. את התוצאות של סטייה הצידה, לא.

 

מכונית אוטונומית של וולוו מכונית אוטונומית של וולוו צילום: Volvo

 

4. ניק דנטון, מייסד גוקר והאתרים המסונפים, כתב אמש (ב') את הפוסט האחרון באתר, שנסגר. שאר האתרים של גוקר מדיה מצאו להם בית אחר. אבל את גוקר עצמו החליט פיטר ת'יל להרוס, ויש כנגדו שורה של תביעות דיבה שמימן ת'יל. דנטון ציין שמדובר באקט של החרבה של אתר פופולרי שהיה רווחי – עד שהחובות המשפטיים הצטברו, והוסיף שמדובר ב"סיום הולם לניסיון שבו נבדק מה קורה כשאתה נותן לעיתונאים לומר מה שהם באמת חושבים". הוא אמר עוד שמבחינתו זה היה סימן של כבוד שגוקר פרסם סיפורים שהתקשורת האחראית סירבה לגעת בהם. גוקר לא היה נטול בעיות, אבל הוא יחסר. 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x