כנסת סגורה: לאחר 6 שנות פעילות, נחסמה העברת המידע לאתר "כנסת פתוחה"
האתר המופעל ע"י הסדנה לידע ציבורי אפשר לעקוב אחר פעילות הכנסת והח"כים והפך את עבודתם לשקופה ונגישה יותר לאזרחים. מהכנסת נמסר בתגובה: "לא חסמנו אף אתר. הנושא נמצא בבדיקה"
אתר כנסת פתוחה קיים 2010 ומופעל על ידי הסדנה לידע ציבורי. מאז הקמתו, פעל האתר להצגת נתונים מפורטים ומפולחים על עבודת הכנסת והח"כים באמצעות שאיבת נתונים גולמיים מאתר הכנסת, עיבודם, טיובם והצגתם בדרך שמאפשרת להפיק מהם תובנות. "מכיוון שאתר הכנסת לא מספק ממשק API שאפשר לעבוד אתו ומכסה את כל הנתונים, אנחנו עובדים באמצעות גירוד של המידע, או סקרייפינג – עוברים על האתר באמצעות מערכת אוטומטית ושואבים את המידע", אמרה ל"כלכליסט" מנכ"לית הסדנה לידע ציבורי, שבי קורזין.
- שקיפות גורלית
- היועמ"ש מפגין שקיפות: מפרסם את לוח הפגישות שלו
- השר אריאל: "נדרוש מהשירות הלאומי 100% שקיפות ו-100% בקרה"
כך, למשל, על מנת להציג נתונים על השתתפות ח"כים בדיוני ועדות, סורקת המערכת את פרוטוקולי הוועדות, שמתפרסמים באתר הכנסת, מזהה את הח"כים שלפי הפרוטוקול השתתפו בדיון ומרכזת את הנתונים באופן שיאפשר למשתמשים לראות באיזה דיונים השתתף כל ח"כ, מה היה שיעור ההשתתפות שלו בדיונים ועוד. "כל הפרויקטים שלנו בנויים ככה, כי זו הדרך היחידה לקבל את המידע", אמרה קורזין. זה היה קשה להוציא משם מידע, לטייב ולתקן אותו, אבל הצלחנו לעשות את זה".
הכל השתנה לפני כחודשיים, כשאתר הכנסת החל להשתמש בתוכנת הגנה של חברת ריבלייז. קורזין: "מרגע שהיא הופעלה נחסמנו. בהתחלה נחסם כל מי שמגיע ל-API מחו"ל, אז העברנו את השרתים שלנו לארץ. אבל אז התחילה להיות הגנה על האתר עצמו, שמפרשת את הסקרייפינג שלנו כהתקפה וחוסמת אותנו לחלוטין. הגוף שעובד מולנו מורח אותנו. אנחנו לא מקבלים מענה, לא לבעיות שהיו בעבר ולא עכשיו כשביקשנו להסיר את החסימה. אנחנו נמצאים בשיחה על הדבר הזה, אבל כרגע אין פתרון.
"האתר שלנו כבר הרבה זמן לא מצליח לשאוב נתונים ונאלצנו להודיע לציבור שאי אפשר להסתמך על המידע בכנסת פתוחה בכל מה שקשור לנתונים חדשים. זה מצער מאוד כי יש לנו מאות אלפי משתמשים. כרגע האתר הוא במצב סטטי, היינו די סבלניים. כל עוד לא היה מושב, יכולנו לחכות לפתרון, אבל הוא לא הגיע עדיין ועכשיו אין לנו ברירה אלא ליידע את המשתמשים".
קורזין הוסיפה שכנסת פתוחה הוא לא האתר היחיד שנפגע מהחסימה. "יש אתרים נוספים שעובדים בצורה דומה ומתקשים לעדכן נתונים", היא אמרה. "כל מי שרוצה לעשות עבודה שמסתמכת על משיכת נתונים בצורה אוטומטית צריך להשיקע בעקיפת ההגנה או לוותר, ואנחנו לא רוצים לכלות את כוחותינו בלעקוף הגנות".
