ג'ון מדבד: "ישראל צריכה לייבא עובדים להייטק מהודו וסין"
היזם הסדרתי שהקים את קרן ההשקעות במימון המונים Ourcrowd חושב שההייטק הישראלי מעולם לא היה במצב טוב יותר, אבל חולם על ייבוא של עשרות אלפי מומחים צעירים מהעולם ועל פתיחת הענף לאוכלוסיות נוספות
העננים השחורים בשמי ההייטק הישראלי אינם מפריעים לג'ון מדבד, היזם והמנכ"ל של קרן ההשקעות במימון המונים Ourcrowd. בראיון ל"כלכליסט" אומר מדבד שהוא לא זוכר מתי היה ההייטק הישראלי במצב כל כך טוב. "אני לא זוכר מצב טוב כמו עכשיו ואני 36 שנה בענף, גייסתי את הכסף הראשון שלי בעידן שלא היתה אף קרן הון סיכון". מדבד יקח חלק בפורום ההייטק של קרדיט סוויס שיערך ב-20.9 בתל אביב.
קראו עוד בכלכליסט:
- הלמ"ס מתריעה: ירידה בצמיחה בהייטק
- סימנים ראשונים להאטה בהייטק הישראלי
- המדינה מסדרת 2 מיליארד שקל לסטארט־אפים
צילום: מיקי אלון
המודל הייחודי של הקרן אותה הקים ב-2013 אפשר לראשונה למשקיעים פרטיים להשקיע ישירות בחברות סטארט-אפ. הקרן, לדברי מדבד, משקיעה בכל שנה את הכסף שהיא מקבלת מהמשקיעים שלה.
"הכפלנו את המספרים כל שנה. אנחנו בשנה הרביעית והשנה נגיע ל-200 מיליון דולר של השקעה. ב-2013, השקענו 25 מיליון דולר, ב-2014, 60 מיליון דולר ב-2015, 100 והשנה נהיה בערך 200 מיליון דולר. ב-2017 אני מקווה לעשות 350-400 מיליון דולר", אומר מדבד. "יש לנו 500 משקיעים חדשים כל חודש. לקרן יש 15 אלף משקיעים קיימים וכדי להשקיע אצלנו אתה צריך להיות מוגדר כמשקיע בישראל. הכוונה לאנשים שיש להם שמונה מיליון שקל נזילים בארץ או 750 אלף שקל משכורת שנתית. יש כמה עשרות אלפים שעונים על ההגדרות בארץ. בארה"ב, לשם השוואה, מדובר על מיליון דולר משכורת בערך ויש 10 מיליון בתי אב. בעולם כולו יש 50-40 מיליון בתי אב כשירים, כך שיש לנו קהל די רחב".
מדבד חושב שאחת הדרכים הטובות ביוֳתר להניע את תעשיית ההייטק המקומית היא ייבוא של עובדים זרים שיזניק את התעשייה קדימה "אנחנו מייבאים עובדים לחקלאות ולבניין ומסרבים להביא סינים והודים לתכנות. אפשר לייבא גם מוחות ולא רק ידיים עובדות; צריך 40-30 אלף מומחים. בוגרי מחשוב מהטכניון של הודו, למשל, יגיעו לכאן בשמחה. יש התחלה של מגמה להעניק ויזה לחברות סטארט-אפ, אבל אנחנו צריכים פרויקטים של מתמחים. ישראל היתה ידועה כאתר משיכה למתנדבים שבאו לקיבוצים, צריך לעשות תוכנית דומה לא רק ליהודים אלא גם למתכנתים ושמיטב הצעירים יבואו לחוות את הייטק הישראלי. כל סטודנט כזה יביא את המומחיות שלו והם יהיו לקוחות ושותפים שלנו בעתיד"
אבל מדבד יודע שלא הכל ירוק בענף, "יש כמובן בעיות שאנחנו צריכים להתמודד איתן" הוא אומר. "אני חושש למערכת החינוך, אם מספר התלמידים שניגשים לחמש יחידות בגרות לא יעלה במהירות נהיה בעיה. במקביל צריך למשוך לתחום אוכלוסיות שלא מיוצגות בהייטק: חרדים, נשים וערבים. אצל חרדים, למשל, רואים שיפור גדול במספרם באקדמיה. אצל הערבים אחוזם בטכניון עולה על אחוזם באוכלוסייה הכללית וזה דבר נפלא".
מדבד יודע שהחברה שלו אינה פועלת בוואקום ולכן משתף פעולה עם מוסדות פיננסים רבים ביניהם קרדיט סוויס "יש הרבה שותפים, בעיקר בבנקים, שמבינים שפינטק הולך לשנות את עולם הבנקאות. עם קרדיט סוויס אנחנו מביאים חברות לתחרות שבה הם זוכים בכספים ובהשקעה משמעותית. השותפות איתם בונה לנו אסטרטגיה טובה מאוד להמשך".
בסיום הראיון מציין מדבד שהחברה רוצה "להיות פלטפורמה שתשקיע מיליארדים בשנה. אנחנו לא רוצים קרן קטנה ובוטיקית, אלא את המספרים הגדולים שנותנים יכולות גדולות שאין לאחרים. זה מכפיל כוח רציני עבור החברות ומייצר לנו עסקאות טובות".
