פורצי הדרך
חוזרים ללבנה: רוסיה וארה"ב ייבנו יחד תחנת מחקר על הירח
שתי המדינות ייזנחו את הסכסוכים הפוליטיים שלהן וישתפו פעולה בפרויקט יקר ומורכב במיוחד - הקמת בסיס קבע בחלל. הירח יוכל להוות אתר מבחן לחיים ממושכים בחלל - ונקודת זינוק למסע אל מאדים
- גוגל מזמינה אתכם לבקר מהבית בתחנת החלל הבינלאומית
- נשארים בבית: ספייס X דוחה את הטיסה המאויישת הראשונה לחלל
- האיש שרוצה לחזור לשגר אנשים לחלל: "מגזר החלל הפרטי מהיר יותר"
חקר החלל הוא כנראה התחום היחיד בו שיתופי פעולה בין מעצמות מתקיימים באופן רציף, למרות סוגיות פוליטיקות בינלאומיות כדוגמת המלחמה בסוריה. בסיס החלל יהיה הפרויקט הגדול והיקר מסוגו, שעלותו צפויה לעקוף את של תחנת החלל הבינלאומית שנחנכה ב-1998 ועלתה 150 מיליארד דולר ל-16 מדינות.
הבסיס החדש יאפשר לסוכנויות החלל לאמן אסטרונאוטים בשהיה ממושכת בחלל, לקראת משימה מאוישת למאדים.
עדיין לא ידוע כיצד ייראה ויופעל בסיס החלל, אך יש להניח שייבנה במודולים נפרדים, בדומה לתחנה הנוכחית. בהמשך, יתכן שישולבו בו טכניקות בנייה ניסיוניות, כגון מדפסות תלת ממד שנשענות על עפר הירח בשילוב חומר דביק בתור חומר גלם להקמת מבנים.
סוכנויות החלל יישתמשו ברקטות הפרוטון M הרוסיות להעברת חומרי הבניין והמודולים למסלול היקפי, כשחלקים מהם ייבנו בתחנת החלל הבינלאומית.
אתגר משמעותי בפרויקט יהיה שינוע הרכיבים לירח עצמו; על אף שהטכנולוגיה קיימת מזה עשרות שנים, מעולם לא נוסתה הטסה והנחתה של מודולים מגודלים למרחק כזה.
נאס"א נאלצה לשנות את המיקוד שלה בתחום חקר החלל, בעיקר בשל מעורבות נשיאותית: ג'ורג' w בוש רצה ליישב את הירח, מחליפו ברק אובמה רצה משימה למאדים ואילו עתה בעידן טראמפ חזרה הסוכנות להתמקד בירח.