דו"ח טכנולוגי
מפרסמים ובוכים: בוויקיליקס לא בדקו את אמיתות המיילים שפרסמו
האם זויפו מיילים של קלינטון כדי לחבל בבחירות, המודיעין האמריקאי מאיים במתקפת סייבר נגדית על רוסיה, ושליחים טוענים שאובר גונבת את הטיפים שלהם
אידיוט שימושי
יומיים לבחירות בארה"ב ולאף אחד אין כוח אליהן יותר. כבר נהיה כמעט בלתי אפשרי לזהות בין גלי התעמולה ותעמולת הנגד היכן ניצבות העובדות. בסוף השבוע שיחררה וויקיליקס עוד ערימה של מיילים של מנהל הקמפיין של קלינטון, ג'ון פודסטה. הפריט שמשך את עיקר תשומת הלב היה משהו לא ברור על "בישול נפשות", וכמה מיריביה של קלינטון מיהרו לטעון שפודסטה עוסק בכישוף. אבל האם המייל הזה אמיתי?
ג'וליאן אסאנג'. אופס, עשינו זאת שוב צילום: David G Silvers
הבולשת האמריקאית ושירותי המודיעין שם בוחנים את האפשרות שבין מבול המיילים ששחררה וויקיליקס ושנגנבו על ידי האקרים רוסים, יש גם מיילים מפוברקים. לפחות אחד כזה כבר זוהה, מייל שלכאורה נשלח על ידי סנאטור להילרי קלינטון ושהזהיר מפני תקיפת סייבר שתטה את הבחירות.
בוויקיליקס נקלעו למבוכה קשה. אחת הטענות החריפות נגד הארגון היא שהוא פשוט שופך את המיילים, לצרכיו הפוליטיים, מבלי לברר את אמינותם. או, בקצרה, שג'וליאן אסאנג' משרת את המודיעין הרוסי ולא טורח לעשות את הבדיקה המינימלית של מקורותיו. בניסיון לכסת"ח את עצמם, החלו בוויקיליקס לפרסם פרטים של מיילים שהם טרחו לבדוק – לאחר מעשה, כמובן. דוגמא אפשר לראות פה.
אבל הם ציינו כמה עשרות כאלה, בעוד שהם פרסמו עשרות אלפי מיילים. אין לדעת כמה מהמיילים שלכאורה נכתבו על ידי הקמפיין של קלינטון והגיעו אלינו באדיבות וויקיליקס אכן אמיתיים. מה המטרה? התערבות בפוליטיקה הפנימית של מדינה על ידי פברוק של מסמכים והפצתם. התרגיל הזה אהוב מאד על המודיעין הרוסי לדורותיו, וגם שירותים אחרים לא בחלו בו: "מברק זינובייב" המפורסם משנות העשרים, שהוביל למשבר בין בריטניה וברית המועצות והוביל לסגירת הנציגות הסובייטית בלונדון, זויף ככל הנראה על ידי שירותי המודיעין הבריטיים.
אז מה נכון ומה לא? אין לי מושג ואי אפשר לדעת. המסקנה היחידה שיש פה היא שג'וליאן אסאנג' מכר את נשמתו, בהנחה שאי פעם היתה לו כזו.
בזמנכם החופשי, אש
האקרים אמריקאים חדרו אל מערכות הפיקוד של הקרמלין, מערכות החשמל של רוסיה ורשתות התקשורת שלה, והם ערוכים לחסל אותם אם רוסיה תנסה להתערב בבחירות בארה"ב. כלומר, יותר ממה שהיא התערבה עד כה. כך אמרו בכירים במודיעין האמריקאי לרשת האמריקאית NBC, ואף סיפקו לה מסמכים המעידים על כך.
הבולשת האמריקאית מזהירה ומאיימת צילום: שאטרסטוק
זה כנראה האיום האמריקאי הישיר ביותר על רוסיה הפוטיניסטית מאז שילצין עלה לשלטון שם. האיום מגיע אחרי שגוצ'יפר 2.0, האקר שנחשב לנכס רוסי, איים לשבש את הבחירות. מומחי מודיעין אמרו שלהערכתם החבלה הרוסית בבחירות לא תהיה באמצעות תקיפה של תשתית, דבר שעשוי להיחשב לאקט מלחמתי, אלא באמצעות שילוב של דיסאינפורמציה מצד חשבונות רבים במדיה החברתית, בשילוב עם הפצת מסמכים מפוברקים.
כל זה כבר קרה, יש לציין. כל חוסר הוודאות הזה כמעט גורם לך להתגעגע לתקופה שבה ידעת שיש סיכוי סביר שעד גיל 30 תתאדה מפגיעה של טיל גרעיני.
גונבים את הקופה הקטנה
כאבי הראש של אובר, לא נגמרים. החברה מיהרה להודיע לפני כשבוע שהפסיקה בלונדון, שקבעה שהעובדים שלה הם עובדים ולא "קבלנים עצמאיים", תחול רק על שני העובדים שהגישו אותה, ושהיא מתכוונת לערער עליה. בתגובה, מגישים כעת מאות עובדים תביעות דומות.
