כשפייסבוק מפחדת: המשבר שגרם לצוקרברג לנטוש את החופשה שלו

רועדים מפחד

לא קל להפחיד את פייסבוק; החברה שולטת בנתח עצום משוק הפרסום, מנהלת דין ודברים עם רגולטורים בכל העולם מעמדה של כוח ומתעשרת כל הזמן. אבל השבוע החברה נבהלה, עד כדי כך שמארק צוקרברג נטש את חופשת הלידה שלו ורץ לפרסם הצהרה בווידאו - בדבר מעורבות הרשת החברתית בבחישה הגדולה של ולדימיר פוטין בבחירות 2016 בארה"ב.

יש כאן שתי פרשות: האחת, שבה פייסבוק איפשרה לסוכנים רוסיים לחתור תחת הדמוקרטיה האמריקאית בבחירות 2016 ואז ניסתה לטשטש את העקבות; השניה, הפחות חמורה, היתה זו שבה הוכיח המגזין פרופובליקה שפייסבוק מאפשרת למשתמש לפלח פרסומות כך שיגיעו לאנטישמים.

צוקרברג צילום: אי פי איי

לצוקרברג היו כמה דברים לומר. ראשית קודם כל, הודיע שיימסור לקונגרס - כדרישתו - את כל המידע שיש לפייסבוק על הפרסומות שקנה הקרמלין. זה לא שהקונגרס השאיר לו הרבה ברירה. כמה חברי קונגרס כבר העלו הצעת חקיקה, שתאלץ כל חברה שיש לה יותר ממיליון משתמשים לשמור ולמסור את כל פרטי הפרסומות הפוליטיות שהיא מוכרת. רק זה חסר לצוקרברג.

שנית, אמר שפייסבוק תמשיך את החקירה שלה בנושא ושמעתה, אם משתמש ייחשף למודעה פוליטית, יוכל להכנס לעמוד של המפרסם כדי לדעת אילו עוד מודעות פוליטיות הוא מריץ. זה דווקא צעד חיובי, כי הוא ימנע מצב שבו מועמד יוכל להריץ מודעות מנוגדות זו לזו ולהראות אותן לציבורים שונים על פי פילוח, והוא גם יוכל להראות למשתמש שהמועמד שבו הוא תומך מחפש גם את קולותיהם של חברי כת השטן, תומכי חופש נשק ובני ארגון NAMBLA (התאחדות הפדופילים האמריקאית). זו כנראה ההכרזה החשובה היחידה פה.

שאר הצהרות צוקרברג היו קצת פחות בשרניות: למשל, אמר שמעתה, פייסבוק תקפיד שיתפרסמו בה רק מודעות שלא עוברות על החוק - אבל שמי שיבדוק את זה יהיה אלגוריתם ולא בן אדם (יעילות האלגוריתמים של פייסבוק כבר נתגלתה כמוגבלת מאוד). או שהחברה תשכור עד 250 "עובדי יושרת בחירות", כלומר חבר'ה שתפקידם יהיה לעבור על הפוסטים ולמצוא פייק ניוז ותעמולה זרה; בהתחשב בכך שישנם בערך 300 מיליון אמריקאים, בערך 1.2 מיליון איש לכל עובד, זה קצת כמו לנסות לרוקן את הים עם כפית.  

פייסבוק מפחדת. היא יודעת שעלו עליה: שאנשים כבר קלטו שהמודעות הרוסיות והאנטישמיות הן לא באג, הן הפיצ'ר. פייסבוק בנתה מערכת שמיועדת לכמה שיותר אנשים לשתף כמה שיותר תוכן בכמה שפחות התערבות. המשמעות היא שכרגיל, היא העניקה כוח חסר פרופורציה לאנשים מרושעים עם כסף ורצון רע. ועכשיו היא לא יודעת איך להחזיר את השד לבקבוק, כי כדי לפקח ברצינות על התוכן שעובר בה היא תצטרך לשכור מספר עצום של עובדים – מאות אלפים, יש להניח; כרגע היא מעסיקה עובד אחד על 100,000 משתמשים – ואין לה שום כוונה לעשות את זה. היא תזרוק את העבודה על אלגוריתמים, כי זה זול וכי המודל העסקי שלה נשען על כך. היא לא יכולה לשנות את זה מבלי לשבור אותו.

