סיכול ממוקד: כך מתנקשת פייסבוק באפליקציות של מתחרים קטנים

בעמק הסיליקון מרבים לדבר על "יזמות" אבל מרבים הרבה יותר להעתיק. כולם מנסים להעתיק מסנאפ, אלוהים יודעת למה - ולאחרונה חיסלה אמזון חברה בשם Blue Apron בעצם האמירה שהיא שוקלת שירות מתחרה. גוגל קנתה את ווייז, שהתחרתה במפות גוגל; פייסבוק קנתה את ווטסאפ ואת אינסטגרם, שני מתחרים בפוטנציה. והמקרה של פייסבוק הוא ייחודי מאוד.

לפני מספר שנים קנתה הרשת החברתית את החברה הישראלית Onavo. אונאבו מבטיחה למשתמשיה פרטיות בכך שהיא מעבירה את המידע שלהם דרך שרת מוגן – מוגן מכולם, כמסתבר, חוץ מאשר פייסבוק. האחרונה משתמשת במידע שזורם דרך אונאבו כדי לברר אילו אפליקציות מצליחות בקרב משתמשי סלולר, מה שמראה לפייסבוק ששווה להעתיק או לקנות אותן.

תכונת סטוריז של אינסטגרם. העתקה ישירה מסנאפצ'ט

כאן יש למפתחים שתי אפשרויות: באופציה א', צ'ארלי פותח הגרונות, נוחת עליך נציג של פייסבוק ומסביר לך בנימוס שמארק צוקרברג ישמח לקנות את הסטארט-אפ שלך בכסף טוב. במקביל, הוא יצור קשר עם המשקיעים וחבר המנהלים שלך, ויודיע להם שחייהם ישתפרו משמעותית אם הם יסכימו ואפילו ידחפו למכירה של החברה. הם יקבלו יותר כסף משחשבו, בעוד שבכלל לא בטוח שהם יראו כסף אם הסטארט-אפ ימשיך בדרכו – רובם לא שורדים. צ'ארלי עשה את שלו? נהדר, פייסבוק בלעה עוד טכנולוגיה שיכלה להפוך לקצה קצהו של איום עוד כמה שנים.

אופציה ב' היא ברון שודד מהמאה ה-19. לא רצית למכור? סבבה. כמה כסף יש לך? אה, אתה עדיין מודד את זה במיליונים? כמה משתמשים יש לך? פחות מ-30 מיליון? הבנו. תוך כמה חודשים פייסבוק תקושש חיקוי שלך. לעתים היא תעשה את זה תוך פניה למשתמשים שלך - כן, היא יודעת מי הם - תוך שהיא מציעה להם בעליצות את החיקוי שלך. הוא קצת צולע, כן, ופחות מלוטש; אבל תראה, הוא בעמוד הראשי שלנו וכל החברים שלך כבר אצלנו. למה לך להשתמש במוצר של איך קראו להם?

בפגישה כללית של עובדי פייסבוק לפני כשנה, טבע צוקרברג סיסמה: העובדים שלו, אמר, לא צריכים לתת לגאווה לעמוד בדרכם לשרת את המשתמשים. העובדים הבינו בדיוק במה מדובר: הסיסמה הפכה במהירות ל"אל תהיה גאוותן מכדי להעתיק". והם מעתיקים. אוהו, איך שהם מעתיקים.

אומרים לנו שוב ושוב שחדשנות תציל אותנו. אבל חדשנות היא רק סיסמה, וכרגע יש בשוק כמה גודזילות חזקות מספיק כדי לשבור את חוקי השוק - עם די כסף ודי כוח כדי לשבור כל מתחרה.

אדוני השוטר, את מי תפסת היום?

יש חברה בשם פלנטיר, שההתמחות שלה היא להצליב מידע מודיעיני. היא פועלת מול לא מעט מסוכנויות הביון של ארה"ב - יש 27 רשמיות, ולחלק מהן יש סניפים - והיא מתיימרת לאחד את המידע שהן אוספות ולהציע תוצאות שאף אחד לא יכול להגיע אליהן בכוחות עצמו. פלנטיר נשלטת על ידי הערפד החביב על הטור, פיטר ת'יל.