שירות משלוחי המזון של אובר צילום: רויטרס
ובמקביל, מגיע סיפור בזוי חדש. לאובר יש שני שירותי שליחויות UberEats שמספקת מזון ו-UberRush, שהיא סתם שירות שליחויות. כעת הוגשה תביעה נגד שתי החברות הללו על ידי שליח מניו יורק, שטוען שהוא ושליחים אחרים לא קיבלו את הטיפים שמגיעים להם ושאובר גזלה את הכסף.
לדברי כתב התביעה – אובר מעדיפה בינתיים שלא להגיב – אובר גבתה במשך חודשים דמי שירות וטיפים מלקוחותיה, אבל לא העבירה אותם לשליח אלא שלשלה אותם לכיסה. עובדי אובר לא מקבלים שכר כולל, אלא שכר פר נסיעה. בשיחה עם עובדים אחרים, כתבי באזפיד מצאו שמדובר בתופעה רחבה ושאובר נוהגת לטעון שלא היא לקחה את הכסף אלא המסעדה שסיפקה את המזון. אם השליח מנסה להתלונן במסעדה, מתעלמים ממנו או מבטלים את הנסיעה הבאה שלו. המתלוננים אומרים שאובר היא לא מוקד הבעיה היחיד, אבל היא זו שיצרה את הטרנד.
קצרצרים
1. אובר התפשרה מחוץ לבית המשפט עם שתי תובעות אנונימיות, שלטענתן הותקפו מינית על ידי נהגים של אובר. הטענה של התובעות היתה שאובר נושאת באחריות לתקיפה, משום שהיא לא ערכה את הבירורים הנדרשים לפני שהעסיקה טורפים מיניים. אובר, שנמצאת תחת חקירה בכמה מדינות בארה"ב בשל שורה של עשרות מקרי תקיפה מינית מצד עובדיה, העדיפה לסגור את הנושא בפשרה שפרטיה לא פורסמו. כמה מפתיע.
2. פייסבוק הודיעה שהרבעון השלישי שלה היה רווחי במיוחד, ושאחת הסיבות לכך היא העובדה שהחברה מכריחה את המשתמשים לצפות בפרסומות בניגוד לרצונם. לדברי פייסבוק, העובדה שהיא עוקפת חוסמי פרסומות העלתה את מספר הצפיות בפרסומות במחשבים ב-18%. במקביל, הודיעה פייסבוק על כך שהיא מעריכה ששיעור הצפייה בפרסומות שלה יירד בעתיד הקרוב. מעניין איך זה קרה.
Pייסבוק. חייבים לצפות בפרסומות צילום: שאטרסטוק
3. לפני כחודש, תועד המקרה הראשון של הטרדה מינית במרחב ה-VR. שחקנית בשם ג'ורדן בלמייר מצאה את עצמה מותקפת מינית על ידי שחקן אחר במשחק המשותף QuivVR. היא כתבה על כך אחר כך, כשהיא תוהה מי ייקח אחריות על הנושא. ובכן, אנחנו יודעים חלק מהתשובה – האחריות לא תגיע מהחברות שמייצרות את הציוד או המשחקים. הסיבה לכך היא שהחברות לא אחראיות ל"תוכן" שנוצר על ידי משתמשים. אם החוק עדיין לא יודע איך להתמודד עם הרשת הרגילה, מחוזות המציאות הווירטואלית הולכים להיות מערב פרוע במיוחד.
4. יוצר הקומיקס מאט פורי לא יודע מאיפה זה בא לו. לפני יותר מעשור הוא יצר את פפה הצפרדע, דמות קומיקס שמייצגת את הצד היותר רגוע שלו. הצפרדע האנושית הפכה למם ב-2008, ופורי מבין שזה הרגע שבו הוא איבד שליטה על הדמות שיצר. בחצי השנה האחרונה, השתלטה תנועת ה-Alt Right, שמשתפת פעולה עם הקמפיין של טראמפ, על הדמות והפכה את פפה לסמל של שנאה. הליגה נגד השמצה הכריזה עליו ככזה בספטמבר. פורי מנסה לתפוס שליטה מחדש על הצפרדע שלו מידי הימנים הפסיכים שהפכו אותה לאייקון של גזענות. שיהיה בהצלחה.
5. הבולשת הפדרלית של ארה"ב נמצאת כעת במצב המשונה שבו היא צריכה לחקור את עצמה: חשבון זנוח של הבולשת בטוויטר, שלא היה פעיל מאז אוקטובר 2015, שב במפתיע לפעילות והחל לפרסם חומרים, חלקם הגדול פוליטי. באמצע השבוע שעבר, החשבון פרסם פרטים על חקירה שנוהלה נגד ביל קלינטון ב-2001, בשל חנינה שנויה במחלוקת שהעניק לנוכל מארק ריץ'. החוק הפדרלי אוסר על עובדי ציבור לפרסם תוכן מפלגתי תוך שימוש בזמן הארגון או במתקניו. עכשיו מבררים האם היתה פה עבירה ואיך לעזאזל זה קרה.