האם התאגידים כבר קנו את הרשת?

ארגון W3C הוא גוף בינלאומי שאחראי על תקנים באינטרנט ובדרך כלל מזדחלים בו דיונים משעממים כמו בהסתדרות של פעם, על שאלות המקבילות ל"מה עדיף, תה או קפה בהפסקת עשר". בשבוע שעבר קרה בו משהו לא שגרתי, שעלול להוביל לשינויים בצורה בה אנו משתמשים ברשת.

הוחלט לבצע תיקון בנהלי תוספי המדיה המוצפנת (Encrypted Media Extensions), בהקשר של תקינה אחידה לדרך בה דפדפנים יגלו תוכן מוגן בזכויות יוצרים. הרעיון הוא לאפשר לבצע סטרימינג גם ללא רכיבי קוד ייעודיים. מתנגדי התיקון טענו ששינוי שכזה עלול להפוך את הרשת לפחות נגישה עבור בעלי מוגבלויות, ופחות מאובטחת עבור כל שאר המשתמשים, שכן תוכנות שמזרימות וידאו יכולות להוות שכבת הגנה מפני פרצות. זאת, אם בונים אותן נכון: במשך שנים רבות היוו נגני פלאש של אדובי אוטוסטרדה להאקרים.

יש כסף? יש כוח. גם במקום בו כולם אמורים להיות שווים צילום: שאטרסטוק

התומכים - תאגידים כמיקרוסופט, גוגל ונטפליקס - טענו שההיפך הוא הנכון, וקיבלו רוב בהצבעה (108 לעומת 57 מתנגדים, כשרק 185 מ-463 חברי ה-W3C). בעקבות כך, עזב את ה-W3C ארגון EFF - הגוף הוותיק בעולם בתחום הגנת זכויות הגולשים.  

הטענה של ה-EFF היא שבפועל, בעקבות ההצבעה, השתלטו תאגידי הרשת על עצם המבנה הארכיטקטוני של הרשת. לא ברור אם נראה שינוי בצורה שבה הדפדפן שלנו עובד בקרוב, אבל החומה הזו כבר הובקעה. יש יסוד לטענה שחברות גדולות משלמות מחיר זניח על החברות שלהן ב-W3C: גוגל, למשל, משלמת 77,000 דולר בשנה. בארגון טוענים שרק כ-100 חברות למטרות רווח מחזיקות בזכות הצבעה; השאר הם ארגונים ללא מטרות רווח. בהצבעה שהסתיימה כך, זה לא מעודד. למה רוצות ענקיות טכנולוגיה להשתלט על ה-W3C? כי מדובר בארגון שהקים טים ברנרז לי, מממציאי האינטרנט, ומקובל על כל השחקנים בתחום כאו"ם של התקינה המקוונת. היכולת להעביר בו החלטות תוכל להחליש רגולטורים, להגדיל רווחים, ולפעול בצורה שתפגע בגולשים ובלקוחות - והכל בתוך מסגרת שזוכה ללגיטימציה רחבה.

חופר בור, בו יפול

בסוף השבוע הכריזה רשות התחבורה של לונדון שהיא לא מתכוונת לחדש את רשיון הפעולה של אובר, שעומד לפקוע בעוד שישה ימים. הנימוק של הרשות לכך היה שאובר לא ראויה להחזיק ברשיון, משום שהיא "נטולת אחריות תאגידית נדרשת". בין השאר, ציינו שם את תכנית Greyball של אובר, ששימשה למעקב אחרי כוחות משטרה ורגולטורים.

