תמר יסעור: "הטכנולוגיה טסה קדימה, הארגונים רצים לאט אחריה"

"אנחנו בתחילתה של מהפכה, מהפכה של ביג דאטה ושל למידת מכונה. הרגולציה מבינה את קצב ההתפתחות הטכנולוגית וכיצד להגן על חברות הבנקים הגדולות". כך אמרה אתמול ראש החטיבה לבנקאות דיגיטלית בבנק לאומי תמר יסעור, בשיחה עם עורכת "כלכליסט" גלית חמי בוועידת Mind the Data של "כלכליסט" ובנק לאומי.

אולם אחת השאלות היא אמינות הנתונים שעליהם נשענות המערכות שמבקשות להסיק מסקנות על התנהגות הצרכנים. “הביטוי פוסט־אמת שנבחר לאחרונה למילת השנה של מילון אוקספורד, מתאר מצב שבו לעובדות יש פחות משמעות מפנייה לרגש ולאמונה. זה ביטוי מכובס לשקר”, אמרה חמי, “הדבר נכון גם לתיאור המציאות האובייקטיבית, כשבמערכת הבחירות בארצות הברית כתבות מומצאות מתוך עיתונים לא קיימים, אך גם לתיאור חיינו האישיים: ברשתות החברתיות אנחנו יודעים לספר על עצמנו סיפור הרבה יותר יפה וצבעוני מהחיים האמיתיים. לרשתות אין אינטרס לסנן זאת, כי הייצוגים האלה מייצרים תנועת גולשים. אז מה המציאות שהביג דאטה מסתמך עליה?”

יסעור השיבה כי המציאות הנוכחית דווקא מגבירה את אמינות המידע. “בעבר יכלו גורמים כמו משרדי פרסום לספר סיפור על מוצר שלא היה נתון לשום ביקורת. כיום לכל ילד יש אפשרות לכריית מידע הרבה יותר גבוהה. אנחנו בעולם שיש בו תגובות, המלצות וטוקבקים. אנחנו כבר לא מסתמכים על פרסומת אלא יש לנו כלים לבדוק את המידע.

“העולם הזה מנגיש הרבה יותר מידע לצרכן, אך מצד שני אכן שמועה זדונית או שקרית יכולה להתפשט מהר. אך בעולם מתוקן של ביג דאטה קל יותר לזהות את השקרים ולתקן את הדיסאינפורמציה".

תמר יסעור, ראש החטיבה לבנקאות דיגיטלית בבנק לאומי, בוועידה	צילום: צביקה טישלר

יסעור: "אנחנו עוברים מעולם של ארגונים שמונעים מתפקוד לעולם של ארגונים המכוונים למידע. אנחנו בתחילתה של מהפכה של למידה ממוחשבת מתוך מידע. פעם הייתי שואלת שאלה ומחפשת תשובה — כיום אנחנו מקבלים תובנות המיוצרות על ידי מחשב, שכלל לא בטוח שהייתי עולה עליהם בשאלות מחקר. גוגל יזהה את התבניות של העתיד".

אבל העולם החדש מעמיד איומים חדשים על הבנקים. המתחרים שלכם הן חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו גוגל ואמזון. מצד שני המידע עתה גלוי גם לחברה קטנה שרוצה להציע הלוואות. והגופים האלה אינם נתונים לרגולציה שלכם, ויכולים להשתמש בהם במכפילים גדולים.

"ראשית, הרגולציה מבינה את קצב ההתפתחות ואת הנחיתות של הבנקים לעומת סטארט־אפים והיא מתקדמת בקצב מתאים כדי להשגיח על אבטחת המידע.

“מבחינת התועלת האישית, חשוב שהלקוחות יקבלו את ההצעות המתאימות להם ביותר. פעם השתמשנו בסקרים ואילו היום יש קפיצות מדרגה משמעותיות. אני מאמינה שאם נותנים העצמה פיננסית ללקוחות זה טוב גם לארגון. והצרכן לא סלחן, אם נקבל הצעה לא רלבנטית — נעניש, ונעשה זאת ברשת".

"הצרכן רץ ראשון"

גלית חמי, עורכת כלכליסט, בוועידה צילום: צביקה טישלר

האם לאומי יעמוד בהבטחה וישיק את בנק המובייל שלו, פפר, עד סוף השנה?

"פפר יהיה בנקאות מבוססת דאטה שתשתנה בין אדם לאדם, על פי למידת הדאטה שלו. הפפר שלי יהיה שונה משל. אנו בצירי הלידה וזה נראה טוב. ואני מקווה שהלידה תעבור בקלות והילד ייצא מחונן".

ומה על החוליה האחרונה של הביג דאטה: האזרח הפשוט שיעבור לעולם חדש? לא רק שמשרות רבות ייעלמו, אלא שלעתים עולם הביג דאטה נראה כמו קנוניה של התאגידים הגדולים להיכנס מהר יותר לארנק. האם אנחנו רוצים חברה יותר ויותר צרכנית?

"כן ולא, אנחנו לא יכולות לעצור את הטכנולוגיה. היא רצה יותר מהר מכולם. היא טסה קדימה, הארגונים רצים לאט אחריה, אחר כך הרגולטורים, אבל הצרכן רץ ראשון קדימה ומאמץ טכנולוגיות. כצרכנים אנחנו יודעים בסופו של יום איזו חוויה אנחנו מרגישים כשאנחנו מקבלים לטלפון הצעה שלא מתאימה לנו — זה מפריע ומעורר יחס שלילי לארגון ששלח אותה. ולעומת זאת, כשאנחנו מקבלים הצעה שמתאימה לנו בזמן ובטון הנכון, אנחנו מרגישים שהארגון הוא חבר שלי, שהוא מכיר אותי לאור הפעילות שלי ברשתות ובאתרים. זאת התפיסה שלנו — שכיום הצרכן הכי מועצם מאי פעם".