העובדה שפלנטיר פועלת מול סוכנויות מודיעין לא סודית במיוחד; מזה היא חיה. אבל שם יש לה יתרון: סוכנויות מודיעין כמעט ולא כפופות לחוקי חשיפת מידע. כוחות משטרה דווקא כן – ותחקיר של Wired מעלה שבשנים האחרונות, פלנטיר הצליחה לדחוף את עצמה לכוחות משטרה בכל אחת מ-50 המדינות של ארה"ב.

כלי תוכנה למעקב ממשלתי צילום: שאטרסטוק

לא ברור אילו כוחות משטרה ספציפיים משתמשים בה; פלנטיר לא עונה על השאלה הזו. מה שדי ברור הוא מה היא מציעה להם: היא אוספת את המידע של שוטרים מרחבי ארה"ב ומצליבה אותו. התוצאה היא "פייסבוק של פשיעה": מאגר מידע ענקי על חשודים, שאין עליו שום פיקוח ושממנו אי אפשר לצאת. הרישום הפלילי שלך אולי בוטל, בית המשפט אולי זרק את המשטרה מכל המדרגות ושחרר אותך, אבל במאגרים של פלנטיר אתה תשאר לנצח.

המידע שוויירד אספו על פלנטיר משלל כוחות משטרה מעלה שהיא לא כל כך טובה במה שהיא עושה. חוקר אחד גילה לתדהמתו שהמידע החסוי של החקירה שלו גלוי לעמיתים שמבצעים חיפוש פשוט, כולל דברים שפשוט לא אמורים להיות גלויים כמו שמות של מקורות. תלונות אחרות כנגד פלנטיר מדברות על מחירים שיוצאים מפיקוח, תוכנה קשה להפעלה, תנאי שימוש לא קריאים, ו"מוצרים שלא מגיעים".

התוכנה עצמה גרמה לכמה אסונות. במקרה אחד, במהלך חיפוש אחר שוטר לשעבר שהחל לנסות לרצוח שוטרים אחרים, פלנטיר זיהתה את הרכב הלא נכון כשייך לו, ושלושה אזרחים לא מעורבים נפגעו מירי. אלוהים יודעת כמה אנשים באפגניסטן ופקיסטן, שם יש הרבה פחות פיקוח תקשורתי, נהרגו כתוצאה מפאשלות שכאלה. החשאיות של העולם המודיעיני אומרת שלעולם לא נדע על הפאשלות של פלנטיר בתחום הזה.

וכמובן, עצם העובדה שמאגר המידע הזה זמין לשוטרים מזמינה צרות בפני עצמה. ב-2016 לבדה זוהו 177 מקרים של שוטרים שהשתמשו בפלנטיר בניגוד לכללים, כמו למשל כדי לעקוב אחרי בני זוג לשעבר או על בני זוג פוטנציאליים. יש לציין שת'יל מחובר לא רק ל"פייסבוק של הפושעים"; הוא גם דירקטור בפייסבוק הרגילה. כיף לישון בלילה כשיודעים שת'יל יכול לדעת עליך הכל.

קצרצרים

1. בימים אלה, בהם עוקב העולם בחרדה אחרי הפסיכופטים ששולטים בו ופולטים איומים במלחמה גרעינית תוך כדי אלתור, נעים להפנות את המחשבה לנושא מעיק פחות. כמו למשל, הפסיכופטים ששולטים בעמק הסיליקון. קחו את אלון מאסק, מתנת האל בעיני עצמו לאנושות. למאסק היתה פעם עוזרת מסורה, מרי בת' בראון, שעבדה עמו 12 שנים. תריסר שנים עבדה, והיו בעיניה כימים אחדים. בסופם היא העזה לבקש ממאסק העלאה בשכר. מאסק הודיע לה שהוא מתכוון לערוך ניסוי: להוציא אותה לחופשה כפויה של שבועיים ולראות אם יוכל להסתדר בלעדיה. כששבה, הודיע לה שהוא הסתדר לא רע בלעדיה ועל כן, מדעית, אין צורך בקיומה והוא מפטר אותה על המקום. נשמה טובה, הבחור.

