ההייטק הישראלי יוצא למירוץ אל הוויזה לארה"ב

תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת במבוכה בעקבות הכרזתו של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ על רצונו לצמצם את כמות ויזות העבודה בתחום הטכנולוגיה. כיום צרכני הוויזות העיקריים בתעשייה הישראלית הם החברות הבינוניות־גדולות והחברות הרב־לאומיות. מרבית החברות הרב־לאומיות בישראל מניידות עובדים על בסיס קבוע — אם לצורכי גיוון בעובדי החברה ואם לצורכי עבודה ספציפיים. בנוסף, במקרים רבים של רכישות חברות מקומיות מעדיפות הרוכשות להעביר חלק מהעובדים להיות קרובים יותר לחברה־האם.

גליה אלינסקי, מנכ"לית חברת רילוקיישן סורס העוסקת בהעברת עובדים מקומיים מתחום ההייטק לעבודה בחו”ל, טוענת כי היא חשה חרדה רבה אצל חברות הטכנולוגיה בעקבות האיום החדש של טראמפ. "הרבה יותר חברות פונות אלינו בשאלות והרבה יותר חברות מאיצות את הבקשות שלהן לוויזות עבודה עבור העובדים שהן תכננו להעביר לארה”ב".

מפגינים נגד הצו של טראמפ בנמל התעופה בדאלאס, טקסס צילום: איי אף פי

על פי הערכות, בכל שנה מקבלים כ־1,500 עובדי הייטק ישראלים ויזות עבודה לארה”ב כאשר הוויזות הנפוצות ביותר הן L1 ו־H1B המתאימות לעובדים רגילים (ויזה מסוג E המיועדת בעיקר ליזמים נפוצה פחות). כיום, מעריכים ברילוקיישן סורס יש כ־8,000 עובדי הייטק ישראלים בארה”ב.

"לנוכח העובדה שכיום יש עדיין ודאות בשוק וההגבלות עדיין לא הוטלו, הרבה חברות מזרזות את הבקשות לוויזה שהן דחו כי התחושה היא שהן במירוץ כנגד הזמן", טוענת אלינסקי. "תהליכי הבקשה לוויזה לוקחים כמה חודשים ועולים אלפי דולרים לכל ויזה, ואם בעבר חברות שקלו אם או מתי להגיש את הבקשות, הרי שכיום אנחנו רואים שכולן ממהרות להגיש את הבקשות שלהן ולא לדחות", היא מוסיפה.

טראמפ. התקנות המלאות עדיין לא פורסמו צילום: אי פי איי

"ארגונים רבים שתכננו מהלכים עסקיים משמעותיים נאלצים לעצור אותם כעת לנוכח אי־הוודאות ששוררת. אם חברה תכננה בעבר להקים פעילות משמעותית בארה”ב ולהעביר לשם צוותי עבודה, היא נאלצת לזרז את התהליך או לעצור אותו לחלוטין. חברות רבות מגייסות עובדים לצורך עבודה בארה”ב וגם הן כיום נמצאות במבוכה גדולה. כל עובד שרוצה לעשות רילוקיישן חייב לעבוד לפחות שנה בחברה בישראל ולכן חברות לא יכולות לגייס כיום עובדים לצרכים אלו", אומרת אלינסקי.

ארז צור, יו”ר משותף באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, מסביר כי “חשיבות הרילוקיישן של מהנדסים מישראל לארה”ב באה לידי ביטוי בשני היבטים: ראשית, היכרות ולמידה של דרכי העבודה של תאגידי הטכנולוגיה הגדולים והשבת הידע הזה לתעשייה בישראל, ושנית, ישראלים שמשתלבים בעמדות מפתח בארה”ב מצליחים להסיט פרויקטים למרכזי המחקר והפיתוח בישראל. הצעדים שמתכנן ממשל טראמפ בנושא ויזות העבודה לארה”ב בהחלט עלולים להשפיע לרעה על היקפי הרילוקיישן של ישראלים לארה”ב, אבל מוקדם עוד להגיד”, הוא טוען.

מייסד גוגל סרגיי ברין בהפגנה נגד טראמפ צילום: youtube

לצד הסכנות אלינסקי רואה גם אפשרות לצד חיובי בצעד של טראמפ וטוענת כי "כיום מרבית הזוכים בוויזות העבודה הם הודים שמגיעים לארה”ב כדי למלא את הצורך במתכנתים זולים. אם טראמפ יגביל את הגירת העובדים הזולים, תיפתח לישראלים אופציה לקבל את הוויזות”.

יו”ר ועדת הוויזות בלשכת המסחר ישראל־ארה”ב עו”ד צבי קן תור אומר כי “עמדת הלשכה היא כי יש להמתין לפרסום התקנות החדשות במלואן. הנחת העבודה היא כי לשון התקנות תיצור מצב סביר שעימו יוכלו רוב החברות להתמודד. הממשל האמריקאי מכיר בתועלת שצומחת למשק בארה”ב מניוד מומחי הייטק ישראלים שמועסקים בתפקידים שאין בנמצא בארה”ב די הון אנושי מיומן בהם”.