טראמפ וטוויטר: רומן מזויף וסכנה לדמוקרטיה

מספר העוקבים של אדם בטוויטר משמש, לעתים, כמדד לעוצמה שלו במדיה החברתית. במהלך הקמפיין הנורא של 2016, תומכיה של הילארי קלינטון ניסו להתנחם בכך שלמרות שטראמפ הוביל במספר העוקבים בטוויטר, לראשונה היו יותר עוקבים בפייסבוק. עתה מסתבר שכמחצית ממספר העוקבים של טראמפ – 49% מסך 31 המיליונים שעוקבים אחריו – הם מזויפים.

דונלד טראמפ הפך לנשיא ארה"ב לא מעט הודות לחשבון הטוויטר שלו: אנשים הוטעו לחשוב שלמרות שמישהו הוא מיליארדר שמעלים מס ומתגאה בכך ("זה הופך אותי לחכם", אמר) הוא גם יתמוך באדם הקטן, כי תראו איך הוא מחקה פופוליסטים רציניים. טוויטר היא חרב הפיפיות של טראמפ: הרשת החברתית סייעה לעלייתו ועתה תורמת לנפילתו. חוסר היכולת של טראמפ למשמעת מסר (אם נהיה עדינים) פוגע קשות במעמד שלו - ומשמש את היריבים שלו בבתי המשפט, כשבכל פעם שהנשיא מכחיש שהוא התכוון לצו גזעני, הציוצים שלו באים ופוגעים בו.

מנהיג העולם הפיקטיבי. טראמפ וטוויטר צילום: Alabama Today

עוקבים פיקטיביים היא דרך נהדרת לקנות השפעה: שוכרים בוטנט של כמה אלפי משתמשים ב-400 דולר לשבוע ופתאום יותר אנשים נחשפים לתוכן המופץ, חושבים שזה מגניב ומצטרפים לעדת העוקבים. אם זה לא עובד, פשוט קונים עוד בוטנט, גדולה יותר. ולמר טראמפ, כידוע, יש כסף לבזבוזים.

בינואר, היו לטראמפ "רק" 20 מיליון עוקבים, אבל 68% מהם היו אמיתיים. בחמשת החודשים שחלפו מאז, מספר העוקבים שלו עלה בכעשרה מיליון – אבל 8.3 מיליון מהם היו עוקבים מזויפים.

מעבר למקרה הפתולוגי של טראמפ עצמו, יש כאן תמרור אזהרה לכל המערכות הדמוקרטיות. התפיסה הדמוקרטית אומרת שלכל אדם יש קול ושמי שיש לו יותר תומכים יזכה בבחירות. מה קורה כאשר אפשר, בעלות זניחה, לזייף מראית עין של תמיכה? מה קורה כשבריון בשנקל יכול לזייף תמיכת המונים בלתי קיימת, מה שמעניק לו יתרון במירוץ על פני אחרים, ישרים ומוכשרים יותר? מה קורה כשצד אחד מזייף מקהלה צווחנית, או על כל פנים מגביר את קולה של המקהלה הקיימת, כדי להטביע קולות אחרים? באינטרנט, כידוע, אף אחד לא יודע אם אתה כלב; איך יכולה הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני שקרנים עם רשת בוטים - בלי לפגוע בזכות שלנו לחופש במדיה החברתית?

שפוך את הכסף, יביאו עוד

אובר נאלצה לפרסם תוצאות רבעוניות - משהו שחברות פרטיות ממש לא אוהבות לעשות; עולה מהן שלמרות שהחברה הגדילה את ההכנסות, היא עדיין הפסידה 708 מיליון דולר, שזה המון כסף. מדוע פרסמה את המידע? בגלל מסמכים פנימיים שלה שהודלפו לרשת, כנראה ע"י עובדים ממורמרים.

המסמכים מתארים את ינואר 2015, הנקודה בה הגיעה המלחמה בין אובר ומתחרתה ליפט לשיא; אובר החליטה לחסל את ליפט ואת שירות שיתוף הנסיעות שלה על ידי פתיחת שירות מתחרה, Pool שמו. הבעיה: אנשים לא מחליפים ספק בלי לקבל מחיר טוב יותר או שירות טוב יותר. ואובר לא רצתה לספק שירות טוב יותר, אז הלכה על המחיר: במשך כמה חודשים היא סבסדה בפועל את הנוסעים שלה.

אפליקציית אובר צילום: בלומברג

בכמה? על פי המסמכים, לעתים עד כדי מיליון דולר בשבוע - וזה רק בעיר סן פרנסיסקו. לפני שאובר התחילה לשלם למשתמשים, המצב שם היה גרוע. אובר חילקה את הנוסעים, בחינניות הרגילה שלה, ל"אדונים" ו"שפוטים" (minions). ה"אדון" היה הנוסע הראשון, וכדי שהנסיעה תהיה רווחית צריך היה להביא לפחות "שפוט" אחד. שיעור ההצלחה היה זעיר: בשבוע הראשון של ספטמבר 2014 הוא עמד על 7.9% בלבד. במילים אחרות, רוב גדול של הנסיעות הפסידו כסף. בינואר 2015, אובר השתפרה והשיעור עמד על 25% - עדיין הפסד של 75%.

ואז אובר התחילה לשפוך את הכסף הגדול: לכמה זמן זה עבד, וביוני 2015 שיעור ההצלחה של הצמדת "אדון" ל"שפוט" טיפס ל-60%. אבל כדי להגיע לשם, אובר הוציאה שישה מיליון דולר בחודש. בשלב מסוים החברה לא יכלה יותר לעמוד בעומס והעלתה את המחירים. התוצאה היתה התרסקות מיידית במספר הנוסעים. תוך זמן קצר, 63% מהנוסעים עברו לאלטרנטיבות זולות יותר – ו-26% מהם עברו לליפט. בנובמבר 2015, מצגת פנימית של אובר הסיקה בעגמומיות ש"הפסדנו את סן פרנסיסקו".