אלון מאסק צילום: בלומברג

2. סוזאן ווז'קיקי, מנהלת יוטיוב, נתנה תשובה חדה לשאלה מדוע הודח ג'יימס דיימור, המהנדס המיזוגן של גוגל: כי הוא יצר סביבת עבודה עוינת שבה נשים הפכו למושא לדיון. היא תיארה כיצד בתה שאתה אותה האם זה נכון שיש סיבות ביולוגיות לכך שיש פחות נשים בטכנולוגיה ובתפקידי הנהגה. השאלה הזו מתחברת לטקסט קרדינלי של מרטין לותר קינג, "מכתב מכלא בירמינגהם", שבו הוא מתאר את תגובת בתו לכך שילדים שחורים אינם יכולים להכנס ללונה פארק: "ראיתי עננים מבשרי רעה של נחיתות מתחילים להתקבץ בשמי מחשבתה הקטנים, וראיתי אותה מתחילה לעוות את אישיותה, מפתחת מרירות בלתי מודעת כלפי אנשים לבנים". קינג נאלץ להסביר לבתו שהיא לא יכולה להגיע ללונה פארק; ווז'קיקי ענתה לבתה בחדות "לא, זה לא נכון". היא תיארה גם את הדעות הקדומות שהיא ואחרות נאלצו להתמודד איתן, ואת המצוקה של עובדות גוגל שפתאום כולן צריכות להוכיח שהן כשירות לתפקידן בגלל שמיזוגן הוציא את הראש מתחת לאבן שתחתיה הוא זוחל בדרך כלל.

3. נציבות התקשורת הפדרלית בארה"ב (FCC) מאוישת עכשיו ברובה על ידי רפובליקנים - וכעת היא סבורה שאמריקאים לא צריכים פס רחב בבית. מספיק אם תהיה להם יכולת לגלוש בסלולרי. זאת, בניגוד להמלצה של ה-FCC בשנה שעברה שמצאה שכדי להיאבק בפער הדיגיטלי, יש לספק לאמריקאים פס רחב בבית ובסלולר כאחד. ב"לספק" אין הכוונה שהממשלה תעשה זאת; הדרישה היא שחברות הרשת יציעו מחיר נמוך יותר לאמריקאים עניים. הפער הדיגיטלי הוא חוסר היכולת של עניים להתחרות בשוק הנוכחי, משום שהם חסרים גישה לרשת – היעדר ציוד והיעדר חיבור. המפלגה הרפובליקנית אוהבת לומר שהיא בעד תחרות, עד שזה מגיע לקטע שזו תחרות הוגנת.

4. חברה בריטית בשם Movette נקטה בתרגיל עסקי מעניין: היא העמידה פנים שהיא יחידה של גוגל, שמטרתה לסייע לעסקים קטנים להשתמש בשירותי גוגל לעסקים. גוגל לעסקים הוא שירות חינמי. מובט גבתה מהעסקים בין 149 ל-299 ליש"ט לשנה, כשהיא שוכחת בעליצות לציין שה"שירותים" שלה הם לשנה בלבד ותוקעת את הלקוחות עם חובות כשהם לא מחדשים את החוזה. איך משכנעים בעלי עסקים להשליש לך 300 ליש"ט? נורא פשוט, אומרים להם שאם הם לא מורידים את הכסף לטמיון, גוגל תוריד להם את הדירוגים בחיפוש. נמסר עוד שעובדי החברה היו גסי רוח בצורה יוצאת דופן כלפי לקוחותיהם. יותר מדי אנשים התלוננו ברשת, הרשויות שמו לב, ועכשיו החברה נסגרה ויהיו ככל הנראה הליכים פליליים ואזרחיים. היא הצליחה בהונאה הזו במשך שנתיים וחצי.