איפה הכסף? הקרנות הישראליות לא ממוקדות

בחינת הסקר שערכה חברת המחקר האמריקאית פרקין (Perqin), שבחן 80 קרנות הון סיכון ישראליות והציב שלוש מבן ברשימת 50 הקרנות הטובות בעולם מעלה שאלה מטרידה: לאן נעלמו 77 הקרנות הישראליות האחרות שהחברה בדקה?

שלוש הקרנות שכללה פרקין ברשימה היוקרתית שלה — גלילות קפיטל, פונטיפקס ו־JVP — סיפקו תשואות של יותר מ־40%. בחינת תוצאות הקרנות האחרות שבהן מושקעת קלפרס מציבה את התשואה הגבוהה ביותר על 15.2%. משקיע בקרן הון סיכון מצפה לכל הפחות לשלש את השקעתו. בשביל תשואות נמוכות הוא יכול פשוט ללכת אל הבנק.

מימין: רן נוסבאום מפונטיפקס וגדי תירוש מ־JVP. מהקרנות הטובות בעולם צילום: מיקי אלון

היעדרותן של קרנות רבות כל כך מרשימת 50 הקרנות המצליחות מעידה בעיקר על הדיסוננס הרב שקיים בין האופן שבו נתפסות הקרנות לבין הערך האמיתי שהן מייצרות עבור המשקיעים שלהן. בראיון שהעניק ל"מגזין כלכליסט" אמר אדם פישר, שותף בקרן הון הסיכון האמריקאית בסמר, שבישראל חסרים אקזיטים. פישר עצמו עמד השנה מאחורי ארבעה אקזיטים בשווי כולל של 1.1 מיליארד דולר.

כשמדברים עם חברי הקרנות הישראליות על אקזיטים הם מתקוממים. "אנחנו בונים חברות", היתה המנטרה שנשמעה שוב ושוב מפי המשקיעים בכנס Mobile 2017 שערך "כלכליסט" בשבוע שעבר.

אלא שמשקיע שמחפש לבנות חברה הוא לרוב משקיע שלא יודע איך לממש את אחזקתו. המטרה העיקרית וכמעט הבלעדית של קרן הון סיכון היא להשקיע כסף למשקיעיה. בניית חברות עשויה להיות דרך טובה לעשות זאת, אבל היא בהחלט לא מטרה.

לקרנות ישראליות רבות נדמה היום שהחתירה לאקזיט איכותי, אם בהנפקה או בגיוס באחת מבורסות העולם, אינו חשוב כמו הקסם של בניית חברה מצליחה. אך כשרעיון בניית החברה לא מגובה באבן דרך שכוללת אפשרות למימוש אחזקות ברווח משמעותי הקרן חוטאת כלפי המשקיעים שלה. אלה לא רוצים לבנות חברה אלא חושקים בהחזר משמעותי על ההשקעה שלהם.

רשימת 50 הקרנות המובילות של פרקין כוללת נוכחות משמעותית של קרנות אמריקאיות. הן שם כי המנהלים שלהן לא מדברים על בניית חברה אלא חושבים בראש ובראשונה על המשקיעים שלהן ועל הדרך לייצר עבורם ערך.