עוד הבהירה קורזין שאין קשר בין החסימה של כנסת פתוחה להגנה נגד מתקפות האקרים: "המטרה שלנו היא לא להפיל את אתר הכנסת, אלא לספק מידע אמין ועדכני שאי אפשר לקבל אותו היום מאתר הכנסת. חייבים להגן, אבל הגנה אינה סגירה. הגנה אמיתית היא כזו שיודעית להבחין בין חבר לאויב. כל מה שאנחנו מבקשים זה לבנות מנגנון, מהסוג שמקובל בכל העולם, שיאפשר גישה למידע. זה הכל עניין של רצון טוב. כשאתר כנסת עושה דברים הוא לא חושב על גופים שמשתמשים במידע. לא יושבים אתנו בניסיון למצוא פתרון, לא סופרים אותנו".
מהכנסת נמסר בתגובה: "לא חסמנו אף אתר. זה מוכחש באופן רשמי. אנחנו בבדיקה של הענין ומדובר כנראה בבעיה נקודתית שתיפתר בקרוב, אולי עוד היום. הכנסת רואה בנושא השקיפות שלה עניין ראשון במעלה. הטענה כאילו נחסם אתר במתכוון מופרכת לחלוטין, וכך יודע היטב גם מי שטען אותה. חבל ש'כלכליסט' לא המתין פרק זמן סביר לתגובת הכנסת ונתן ללא הצדקה במה לטענת סרק".
פרויקט כנסת פתוחה הביא במשך שנים נתוני עומק על עבודת הכנסת. אלו כללו פירוט של שלבי הדיון וההצבעה על הצעות חוק שונות, ובהם הישיבות שבהן נידונה הצעת החוק עם תצוגת הח"כים שנכחו בדיון, ורשימת המצביעים בעד ובנגד בשלבים השונים.
כן אפשר האתר לעקוב אחרי פעילות הכנסת לפי משתנים כמו ישיבות מליאה, ישיבות ועדות או פעילות של ח"כים ספצפיים, ולצפות בנתונים כמו ישיבות בהן השתתף הח"כ, מספר ההצבעות בהן הצביע או זמן הנוכחות הממוצע שלו במשכן. בנוסף הציג כנסת פתוחה מידע על אג'נדות שונות שמקדמים או חוסמים המפלגות והח"כים. כנסת פתוחה הפך את עבודת הכנסת לשקופה ונגישה הרבה יותר בעבור האזרחים, ונתן לאלו מהם שחפצים בכך אפשרות אמיתית לנטר בקלות ובבהירות את עבודת המחוקקים והמפלגות שבעבורם הצביעו.
"כנסת פתוחה היא אפליקציה התנדבותית חשובה שמאפשרת לציבור, למקבלי החלטות, לתקשורת ולחוקרים לעקוב אחרי הפעילות בבית המחוקקים", אמרה ל"כלכליסט" פרופ' קרין נהון, מומחית לפוליטיקה של המידע מהמרכז הבינתחומי ואוניברסיטת וושינגטון. "חסימת המידע מנוגדת לעקרון הבסיסי עליו מתקיימת הכנסת: חובת השקיפות ונאמנות לציבור השולחים. לא יעלה על הדעת שהכנסת תחסום את הגישה הטכנולוגית בפני הציבור ותערים קשיים על ההנגשה והדיווח של המתרחש בין כתליה. אם ההחלטה תעמוד על כנה, החוקרים, מקבלי ההחלטות, התקשורת והציבור בכלל יפגעו. זוהי מגמה מסוכנת, שאם לא תיבלם, עלולה לאיים על העקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה בישראל".
לדברי נירית מוסקוביץ', מנכ"לית ארגון המשמר החברתי, שעושה שימוש ב"כנסת פתוחה" להפקת המדד החברתי, הוסיפה: "הפעילים המסורים בפרויקט כנסת פתוחה משקיעים שעות עבודה רבות בהתנדבות, למען פרויקט אזרחי חשוב מאין כמותו. במצב עניינים נורמלי, היה אפשר לצפות שהכנסת עצמה תפעל באופן יזום לקידום השקיפות בהצבעות, אבל אם זה לא קורה, המינימום שניתן לצפות לו מהכנסת הוא שלא תערים קשיים".