אובר כבר הודיעה שהיא תערער על ההחלטה, אבל היא היכתה את החברה בהלם. יש לה 40,000 נהגים בלונדון ומדובר באחד השווקים הגדולים שלה. המנכ"ל החדש של החברה, דארה קוסרשאהי, שלח מייל לעובדי החברה, ובו כתב ש"יש מחיר גבוה למוניטין רע". קוסרשאהי כתב שבין אם החברה אשמה במה שמיוחס לה ובלונדון ובין אם לא (לטענתו, הוא לא מאמין שהיא אשמה), יש חשיבות לאופן שבו חושבים על החברה. בעתיד, כתב קוסרשאהי, יהיה זה קריטי לפעול ביושרה בכל מקום שבו החברה עובדת.

דארה קוסרשאהי צילום: Expedia

לא בטוח שמנהלי החברה בלונדון קיבלו את המזכר הזה, כי הם עשו את מה שהם עשו תמיד במצבים כאלה: השתמשו בלקוחות כדי לארגן עצומה נגד ההחלטה של הרשויות - עליה חתמו יותר מ-600 מיליון איש (כמה מהם מלונדון? לא ברור). אובר מוצאת את עצמה לא רק מול הרגולטור אלא גם מול ראש העיר הפופולרי סאדיק חאן; האחרון לא רק הודיע שהוא לא יאפשר לבנותיו להשתמש באובר מחשש לבטחונן, אלא גם קרא לתושבים להפנות את זעמם לא כנגד הרגולטורים, אלא כנגד החברה שמעלה באמון המשתמשים ואמון הנהגים.

איגוד עובדי התעבורה של אוסטרליה מיהר לקפוץ על העגלה, ולדרוש שהמדינה תאמץ את ההחלטה הלונדונית ותשלול את הרשיונות של אובר. לרוע מזלה של החברה, הרגולטור שם כבר בוחן את ההתנהלות שלה. איך אומרים? כלבתא היא הקארמה.

קצרצרים

1. גברברי עמק הסיליקון, אחת הקבוצות הכי פריבילגיות בהיסטוריה האנושית, מפתחת אגדת סכין בגב: גורמים בהייטק האמריקאי טוענים שיש קנוניה של נשים פמיניסטיות שמעלילות מקרי הטרדה מינית כדי להחליש את השלטון הגברי בתחום. פול גראהם, יזם-על וממייסדי Y Combinator, פרסם שני מאמרים שיצאו להגנתו של ג'יימס דיימור, מהנדס מיזוגן שפוטר מגוגל. מסתבר שיש יותר ויותר עובדי הייטק אמריקאים שהצטרפו לגורמים מיזוגניים סדורים, כגון תנועת MGTOWהלאומנית, שדוגלת בהפרדת נשים בחברה.

2. עיתונאית בשם אוליביה סולון גילתה שפייסבוק מנסה לגרום לחבריה ברשת החברתית להצטרף לאינסטגרם, באמצעות התמונה הכי פופולרית שלה בשירות. איך יודעים איזו תמונה הכי פופולרית? זו עם הכי הרבה לייקים. מה הוצג בה? איום אונס ורצח שקיבלה סולון. ספרו לי עוד על כמה חכם הוא אלגוריתם פייסבוק.

3. הפרצה ב-CCleaner, כלי ניקוי וייעול המחשבים הנפוץ, מתגלה כחמורה משמעותית משחשבו. באווסט, שרכשו את CCleaner ביולי, אומרים שהדלת האחורית היתה פעילה במשך 31 ימים, ושבמהלכה הותקפו כ-700,000 מחשבים. ואלה החדשות הטובות, כי המחשבים הללו לא קיבלו את השלב השני של הנוזקה. זו הוחדרה בימים האחרונים לכ-20 מחשבים, שכולם שייכים לחברות גדולות: מיקרוסופט, סמסונג, סיסקו, גוגל ועוד. עכשיו מחכים לשלב הבא ומקווים לטוב.