מה למעלה, מה למטה

האנליסטית מרי מיקר משחררת מדי שנה דו"ח על טרנדים ברשת - ובדרך כלל יש לה שיעור קליעה טוב. הנה ההערכות שלה, כפי שהוצגו אתמול (ד'). הצמיחה הגלובלית של סמארטפונים מאיטה, והיא תעמוד להערכתה השנה על שלושה אחוזים, בהשוואה ל-10% אשתקד. השוק רווי, כך שזה לא מפתיע יותר מדי.

שיעור רכישת מכשירי המובייל צפוי לרדת צילום: גטי אימג'ס

בעוד שהשיחות הקוליות דועכות, החיפוש הקולי דווקא עולה: להערכת מיקר, שיעור החיפושים באמצעות קול עלה לכ-20% ב-2016 – בין השאר משום שהדיוק של זיהוי הקול על ידי התוכנות השתפר משמעותית.

בעוד שנרשמה האטה בחדירת הרשת ברוב העולם, בהודו המצב הפוך: שיעור החדירה עלה ב-2016 ב-28% - ומשום שרק 27% מההודים מחזיקים בחיבור אינטרנט, הוא צפוי להמשיך ולנסוק. שיעור השימוש במחשוב לביש בתחום הבריאות ממשיך לעלות, ויותר ויותר אנשים סומכים על גוגל שתשמור על מידע הבריאות שלהם, תשמור האלה ותציל. ונקודה אחרונה, שצפויה לעצבן את ממשל טראמפ: 60% מחברות ההייטק בשווי גבוה נוסדו על ידי מהגרים או בניהם של מהגרים.

קצרצרים

1. נעבור לידיעה המשונה של השבוע: אוזבקיסטן הכריזה על 34 משחקי מחשב כאסורים בתחומה בשל "פגיעה בערכים הלאומיים" לא ברור מה הם בדיוק הערכים של אוזבקיסטן, אבל הרשימה מוטה באופן כבד נגד משחקי זומבים. אף שבאופן צפוי למדי אוסרת הממשלה שם על משחקים אלימים כמו Grand Theft Auto (ואף הולכת אחורה היסטורית עד Carmaggedon הזכור לטוב מ-1997), היא גם אוסרת על Sims. רק שאף אחד לא יספר למירי רגב על סדרת משחקי Total War, בה מוצגת ירושלים כעיר רומאית, ביזנטית או צלבנית אבל לא כבירתנו הנצחית. 

2. דו"ח בבריטניה מתריע מפני האפשרות של התקפת סייבר מסוכנת על צי הצוללות של בריטניה. האחרונה, נוטים לשכוח, היא מעצמה גרעינית ומרכיב מרכזי בחימוש הגרעיני שלה נמצא על צוללות ("בומר", בז'רגון המלחמה הקרה) יעודיות לשם כך, צוללות הוואנגארד. הדו"ח מזהיר שהגנות הסייבר של הצוללות נמצאות גם הן בשלב המלחמה הקרה. בחיל הים ניסו להרגיע וטענו שכאשר הצוללות נמצאות בים הן כלל לא מחוברות לרשת, אלא לזמנים קצרים מאוד לצרכי תשדורות מיוחדות. חוקרי הסייבר שחיברו את הדו"ח הגיבו ביבושת שרוב הזמן הצוללות נמצאות בנמל ושם הן מחוברות לרשתות בצורה די חופשית. הדו"ח התריע מפני שלל סכנות, מפגיעה בתפקוד הצוללות, עבור בסיכון חיי הצוות שלהם ועד חביב הקהל הנצחי - שיגור לא מורשה של טילי טריידנט גרעיניים. כיף.

האנטי וירוס לא מעודכן. צוללת טילים גרעיניים צילום: Military Today

3. קבלנית הביטחון האמריקאית בוז המילטון, החברה שהעסיקה את אדוארד סנודן כאנליסט, הצליחה לקושש הדלפה גדולה למדי גם בלעדיו. מישהו גילה שהחברה העלתה 60,000 קבצים רגישים, בכלל זה סיסמאות, למערכות אמריקאיות שמכילות מידע רגיש. בין היתר, נכללו ברשימהסיסמאות של שישה קבלני ממשל שיש להם סיווג סודי ביותר. את כל השפע הזה העלתה החברה לשרת של אמזון, ואחר כך הקפידה בטוב טעם לא לחסום אותו בסיסמה. השושואיסטים האלה, קטעים איתם.

4. ביום א' הקרוב לא תציין סין הקומוניסטית 28 שנים לטבח כיכר טיאננמן, במסגרתו הרגה 2,600 איש שדרשו רפורמה דמוקרטית. הרביעי ביוני הוא תמיד תאריך רגיש בדיקטטורה, והמפלגה נכנסת להתקף ומדכאת את חופש הביטוי יותר מבדרך כלל. פעיל בהונג קונג החליט לציין את היום באמצעות מסגרת לתמונת הפרופיל שלו בפייסבוק, שמזכירה את הטבח. פייסבוק, שיש לציין שבכלל לא פועלת בסין אבל מתחנפת למשטר שם כבר שנים, מיהרה לצנזר את התמונה - בטענה שהיא "מזלזלת, מאיימת או תוקפת אדם ספציפי, ישות משפטית, לאומיות או קבוצה". קמה צעקה ופייסבוק מיהרה לסגת ולבטל את הצנזורה הזאת. הפעם.